"הפיאט לא זזה רוורס", אומר גברי בנאי לשייקה לוי במערכון המפורסם "המוסך" של הגשש החיוור. "הורדת מהג'ק?", שואל אותו לוי כשהוא אוחז במפתח שוודי, ובנאי משיב בחיוב. "שחררת הנד-ברקס?", הוא מקשה, וככה זה נמשך ונמשך (כולל הפלגים והפלטינות כמובן) עד שמתברר כי המוסכניק שלנו שכח פשוט להעביר להילוך המתאים.

ענפי הרכב והמוסכים עברו מאז המערכון ההוא מהפיכה של ממש, במיוחד בזכות כניסה של טכנולוגיות מתקדמות שמחייבות הרבה יותר ידע והבנה במחשוב. המוסכניקים של היום נדרשים להיכרות קרובה עם הנדסת חשמל ואלקטרוניקה. הרבה פחות לכלוך, הרבה יותר מחשבים. קצב החידושים גבוה ודורש עדכון של ההכשרה על בסיס קבוע, במיוחד לאור הכניסה של יותר ויותר רכבים היברידיים וחשמליים. הטכנולוגיה הזו, לפחות על פניו, אמורה הייתה להקל על המוסכים למשוך יותר כח אדם לענף, אלא שבאיגוד המוסכים מדברים על צפי למחסור של 5,000 ידיים עובדות תוך חמש שנים. מה עושים? אם לחזור לגשש החיוור: את מה שעשו ב-48'. במילים אחרות, קולטים עלייה.

"כשהחלטתי לבוא לישראל הבנתי שאני צריך לברר קודם מה אני יכול לעשות בארץ", מספר ל"דבר השבוע" ולאדיסלב קומידוב, אחד מ-25 עולים חדשים שעלו ארצה במסגרת תכנית 'עלייה 2000' המשותפת למשרד העבודה, משרד הקליטה, הסוכנות היהודית ולראשונה מזה 18 שנים גם לאיגוד המוסכים. "במקצוע שעבדתי בו באוקראינה אני לא יכול לעבוד בארץ, כי אין לי את השפה. כששמעתי על התכנית הזו הבנתי שיש סיכוי, שיהיה מקצוע", הוא מסביר. התכנית כוללת חצי שנה של אולפן, הכשרה מקצועית שבסופה מקבלים תעודת מקצוע ומקום עבודה מובטח. למעשה, וזו גולת הכותרת, המעסיק מתחייב להעסיק את העולים עוד טרם עלייתם ארצה, בהנחה שיסיימו בהצלחה את ההסמכה.

"יש פה עולים מרוסיה, אוקראינה ובלרוסיה, אבל את הבעיות השארנו שם, עכשיו כולנו ישראלים". (צילום: מיכל רוזן)

אליהו פרושין שעלה מרוסיה, גם הוא חלק מהתכנית, מספר: "הייתי צריך לבחור איך לעלות לארץ. יש דבר שנקרא עליה ישירה בלי מקצוע בלי לימודים בלי כלום, ואחרי שראיתי את התכנית באתר של משרד הקליטה, שיש אפשרות לעלות ולקבל תעודת מקצוע של מכונאי רכב, החלטתי להשתתף בתכנית ועכשיו אני מרוצה מאוד. זה נותן תחושה של ביטחון, שיהיה מקצוע ושתהיה עבודה".

"זה עוד יתרון של התכנית, אנחנו ביחד ויש מי שעוזר בכל בעיה שיש. עוזרים אחד לשני"

בין העולים ישנם רווקים אך גם בעלי משפחות. ולדיסלאב נשוי ואב לשני בנים (5 ו-10). אליהו גם הוא נשוי, זוגתו בהריון ויש להם ילדה בת 12. התכנית מבטיחה לכל בני המשפחה אולפן, מקום מגורים, וגם עבודה לנשים ולילדיהם הבוגרים. זה כנראה הקסם של התכנית הזו. כל אחד מחברי הקבוצה חוזר ומדגיש כמה הידיעה שמחכה לו מקום עבודה משמעותית עבורו ועבור תהליכי הקליטה שלו ושל משפחתו.

מעבר להבטחת מקום העבודה, מדובר על תהליך השתלבות מלא בארץ. העולים אומנם הגיעו מארצות מקור שונות אך תהליך הקליטה המשותף גיבש אותם לקבוצה. ולאדיסלב מספר: "אנחנו כקבוצה חוגגים יחד חגים וימי הולדת. זה עוד יתרון של התכנית, אנחנו ביחד ויש מי שעוזר בכל בעיה שיש. עוזרים אחד לשני". הוא מוסיף כי "יש פה עולים מרוסיה, אוקראינה ובלרוסיה אבל את הבעיות השארנו שם, עכשיו כולנו ישראלים".

שיעור במכללה. (צילום: מיכל רוזן)

הלימודים במכללה להכשרת מקצועות הרכב של איגוד המוסכים בה לומדת הקבוצה מתקיימים בעברית וקשה שלא להתרשם מרמת העברית של מי שעלו רק לפני תשעה חודשים ארצה. ולאדיסלב משווה את השתלבותם של חברי הקבוצה לעולים שעלו בעליה ישירה: "עכשיו אני רואה שאנשים שעולים לארץ, אין להם הרבה הצעות עבודה. זה מפעל או מפעל או מפעל וכרגיל במפעל עובדים ביחד עם אנשים שמדברים רוסית, רק רוסית. פה אנחנו מדברים, כותבים ולומדים בעברית – וזה הכי חשוב".

תכנית 'עלייה 2000' פועלת כבר 18 שנים כחלק מתכנית 'ציונות 2000' בענפים שונים בהם יש דרישה לידיים עובדות כדוגמת ענף המתכת, ענף מלאכות היד, אחיות, תיירות, רפואה ועוד. כעת, זו השנה הראשונה בה מיישמים את התכנית גם בענף המוסכים. מקור היוזמה הוא איסר דובדבני, רכז ההכשרות המקצועיות במחוז צפון של משרד העבודה. הוא פנה לחזי ברק מאיגוד המוסכים והציע לו להצטרף ליוזמה. ברק, מרכז ההכשרה המקצועית של איגוד המוסכים בצפון, יחד עם רונן לוי יו"ר האיגוד, מצאו את הפרויקט כ"פרויקט ציוני מהמעלה הראשונה" לדבריו של לוי. מאותו הרגע הם גייסו את כל המשאבים – בנו מכללה מפוארת עם סדנת רכב משוכללת והציוד המתקדם ביותר, הקימו כיתות לימוד מאובזרות וגייסו מבין חברי האיגוד 15 מרצים שילמדו במכללה את כל מקצועות הרכב.

הכשרה מתקדמת כפי שנדרש היום בשוק הטיפול ברכב. (צילום: מיכל רוזן)

כשלוי מדבר על צפי של מחסור בלמעלה מ-5,000 ידיים מקצועיות עובדות בענף המוסכים תוך 5 שנים, קשה לראות בפרויקט הזה מענה. אבל באיגוד מקווים לקלוט מספרים גדולים יותר של עולים לתהליך ההכשרה והתעסוקה בענף. גם אם התכנית לא תהווה פתרון שלם למחסור בעובדים הקיים בארץ, לוי מדגיש שהפרויקט הוא "מענה ציוני. זה מענה ברמת העולה הבודד, מענה הוליסטי והרבה יותר נכון". ברק מוסיף "ככל שמקבלים אותם בידיים יותר פתוחות, ההתאקלמות שלהם היא הרבה יותר קלה, לתת להם את ההרגשה הטובה זה לא עולה כסף". לוי מסכם "זה פרויקט מדהים וצריך לשכפל אותו כמה שיותר".

אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה

לדברי קלאודיה כץ ממשרד הקליטה תכנית 'עלייה 2000' תופסת תאוצה לאורך השנים. התכנית התחילה עם 4-5 קבוצות של כ-20 עולים כל אחת, ובשנת 2017 כבר היו בה 27 קבוצות בהן השתתפו כ-770 עולים. מבחינת כמות העולים שהגיעו לארץ בעקבות העולים, נתון זה אינו כולל את העובדה שחלק מהמשתתפים בתכנית הגיעו לארץ עם משפחותיהם.

בשנת 2017 עלו כ28,000 עולים לארץ, מתוכם כ-17,000 בגילאי עבודה. כמו לוי גם כץ מתארת את תכנית 'עלייה 2000' כתכנית הדגל של המשרד ומביעה תקווה כי בעתיד התכנית תגדל ותתרחב כמה שיותר. איכות התכנית, כפי שמתארת אותה כץ, נעוצה בעובדה כי "העולים עוברים תהליך מיון, התאמה וליווי כבר בארצות המקור ומלווים לאורך כשנתיים. המסלול מובנה, יש לעולה אופק תעסוקתי, לימודי שפה מתוגברים, מגורים בשיתוף עם הרשויות המקומיות, בחירת המקצועות היא של מקצועות נדרשים בענפי התעסוקה בארץ או מקצועות להם יש ביקוש מצד העולים".