דבר ראשון
אולמרט בקבלת גזר דינו (צילום ארכיון: אמיל סלמן / פלאש 90).
דעות

קופצים בראש

מה יש באולמרט שגורם לראשי מערכת אכיפת החוק לצאת כל כך משלוותם? מאז שובו של ראש הממשלה לשעבר לתשומת הלב הציבורית מנהלים נגדו היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט  ופרקליט המדינה שי ניצן מאבק, שנראה לעיתים אישי מאוד | לא חייבים להסכים או לאהוב את דבריו של אולמרט, אבל המרחק בין זה לבין ניסיונות ההפחדה של ראשי המערכת רב מאוד

עדכון אחרון: 17.04.2018, 13:55

מאז חזר ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט לבמה הציבורית – עם ראיון טלוויזיוני מתוקשר ופרסום ספרו האוטוביוגרפי, "בגוף ראשון" – מתקבל הרושם לפיו היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט  ופרקליט המדינה שי ניצן, מנהלים עימו קרב אישי, החורג מגבולות המקובל בין נושאי תפקידים ציבוריים בכירים אלו לבין נאשם שהורשע וריצה את עונשו.

כל צעד של אולמרט, זוכה לתשובה מהירה ונוקבת, בנאום לכאורה רשמי וממלכתי מצד בכירי המערכת. הללו ממהרים להבהיר את החומרה הגלומה בכך שמי שהורשע וישב בכלא, מתבטא כנגד רשויות אכיפת החוק. עד כמה יש בכך כדי לחתור תחת יסודות שלטון החוק.

ההתקוממות וההתרגשות של היועץ ופרקליט המדינה, מזדקרות לעין נוכח שתיקתם הרועמת ביחס לאמירות חמורות שבעתיים שבאות מפיו של ראש ממשלה מכהן.

מה יש בו, באולמרט – בהתנהלותו ובאמירותיו  – שגורם לראשי מערכת אכיפת החוק לצאת משלוותם פעם אחר פעם?

את התשובה לכך אפשר למצוא, אולי, בביקורת הנוקבת שמותח ספרו על ראשי מערכת אכיפת החוק. אמירות הפוגעות ישר בבטן הרכה של "המערכת". אולמרט לא עושה הנחות למערכת. הוא חושף אותה בחולשותיה, מרים את המסיכה וחושף את האינטרסים והמניעים העומדים מאחורי החלטות ומהלכים. אינו חס אף על הבכירים במערכת ומציג אותם אף ברגעים הפחות מחמיאים.

ראשי המערכת מתקשים להשלים עם ביקורת נוקבת זו, שלא אחת מקבלת גוון אישי. במקום להתמודד עם הטענות הענייניות שמעלה אולמרט, בוחר מנדלבליט להצמד לססמאות מוכרות ושחוקות עד זרא.  כך, אך לפני מספר ימים, מצא עצמו היועץ המשפטי לממשלה נואם באירוע של לשכת עורכי הדין ומתייחס לבקשה למחיקת רישום פלילי שהגיש אולמרט לנשיא המדינה, ימים ספורים קודם לכן .

על פי הפרסומים בתקשורת, טען מנדלבליט כי "נוכח הפגיעה הציבורית הנובעת מביצוע עבירות חמורות, קבע המחוקק, והבהיר גם בית המשפט העליון, כי ביצוע העבירות יכול להטיל פגם מוסרי, שגורר במקרים המתאימים, בנוסף לענישה המקובלת בגין הרשעה בביצוע העבירה, גם מניעה מלכהן בתפקידים ציבוריים". לדבריו, "מניעה מוסרית מלכהן בתפקיד ציבורי יכולה לקום אפילו כאשר נשיא המדינה החליט להעניק חנינה".

לקינוח חזר היועץ המשפטי לממשלה על דברים שנשא שבועיים קודם: "אני מצר על דברים שפורסמו מפיו של מי שהורשע בעבירות שחיתות וזה עתה סיים לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו, שכללו השתלחויות קשות כלפי בכירי מערכת אכיפת החוק שקדמו לי. מדובר בדברים ראויים לגינוי בכל פה. היה עדיף שדברים אלה לא היו באים לעולם".

על מה ביסס היועץ קביעתו לפיה אולמרט מבקש לחזור לחיים הפוליטיים? הרי בבקשתו של אולמרט לנשיא המדינה לא מופיעה מילה אחת בהקשר לתפקיד ציבורי זה או אחר. האם די בכך שמספר עיתונאים העלו השערות לפיהן זה המניע העומד מאחורי הבקשה, כדי להכשיר תקיפה כזו מעל במה ציבורית?

גם בעניין זה, שוב צורמת לעין הבחירה להיטפל דווקא לאולמרט. מעניין לראות כיצד בחר היועץ המשפטי לממשלה להתעלם מהכתם המוסרי שדבק בשר אריה דרעי ולהכשיר את שובו למשרד הפנים , משרד בו חטא בעבר.

נוכח התנהלות זו, יש מקום לשוב ולחדד את קו הגבול בו ראשי מערכת אכיפת החוק חורגים מתפקידם ומתחילים לפגוע במוסד החשוב אותו הם מנהלים, פרקליטות המדינה.

אולמרט, כאמור, לא נושא כיום בתפקיד ציבורי. הוא שילם את חובו לחברה. בהיותו אזרח במדינה דמוקרטית התראיין וכתב ספר בו הוא מותח ביקורת חריפה, בין היתר, על שורה ארוכה של בעלי תפקידים, בעבר, במערכת אכיפת החוק.

ביקורת קשה, סובייקטיבית, של אזרח שחש כי נעשה לו עוול קשה. ביקורת, מעצם טיבה וטבעה, אינה נעימה או נוחה למערכת. היא לעיתים פוגעת מאוד, בטח כאשר יש בה ממש.

לא חייבים להסכים עם אולמרט. לא חייבים לאהוב את הסגנון. את הדברים, את תחושת ההתקרבנות שיכול שעולה מדבריו.

ואולם המרחק בין אי הסכמה עם הדברים לבין ניסיון סתימת הפיות והפחדה בה נוקטים ראשי רשויות אכיפת החוק, הוא רב.

התגובה של ראשי המערכת, שחוזרת על עצמה כל פעם שמוטחת עמדה, דעה, אמירה, הנוגדת את ה"אתוס" של מוסד היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה היא קבועה –  ראשי מערכת אכיפת החוק, מכהנים או בדימוס, קופצים ותוקפים באופן ישיר ועקיף את המבקרים.

רצוי לחזור ולהזכיר את תפקידם של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה במערכת, על מנת לשמור על אמון הציבור במוסד ובאתוס של המוסד החשוב – פרקליטות המדינה.

מערכת אכיפת החוק בישראל חזקה דיה כדי לעמוד בפני ביקורת, מבית ומחוץ. גם ביקורת אישית כנגד ראשי מערכת זו. מקום בו ראשי המערכת ממהרים לתקוף באופן חזיתי ואישי כל מי שמעז להעביר ביקורת על המערכת, הם משדרים מסר של חולשה ושל חוסר בטחון ביציבות ובחוסן המערכת אותה הם מנהלים ומעל לכל, מסר של חוסר סובלנות והעדר פלורליזם רעיוני אמיתי.

אמירות כאלו יוצרות תחושה של רדיפת אולמרט ובוודאי שאינן מסייעות בשיקום מעמדה ותדמיתה של פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה


עו"ד אסף רוזנברג כיהן בעבר כממונה על טוהר המידות והמשמעת בשירות המדינה, שימש כעוזר המשפטי של פרקליטת המדינה עדנה ארבל

נושאים קשורים:  דעות
תגובות
×