בצעד חריג, קרא הבנק האירופי המרכזי לממשלות אירופה, ובייחוד לגרמניה, לשמוט את חובותיה של יוון, לקראת סיום תכנית החילוץ באוגוסט הקרוב. בכך הצטרף הבנק לקרן המטבע, שקראה אף לשמיטת חובות במטרה לאפשר לכלכלה היוונית להשתקם מהמשבר בו היא מצויה מזה שמונה שנים. כעת נותר לראות האם הגרמנים, שקולות רבים בממשלה מתגנדים באופן נחרץ לצעד כזה, תיכנע ללחץ.

בתוך כך, התנגדו הגרמנים להצעה הצרפתית לשמיטת חובות יוונית, והציעו מערכת חלופית במסגרתה תזכה יוון לשמיטת חובות בפעימות, שכל אחת מהן תדרוש אישור של הפרלמנט הגרמני. זאת מתוך ההנחה כי הפרלמנט הגרמני יאשר צעדים אלו אך ורק בתנאי וממשלת יוון תציית לדרישותיה להמשך מדיניות כלכלית מצמצמת, גם אחרי סיום תכנית החילוץ.

בישיבת שרי האוצר האירופיים שהתכנסה ביום שישי האחרון, התייחס נציג הבנק המרכזי בנואה קורר, להתנגדות של פוליטיקאים אירופיים – בעיקר גרמנים –  לכל שמיטת חובות שהיא. קורר אמר כי גם מדינות כמו גרמניה צריכות לתמוך ב"צעדים משמעותיים וחזקים לשמיטת חובות" כדי לאפשר ליוון לחזור לצמיחה כלכלית ולסיום המשבר.

זהו צעד חריג מצד הבנק המרכזי, שעל פי חוקי האיחוד האירופי אמור שלא לתפוס עמדה פוליטית כלשהי. מה גם שידוע לכולם כי נציגי הבנק המרכזי, שנוכחים בכל פגישה ונקודת קבלת החלטות של שרי האוצר האירופיים, משפיעים על אותן השיחות. עם זאת, הבנק נוטה לשמור על פרופיל נמוך ביחס לעמדתו, כדי להימנע מתדמית ציבורית שלילית.

עוד הודלף במהלך סוף השבוע כי כי הבנק המרכזי תומך בשמיטת חובות רחבה יותר ליוון- עמדה בה מחזיקים הצרפתים ונציגי קרן המטבע. צרפת הגישה לאחרונה הצעה לפיה זכה יוון לשמיטת חובות שתאפשר לה לשקם את כלכלתה בשנים הקרובות. במסגרת ההצעה, תזכה יוון לשמיטת חובות ככל שמצבה הכלכלי יהיה גרוע יותר. כך, במצב בו בכנסות המדינה יהיו נמוכות, תידרש הממשלה באופן אוטומטי להחזר נמוך יותר על ההלוואות.

הצרפתים הציעו גם להאריך את החזר החובות של יוון ב-12 שנים, ולהגביל את גובה הריבית אותה תיאלץ המדינה לשלם. בנוסף, מציעים הצרפתים לקשור את החזר הריבית לצמיחה הכלכלית. על פי המסמך, במידה והצמיחה בכלכלה היוונית תרד מתחת ל-2.8% היא תהיה פטורה מתשלום ריבית על החוב. במידה והצמיחה תהיה גבוה מ-2.8% תידרש יוון לשלם באופן חלקי את תשלומי הריבית.

לעומתם, גרמניה ומספר מדינות אירופיות נוספות, מתנגדות לשמיטת חובות אוטומטית וקוראים לפיקוח פוליטי הדוק על יוון. הגרמנים הציעו מערכת שמיטת חובות הדרגתית, שלמעשה תשמור על יוון כפופה לדרישותיו של האיחוד האירופי. במסגרת ההצעה, תזכה יוון לשמיטת חובות הדרגתית, כאשר כל צעד ידרוש אישור של הפרלמנט הגרמני, שיעניק אותה בתנאי שיוון תשמור על מדיניות כלכלית מצמצת בשנים שלאחר הסכם החילוץ. זאת במטרה למנוע ממשלות יווניות בעתיד להתרחק ממדיניות הצנע אותה כופה האיחוד האירופי עליה מזה שמונה שנים.

מרבית הכלכלנים, וביניהם כלכלני הבנק האירופי המרכזי, מסכימים כי ללא שמיטת חובות לא תוכל יוון לחזור לנתיב צמיחה ויציאה מהמשבר. כיום עומד יחס חוב התוצר של יוון על 180%, ותשלומי הריבית על הלוואותיה, יחד עם מדיניות צמצום יזומה, מקטינים את יכולתה לדחוף לצמיחה. כך, ההצעה תשאיר למעשה את יוון נתונה לחסדיו של האיחוד האירופי, ובאופן ספציפי לגרמניה. רבים ביוון מרגישים כי למעשה נשלטת המדיניות הכלכלית של המדינה מברלין, והצעה זו עשויה להעמיק את תחושה זו.

פקיד הבנק המרכזי אמר לפני מספר ימים לעיתון "הפייננשל טיימס" כי "הגרמנים אינם מראים שום מידה של גמישות בנוגע לחוב היווני בשבועות האחרונים". כך, נראה כי שר האוצר הגרמני אולף שולץ, שמגיע מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית, לא תומך בצעדים המעניקים ליוון עצמאות גבוהה יותר מגרמניה. רבים ביוון ציפו כי שולץ ידחוף לשמיטת חובות בניגוד לקודמו הימני וולפגנג שויבלה. כעת נראה כי שולץ איננו מוכן להפעיל לחץ משמעותי על ממשלתה של הקנצלרית אנגלה מרקל לשינוי יחסה ליוון.