בכתבה שכותרתה אין חדש תחת השמש, האשים הכתב המדיני של 'דבר ראשון', שי ניר, את מפלגת חד"ש כי היא אינה נעמדת לצד החלשים בסכסוך הסורי. אך בניגוד לנאמר העניין הסורי הופיע בעשרות גילויי דעת, הודעות לעיתונות והחלטות בוועידות, וכן בהצהרות של מנהיגי חד"ש.
העמדה של חד"ש ברורה והיא תומכת בעם הסורי, בעצמאותו באחדותו ובזכותו לבחור את מנהיגו, ובהתנגדות לטרור "התכפיר" המיובא מחוץ לסוריה, והנתמך ע"י ארה"ב, בריטניה, צרפת ומדינות המפרץ "הנאורות". כמובן שלישראל יש תפקיד בכל מה שקורה בסוריה. עצם העובדה שישראל מטפלת בפצועי "לוחמי ג'בהאת אלנוסרא", אומרת דרשני.
לארצות הברית אין זכות מוסרית לדבר על זכויות האדם ועל השימוש בנשק כימי. כמובן שאנחנו מתנגדים בתוקף לכל פגיעה באזרחים מכל צד, אלא שהניתוח שלנו לסיטואציה ולמציאות, אינו נשען על דיווחים מערביים וישראליים. הצגת המצב כאילו "המשטר טובח בעמו" היא מטעה. בתחילת האירועים סברנו שזה המצב וגינינו והוקענו את המשטר ללא היסוס, אך מאוחר יותר התבררה האמת – שהכוונה של מדינות המערב והמפרץ היא חלוקת סוריה ולא הגנה על העם הסורי, ויש דוגמאות לכך. עיראק, לוב, סודאן, יוגוסלביה והרשימה ארוכה. ארצות הברית תקפה בסוריה בתגובה לשימוש בנשק כימי, וכאן נשאלת השאלה – מדוע לא איפשרו לצוות החקירה הבינלאומי להגיע לסוריה ולחקור?? מדוע מיהרו לתקוף? יש חשדות שמי שהשתמש בנשק הכימי הם הטרוריסטים. אגב, לחד"ש יש עמדה ברורה בכל הקשור לשימוש בנשק כימי ונשק להשמדה המונית, והעמדה העקרונית שלנו תומכת בפירוז כל האזור מנשק גרעיני וכימי, כולל את ישראל.
למרבה הצער רוב הציבור בישראל, כולל השמאל, רואה בארצות הברית מדינה נאורה, דמוקרטית ומתקדמת וזה פשוט לא נכון. ארצות הברית היא חלק מהבעיה ולא מהפתרון, והחלטותיה חד צדדיות. לארצות הברית אין זכות מוסרית לדבר על נשק ההשמדה ההמוני, מאחר שהיא הראשונה שהשתמשה בנשק גרעיני והטילה פצצות אטום על הירושומה ונגסקי לקראת סוף מלחמת העולם השניה. בשישי באוגוסט בשנת 1945 ארצות הברית רצחה יותר מ- 220.000 יפנים. צרפת, במלחמת השחרור רצחה יותר ממיליון לוחמי חופש אלג'יראים. בריטניה שלטה בהודו משנת 1818 עד 1947, ובסוף חילקו את שטחה של הודו בין מדינה הינדית – הודו, למדינה מוסלמית – פקיסטן, ובכך מנעו חיים משותפים בין מוסלמים והינדים בהודו. כמובן כל הזמן הזה הם יישמו את העקרון שלהם הקרוי 'הפרד ומשול'. חודש אחרי חלוקת הודו התבצעו חילופי אוכלוסין רווי דמים בין שתי המדינות, היה טרנספר של 4 מיליון הינדים מוסלמים שהעבירו את ביתם לצד השני של הגבול, ובמהומות בין הינדים ומוסלמים שאירעו בעקבות אירוע זה נהרגו כחצי מיליון אנשים. אם העם הסורי ירצה להפיל את הנשיא שלו בבחירות דמוקרטיות או אפילו במרי אזרחי מי יתנגד לכך? אבל למלחמה של שכירי החרב הג'האדיסטים ושל ארצות הברית-בריטניה-צרפת-ישראל, זו לא רק זכותנו להתנגד, אלא זו חובתנו.
הכותב הוא יו"ר סיעת חד"ש בהסתדרות.
