ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים החליטו לפרש את ההסכם ביניהן לקיצור שבוע העבודה, כך שיעלה את שכר המינימום השעתי מ-28.5 ל-29.1 כבר בתלוש השכר הקרוב. בשל כך, בעוד שברור שההצהרה המשותפת של ניסנקורן וברוש מקיפה את כלל העובדים בחברות והארגונים החברים בנשיאות הארגונים העסקיים, כלל לא ברור האם פרשנות זו חלה אוטומטית גם על מעסיקים שאינם חלק מנשיאות הארגונים העסקיים. ייתכן מאד שעל מנת שהחלטה זו תקיף את כלל המשק הישראלי, נדרש שר העבודה והרווחה להרחיב אותה בצו הרחבה וייתכן שאף יש ליצור שינוי בחוק שכר המינימום עצמו.
עסקים כאלה, החברים בנשיאות הארגונים העסקיים, יש הרבה – גדולים יותר ופחות, אבל המעסיק הגדול ביותר שאינו חבר בנשיאות הוא גם המעסיק הגדול במשק: המדינה שבעצם מעסיקה את כל עובדי המגזר הציבורי. גם המגזר השלישי המהווה פעמים רבות זרוע לביצוע השירותים המופרטים של שלוחותיה השונות של המדינה – איננו חלק מנשיאות הארגונים העסקיים – וכאן, סביר מאוד שנמצא גם עובדים שעתיים רבים בשכר מינימום שיהיו מושפעים מפרשנות ההסכם, ושעלות העסקתם צפויה לעלות במידה והפרשנות תורחב.
"משרד האוצר היה שותף למהלך לקיצור שבוע העבודה וההשלכות התקציביות נלקחו בחשבון", נמסר לנו מהאוצר, שם הבהירו עוד טרם יישוב המחלוקת בין ההסתדרות והמעסיקים שלשיטתם קיצור שבוע העבודה יעלה את שכר המינימום השעתי. במשרד העבודה לעומת זאת נמנעו עד כה מלהוציא הודעה רשמית בנושא, וגם כעת הם מבהירים שהנושא עודו בבחינה עם גורמי המקצוע.
ומה יש לבחון? ייתכן שהחשבון של משרד האוצר וזה של משרד העבודה והרווחה אינם מתכנסים לכדי שורה תחתונה אחידה. בכל מקרה, הכדור כרגע נמצא בידיים של שר העבודה והרווחה.
