תכנית החילוץ של האיחוד האירופי וקרן המטבע לכלכלה היוונית מתקרבת לסיום, מה שמסמן את תחילת המאבק על היום שאחרי. שרי האוצר האירופאים צפויים להיפגש מחר (שישי) בבולגריה, לכנס בו יציג שר האוצר היווני את תכניתו לניהול הכלכלה היוונית אחרי סיום התכנית באוגוסט. פורום שרי האוצר, יש לציין, הוא זה שבמידה רבה יקבל החלטה על ההסדר העתידי בין האיחוד ליוון.

מאז 2010 לוותה יוון כ-200 מיליארד אירו מהנושות, ונאלצה לבצע בתמורה קיצוצים אדירים בתקציב המדינה ולצאת למהלך רחב היקף של הפרטת נכסי המדינה. תכנית החילוץ האחרונה, שנכנסה לתוקף בקיץ 2015 תסתיים כאמור באוגוסט, ומערכת היחסים בין יוון לאיחוד האירופי אחריה לוטה עדיין בערפל.

הממשלה היוונית, שנבחרה על סמך ההתחייבות להפסיק את מעגל החובות של יוון אך נכנעה ללחציו של האיחוד בקיץ 2015,  מעוניינת בסיום מוחלט של תכנית החילוץ במתווה שנקרא "יציאה נקייה". בתרחיש כזה יפסיקו האיחוד האירופי וקרן המטבע להעניק הלוואות ליוון באופן מוחלט, והנושים, בייחוד האיחוד האירופי, יפסיקו לכפות על הממשלה היוונית צעדי צנע. "יוון קרובה מאד להשיג מה שאנחנו קוראים לו "יציאה חלקה"", אמר היום ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפראס.

עם זאת, גורמים רבים באיחוד האירופי צפויים ללחוץ להסדר של תלות חלקית בכספי האיחוד. במסגרת מתווה כזה תבקש יוון מהאיחוד האירופי "קו אשראי", מעין הבטחה להלוואה שתינתן במקרה של קשיים נוספים בעתיד. היוונים צופים כי אפשרות כזו תהיה מלווה בדרישה לקיצוצים והפרטות נוספים ביוון.

על אף העובדה שנשיא הנציבות האירופית, ז'אן קלוד יונקר, אמר היום ש"לא יהיה קו אשראי כי אנחנו צריכים לעשות הכל כדי שהיציאה של יוון מתכנית החילוץ תהיה מוחלטת", רבים באיחוד לא מרוצים מהרעיון של יוון חופשיה ממחויבות לנושותיה. גם הבנק המרכזי של יוון, שנשלט כיום בידי נגיד ניצי במיוחד ומתפקד למעשה כסניף של הבנק האירופי המרכזי, הצהיר במהלך יוצא דופן כי הוא מתנגד ליציאה מוחלטת מהתכנית.

החלטה על המשך התכנית תתקבל באיחוד האירופי בשבועות הקרובים. עם זאת, יוון תלויה בגורמים נוספים שאינם נשלטים בידי האיחוד. כיום ממומנת יוון על ידי הלוואות הניתנות לה מהאיחוד. במידה ולא תקבל יוון המשך ערבות של האיחוד האירופי, היא עשויה להיתקל בקשיי מימון. כיום, אגרות החוב הממשלתיות שלה מדורגות כ"זבל" בידי חברות דירוג האשראי, מה שהופך את יכולתה של יוון לגייס חוב בשוק למצומצמת מאד. במקרה כזה, תקרוס יוון לחלוטין תוך זמן קצר.

בנקי השקעות ברחבי העולם "המליצו" ליוון לקבל את ההצעה להמשך הישענות על האיחוד האירופי, והצהירו כי לא ירכשו אג"ח יווני במידה וזו תהיה עצמאית לחלוטין. בנק ההשקעות הצרפתי, סוסיטה ג'נרל, שחרר הצהרה לפני מספר ימים בה נכתב כי "כל עוד דירוג האשראי של יוון הוא מתחת לרמת השקעה, היא תאלץ להישאר בתכנית סיוע כלשהי כדי לזכות בגישה למימון ה-ECB (הבנק האירופי המרכזי – י.ק.)". הבנק הוסיף כי "מסיבה זו, אנחנו מרגישים שכדאי ליוון לבקש קו אשראי כלשהו".

כך, ללא הבטחה לגיבוי כלשהו מהאיחוד האירופי, לא תוכל יוון להתקיים לאורך זמן. ישנה חלופה בה תסתיים התכנית לחלוטין, והאיחוד האירופי יעניק גיבוי לאג"ח היווני, שיאפשר לה לגייס חוב בריבית נמוכה יחסית. אך להצעה זו אין כרגע תומכים ביבשת.

שמיטת חובות

גם נושא שמיטת החובות העתידית של יוון לא נראה מזהיר במיוחד. לפני מספר שבועות הציעו הצרפתים מתווה בו זוכה יוון לשמיטת חובות משמעותית, כדי לאפשר לה להגדיל את ההשקעה במשק. תומכי התכנית הביעו תקווה כי אולף שולץ, שר האוצר הגרמני מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD), ילחץ על הקנצלרית אנגלה מרקל לקבל את התכנית הצרפתית, אך שולץ נמנע עד כה מהתערבות בנושא.

"עוד לא התקבלו החלטות, ואי אפשר להחליט מראש בנושאים כאלו", אמרה הדוברת של שולץ לפני מספר ימים, כשנשאלה על הנושא. ללא לחץ משמעותי של ה-SPD, שמחזיקה במספר תיקים מרכזיים בממשלה, תישאר עמדתה של גרמניה התנגדות מוחלטת לשמיטת חובות.

על פי המסמך שפורסם על ידי העיתון הגרמני הנדלסבלט, הצרפתים יציעו להאריך את החזר החובות של יוון ב-12 שנים, ולהגביל את גובה הריבית אותה תיאלץ המדינה לשלם. בנוסף, מציעים הצרפתים לקשור את החזר הריבית לצמיחה הכלכלית. על פי המסמך, במידה והצמיחה בכלכלה היוונית תרד מתחת ל-2.8% היא תהיה פטורה מתשלום ריבית על החוב. במידה והצמיחה תהיה גבוהה מ-2.8% תידרש יוון לשלם באופן חלקי את תשלומי הריבית.

צעד זה עשוי להקל משמעותית על יכולתה של יוון לצאת מהמשבר בו היא נמצאת מאז שנת 2010. עד כה, בנוסף לצעדי הצנע שנכפו עליה, הכבידו תשלומי הריבית העצומים שנדרשו מיוון על יכולתה להגדיל את ההשקעה הציבורית ולתמרץ את הכלכלה שלה. דבר זה הוסיף להעמקת המיתון בו נמצאת יוון, והעמיק את הצורך של יוון בקבלת הלוואות נוספות.

כך או כך תצטרך הממשלה היוונית לעמוד בהפרטות אליה התחייבה ב-2015 עד לסיום התכנית. עד כה מכרה הממשלה היוונית נכסים אדירים, ובשנת 2017 בלבד נמכרו נכסים בשווי של 1.4 מיליארד אירו. עם זאת, סכום זה עדיין נמוך בחצי מיליארד אירו מהיעד שנקבע ליוון על ידי האיחוד האירופי. הממשלה היוונית ממהרת בימים אלו לדחוף מספר הפרטות שניתן יהיה לבצע בחודשים הקרובים. ממשלת ציפארס מעוניינת להציג את עצמה כמי ששמה מאחוריה את דרישותיה של האיחוד האירופי, לקראת הבחירות המתקרבות ביוון.