דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.0°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 21.4°חיפה
  • 18.4°אשדוד
  • 17.5°באר שבע
  • 24.5°אילת
  • 19.4°טבריה
  • 20.1°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

המירוץ לתחתית / חוק עידוד השקעות הון: "ההחלטה הכלכלית הכי חסרת צידוק בישראל"

בראיון ל"דבר ראשון" טוען פרופ' יוסף אדרעי, מומחה לדיני מס, שהחוק לא ממלא את מטרותיו ומשמש עבור הממשלה תחליף להשקעה הנחוצה בתשתיות | על רקע הדיונים על עתידו של החוק, אדרעי סבור שאין מחסור של הון במשק, וכי את ההטבות צריך להפנות לעובדים, המורים ובתיה"ס בפריפריה

מפעל טבע (צילום: photobyphm / Shutterstock).
מפעל טבע (צילום: photobyphm / Shutterstock).
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

החוק לעידוד השקעות הון בישראל עלה לאחרונה לכותרות סביב הצעה לכאורה לבטלו ולהחליפו בחוק שיעודד מחקר ופיתוח – הצעה שמיוחסת יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, הפרופ' אבי שמחון, אך הוא מסרב להתייחס אליה ישירות. ברשות המסים מגוננים על החוק והתעשיינים כבר הביעו התנגדות לכל פגיעה בו, למרות שמעט חברות ענק כמו טבע, צ'ק פוינט ואינטל הן הנהנות ממרבית ההטבה.

אם שואלים את פרופסור יוסף אדרעי, מומחה לדיני מס מאוניברסיטת חיפה, הרי שהחוק מיותר ועדיף להעביר את הטבות המס לעובדים ולא לחברות. "בזמן הקמת המדינה היה מחסור בהון", מסביר אדרעי את הרציונאל המקורי מאחורי החקיקה, בראיון ל"דבר ראשון". "הבריטים יצאו ועולים עשירים לא הגיעו. הם אמרו שהם מוכנים לתרום אבל לא להשקיע, כי הסיכון היה נורא. אז הממשלה החליטה לחוקק חוק שנותן הטבות למשקיעי חוץ. יכול להיות שהוא היה נחוץ מאוד, אבל  לאט לאט הצורך בו הלך ופחת", הוא טוען. "ההטבות שלו לא רק שלא השיגו את מטרתן אלא יכול להיות שאפילו קלקלו. את זה אומר מבקר המדינה ב-2002 וב-2014 ואת זה אומר גם בנק ישראל. שניהם הגיעו למסקנה שהחוק לא משיג את מטרותיו: פיזור אוכלוסין, עזרה לפריפריה, תעסוקה מלאה ושיפור מאזן התשלומים", הוסיף אדרעי.

פרופ' יוסף אדרעי (התמונה באדיבות המצולם).

החוק לעידוד השקעות הון נכנס לתוקף כבר ב-1959, מאז עבר מעל 70 תיקונים. בחוק לא מציב תנאים להתנהלות העסקית של החברות הנהנות ממנו, למעט אחת: החובה לייצא 25% ומעלה מהתוצרת שלהם.

החוק מיטיב עם המגזר העסקי בהיקף של 8-7 מיליארד שקלים בכל שנה, כאשר לממשלה איך דרך לדעת מה היא מקבלת בתמורה להטבות הללו. העובדה שהחוק לא כולל, למשל, מחויבות מצד החברה להיקף תעסוקה או איכותה, העמידה את המדינה בלי קלף מיקוח אמיתי כשטבע  – שנהנתה הודות לחוק מהטבות מס מצטברות של 20 מיליארד שקלים – הודיעה על פיטורים המוניים בישראל.

לא חסר הון

למרות חומת ההגנה על החוק בתצורתו הנוכחית – הכוללת את משרד האוצר, רשות המיסים והתעשיינים – מתעקש אדרעי כי מדובר ב"החלטה הכלכלית הכי חסרת צידוק במדינת ישראל".

לטענתו, אין בישראל בעיה של מחסור בהון להשקעה. כך, למשל, הצביע אדרעי על הרפורמה בתקנון הפנסיה מ-2005, שאילצה אותן להשקיע יותר ויותר כספים בשווקי ההון ולא באג"ח ממשלתי. לדבריו, הצעד הזה מספק שפע של הון גם לשוק המקומי וגם להשקעות בחו"ל.

"מאזן התשלומים שלנו הולך וקטן" הוסיף, "אנחנו זוכים להערצה כללית בעולם לגבי השיפור הזה. אתה זוכר כמה מיליארדים שבנק ישראל קונה בדולרים כדי למתן את הייסוף? יש מספיק כסף וגם מחלקת מחקר של בנק ישראל אומרת שהחוק הזה לא משיג את מטרותיו".

אדרעי מבקר גם את התיקון לחוק שהתנה את הטבות מס בייצוא של מעל 25% מהתוצרת. "יש שתי בעיות עם זה" הסביר, "זה בניגוד לאמנה שמדינת ישראל חתומה עליה – אסור לעודד יצוא באמצעות תמריצי מס. וזו הייתה מכת מוות לפריפריה, מכיוון שהחברות הבינוניות והקטנות בפריפריה לא מסוגלות לייצא, אבל הן עושות את אותה פעולה מבחינה כלכלית שהחברות המייצאות עושות, כי הן מייצרות תחליפי יבוא. אם אני מייצר ברזים בארץ זה ברור שאני מקטין את היבוא של ברזים מחו"ל".

הטבות מס? לא שקוף ולא יעיל

למרות שמשה אשר, שעמד עד לאחרונה בראש רשות המיסים טען כי הטבות המס אחראיות, למשל, לצמיחת ההיי-טק הישראלי, אדרעי מפקפק בתועלת שלהן. "תמריצי מס הם לא שקופים. הם לא יעילים" טען, "עדיף להעניק מענקים ולרשום אותם בצורה גלויה ושקופה בתקציב המדינה – ואז גם למדוד אותם מול המטרות שהציבו להם".

אדרעי הצביע על שורת עיוותים נוספים בחוק. "עד לפני ארבע שנים, חברות ששלטו במחצבים בישראל קיבלו הטבות מס. למה שיקבלו ? המחצבים הם לא משהו שאפשר להעיף מישראל. אז איך זה קורה? כי יש קשרי הון שלטון".

אזור התעשייה בחולון. ארכיון (צילום: משה שי/ פלאש 90)

פרשה קשה ודומה מזכיר אדרעי במה שקשור לחוק המכונה "חוק מילצ'ן", שביקש להאריך את תוקף הפטור ממס הניתן לעולים חדשים ותושבים חוזרים עם כניסתם למדינה, מתקופה של עשר שנים לעשרים שנה, ועל פי החשד קודם על ידי ארנון מילצ'ן, איש עסקים המקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו. "היום נותנים הטבות מס לפי תחושות בטן. הייתי בדיונים על החוק, והוא הגיע כי ארז חלפון מנכ"ל משרד הקליטה הרגיש שזה יעלה את שיעור החוזרים לארץ בשיעור שבין 30% ל-50%, 'על סמך התחושה שלי', על סמך תחושות בטן נותנים פטור ממס?".

לאן מתנקזים הנזקים של מדיניות מס כושלת

אדרעי מכיר את הטענה לפיה בעולם גלובלי שמובל בידי תאגידים צריך להתחרות עם התנאים במדינות אחרות, אבל אומר ש"אף אחד לא הוכיח אותה".

לשיטתו, "נוצר מירוץ לתחתית. אירלנד עברה משברים כלכליים וחברתיים בגלל שהיא הייתה הכי אגרסיבית במדיניות הפחתת המסים שלה. נכתב על זה אפילו ספר – 'הנמר הקלטי' – שמראה איך כל המארג החברתי התרסק".

"מבחינת מדיניות המס, מאוד פשוט להבין את התוצאות: אם אתה נותן תמריץ שכתוצאה ממנו הפעילות הכלכלית גוברת וההכנסות עולות זה מצוין, אבל אם זה לא קורה, אז או שאלה שלא נהנים מהתמריצים נדרשים לשלם יותר מס, או שהמדינה מתחילה לתת לנו שירותים ציבוריים בכמות ובאיכות פחותה. זה מה שקרה באירלנד".

יש חלופות

הדבר הטוב ביותר שהמדינה יכולה לעשות, לדעת אדרעי, הוא לפתח את התשתיות שלה בעצמה: חינוך טוב, תחבורה יעילה, שירותי תקשורת ומערך פקידות יעיל. אך הוא טוען שיותר קל לפוליטיקאים לנתב הטבות מס, מאשר להשקיע השקעות ארוכות טווח.

"אני הצעתי שכיוון שפוליטיקאים ורואי חשבון מאוד אוהבים תמריצי מס, וזה כוח אדיר בשבילם, אז הסיכוי לבטל את החוק הוא קטן" אמר, "אבל אם כבר יש תמריצי מס, אז צריך חוק עידוד השקעות הון אנושי. שעובדי החברה ייהנו משיעורי מס נמוכים".

"זה לא יפגע בחברות, כי תמריצי מס יזלגו  אליהן. אם אני מקבל 20 אלף שקלים בחודש מאינטל, ומשלם 35% מס, ומחר אשלם רק 15%, הרי אינטל יודעת מזה, וחלק מהטבת המס יגולגל אליה באמצעות הפחתת בונוסים, או אי קידום, או אי העלאה בדרגה".

"זה גם יעזור ללכידות הישראלית וזה יעצור את בריחת המוחות מישראל. לא צריך לעודד בעלי מניות או משקיעים, אלא את המהנדסים והעובדים המקצועיים", הוסיף.

תיקון נוסף שאפשר לבצע, לפי אדרעי, הוא "לראות בכל בתי הספר בפריפריה מפעלים שזכאים להטבות, ולתת לכל המורים בפריפריה, מדרגה מסויימת, הטבות. הרופאים קיבלו – ואז הפסיקו ודפקו אותם. לבעלי המניות לא נותנים היום כמעט מענקים, אלא פטור ממס, ואז אף אחד לא שם לב. מתברר לך ששיטת המס בישראל הפכה לרגרסיבית. על עבודה משלמים שיעורים מס רגילים, ועל הון מס נמוך, וחוק עידוד השקעות הון מוריד את שיעור המס הזה עוד יותר".

השיחה מסתכמת בטון נוגה. "מדינה מתוקנת הייתה משקיעה בתשתיות מצוינות בקריית שמונה, ואז המשקיעים רואים ואומרים 'איזה יופי'. אבל ממשלות לא אוהבות לעבוד לטווח ארוך, ולכן הן לא משקיעות בתשתיות ולכן הן מבקשות שתשקיע שם כסף פרטי ותקבל מענקים ופטורים" אמר אדרעי, "הכל פה מעוות. בשנת ה-70 למדינת ישראל הגיע הזמן לבחון מה המטרות הלאומיות,  את זה ברור שרק הממשלה צריכה לעשות. ברגע שתענה השאלה הזו, אפשר יהיה גם לבדוק מה הדרך היעילה להגשים את המטרות הללו".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!