גילוי נאות: הכותבת הינה פעילת זכויות אדם, בדגש על אוכלוסיות שקופות ומודרות חברתית, פעילה במאבקים ובקידום פוליטי, בין היתר של תיקוני חקיקה וקידום חקיקה למען אוכלוסיות בזנות, נפגעות אלימות מינית וחסרות בית. הכותבת גם תומכת במחאת החשפניות ולא רואה בזה סתירה.

המאבק בזנות צובר תאוצה בישראל. לצד הממסד שנדרש שוב ושוב לתופעת הזנות, השלכותיה ובעיקר נזקיה, התרבו גם ארגוני חברה אזרחית, לרב נשים, שמקדישות את עצמן לסיוע לאוכלוסיות בזנות ולמיקוד תשומת הלב הציבורית והממסדית בתופעת הזנות. ארגוני הסיוע, הפורמליים והבלתי פורמליים, חברו לקואליציה המשתפת פעולה, בינינו לבין עצמנו, בינינו לבין הכנסת והממשלה, בינינו לבין התקשורת, ועוד. שיתוף פעולה אדוק כזה לא ראיתי בהרבה מאבקים חברתיים.

מחאת החשפניות (צילום: העמוד WSW)

במהלך אין סוף הדיונים שקיימנו, בפורומים כאלה ואחרים, תמיד הזכרנו לעצמנו את מקומנו. הזכרנו לעצמנו את יחסי הכח, את הפריבילגיה שיש לנו לעמוד חשופות ולתווך את עולם הזנות ואת העובדה המצערת שאת המאבק הזה אנחנו מובילות אמנם בנחישות ובעקביות אבל די לבד. לצדנו לכל היותר נשים מוצללות, מוסתרות. בקול רועד הן מספרות את סיפורי הזוועות של עולם הזנות, חלקן אחרי שנים ארוכות של מאבק בזנות ובהשלכותיה, חלקן תוך כדי הזנות עצמה, משוועות לעזרה, לא מצליחות לבד.

בימים אלו הולכת ומתגבשת גם תנועת עובדות המין בישראל. על חלק מהפעילות שלהן אפשר להתעדכן בעמוד WSW, והיום (ה') תצא מחאתן הרשמית אל מחוץ לרשת. מדובר על חששן של חשפניות שבעקבות צעדי חקיקה ואכיפה מועדוני חשפנות יהפכו ללא חוקיים ופרנסתן תילקח מהן. לפרטים על המאבק ניתן להתעדכן בעמוד עצמו. המארגנות שומרות על דיסקרטיות מסוימת, ומקפידות לא למסור פרטים אלא לאחר ברור קצר. אז אם אתן רוצות ורוצים לתמוך בהן, תכתבו להן. טיפ מכל הלב, תגיעו לתמוך בהן ותו לא. זו פעם ראשונה שהן אוספות אומץ וכח , גם אם אתן לא מסכימות עם המסר, חובה עלינו להלחם על זכותן להשמיע אותו בקולן האותנטי, לא משנה כמה אנחנו חושבות שאנחנו צודקות. זה יותר דחוף מכל מאבק אחר ובלעדיו ממילא אין למאבק שלנו זכות קיום. רק תדמיינו, כמה קשה להתארגן למחאה ציבורית כשמעלייך מרחף אות הקלון החברתי של אשה בזנות. יש להן מה להגיד, הן לא מרוצות מהפעילות המשפטית והפוליטית המרחפת מעל ראשן ומאיימת עליהן איום של ממש, על הקיום שלהן, לא פחות. אז מה אנחנו עושות בקשר לזה?

התארגנויות של עובדות מין נפוצות בהרבה מדינות בעולם, והנה עכשיו היא כאן, בישראל, נעים מאוד, ברוכות הבאות, הגיע הזמן שנכיר זו את זו ונעשה אחת לשנייה מקום. אנחנו לא חייבות להסכים על הכל, אבל נפגשנו בעולם הזנות, אז בטח יש לזה סיבה טובה אחת.

עלון מידע לעובדות מין באמסטרדם. (צילום: רעות גיא)

אפשר להתווכח עד מחר אם חשפנות היא זנות ומה בעצם עושה את ההבדל, אבל זה יחמיץ את התמונה כולה. עולם הזנות אינו מקשה אחת, הרצף הוא רחב ויש מקום (לצערנו) לכולן. בסופו של יום, יש נשים בינינו שהזנות עדיין משמשת להן אסטרטגיית הישרדות, פיזית ורגשית. אם לוקחים להן אותה, וזו שאלה שאנחנו חייבות לשאול את עצמנו, אז מה אנחנו נותנות להן במקום. אנחנו אוהבות לשאוב השראה משבדיה, המדינה הראשונה שאסרה על צריכת מין ומנסות לקדם מהלך דומה כאן בישראל. אבל יש הבדל בולט אחד. בשבדיה ישנה מערכות תמיכה כוללות בכל תחומי החיים, רווחה, בריאות, סיוע המשפטי, דיור, השכלה ותעסוקה, העומדת לרשות נשים בזנות ולא בזנות. בישראל אין. אנחנו רחוקות מאוד מלהישען על רשת בטחון כזו שיש בשבדיה, וזו הקיימת רחוקה ביותר מלתמוך את מרבית הנשים שנמצאות בזנות בישראל. כך קבע אפילו הסקר הלאומי הרשמי של מדינת ישראל, ואת זה צריך לומר בקול רם ולהזכיר את זה לעצמנו כדי שלא נשכח.

במקרה או שלא במקרה יומיים לאחר מחאת החשפניות הצפויה, ביום שבת, יתקיים אירוע התרמה ל'מכללה', עמותה הפועלת למען שיקום תעסוקתי לנשים שורדות זנות ואלימות. כל הפרטים כאן. בעולם תקין, 'המכללה' הייתה צריכה להיות גוף עתיר משאבים ואפשרויות. כל אשה, בזנות (וגם מי שלא בזנות) הייתה יכולה להיכנס בשעריה, והיו מכינים לה קפה כמו שהיא אוהבת, מציעים לה סיגריה אם היא מעשנת וארוחה קלה אם היא רעבה. אחר כך היו שואלים אותה מה היא אוהבת ובמה היא טובה, ואם היא לא יודעת לומדים יחד איתה. בעולם פחות תקין מזה, 'המכללה' היא יוזמה אזרחית פרטית, של שתי נשים מדהימות, איריס שטרן לוי וטל חמאווי גרנות, וזו חובה מוסרית של כל אחת מאתנו לתמוך בהן כדי שימשיכו לאפשר למי שרוצה לצאת מעולם הזנות לעשות את זה. במקביל, אין שום מניעה לעמוד לצד מי ששם, בתוך עולם הזנות, יש לה לפחות סיבה אחת טובה להיות שם ויש לכן הזדמנות טובה אפילו לשאול אותה, אל תחמיצו גם אותה.