ארגון שחקני הכדורסל הכריז על סכסוך עבודה אתמול (רביעי), וזאת לאחר שלא הושגו הבנות בפגישה עם מנהלת הליגה לגבי המשך קיומו של "החוק הרוסי", הקובע כי בכל רגע נתון במשחקי הליגה, חייבת כל קבוצה לשתף שני שחקנים ישראלים בהרכב שנמצא על המגרש. משמעות ההכרזה היא כי שחקני הכדורסל המאוגדים בהסתדרות יוכלו לשבות בעוד בעוד 15 ימים, לקראת שני המחזורים האחרונים של הליגה, 32 ו-33. במנהלת, מנגד, כבר החלו להיערך לשבור את השביתה במידת הצורך.

לפני הפגישה אמר דובר ארגון השחקנים, ירון מיכאלי כי "על פי ההסכם שנחתם לפני חמש שנים, עד ארבעה חודשים מתום הליגה (120 ימים) מתכנסים כדי לדון בהמשך וכולם הסכימו על כך. הסברנו לאנשי המנהלת שאם לא נצליח להגיע איתם להסדר, לא תהיה לנו ברירה אלא להכריז על סכסוך עבודה".

שמעון אמסלם (צילום באדיבות המצולם).

שמעון אמסלם סגן יו"ר הארגון אמר "יש לנו חבורה של שחקני כדורסל שאפשר לסמוך עליהם. אנחנו אוהבים את החבר'ה במנהלת. אנחנו בעד השחקנים הישראלים ובאמת מאמינים שהכדורסל הוא משאב לאומי ואנחנו צריכים לדאוג למשאב הזה ולא לבוא לליגה שרק השחקנים הזרים יוכלו להוביל אותה. אנחנו רואים שבגילאים הצעירים אנחנו מצליחים בנבחרות וכשמגיעים לבוגרים אין מספיק זמן וסבלנות. גם ב-NBA יודעים שצריך שיהיו הגבלות, אז מי אנחנו? צריך לפחות שני שחקנים ישראלים בחמישייה".

בישיבת הדירקטוריון של מנהלת הליגה, שנערכה בשבוע שעבר, החלו בהכנות מסוימות למצב שכזה, כשההחלטה העקרונית של המנהלת היא להמשיך לקיים את הליגה גם במצב של שביתה, בסגל של זרים ושחקני נוער, ולא להיכנע לשביתה.

שניים לכל הפחות

ההסכם בין איגוד השחקנים בכדורסל למנהלת הליגה שנחתם לפני חמש שנים יסתיים בסוף העונה הקרובה, ושני הצדדים יצטרכו להגיע להסכם חדש לחוקי שיתוף השחקנים הישראלים בליגת העל בכדורסל. בעקבות ההסכם הקודם הונהג בארץ החוק שנקרא החוק הרוסי, בו חייבות קבוצות הליגה לשתף במהלך המשחק כל הזמן  שני שחקנים ישראלים על המגרש.

החוק שמכונה על שם חוק שהיה נהוג בליגה הרוסית לפני מספר שנים, נמצא בלבו של דיון ציבורי מתמיד מצד מאמנים, שחקנים, קבוצות והעיתונות הישראלית. המתנגדים לחוק טוענים שהכדורסל הישראלי הלך אחורה עם בעקבות יישומו, כשהשחקן הישראלי מוצג כסוחט כספים שאינם מגיעים לו כי הקבוצות חייבות לשתף אותם. טיעון נוסף שיש נגד החוק היא העובדה שהחוק לא עוזר באמת לשחקן הישראלי להתפתח, ולראיה אין יותר שחקני יורוליג לגיטימים והנבחרת הישראלית נכשלת פעם אחר פעם באליפויות אירופה.

מתנגדי לפי טענת כנגד השחקנים הישראלים לומדים שבגלל שאין להם תחרות, הם יכולים לא להשקיע בפיתוח העצמי שלהם כשחקנים ואין להם צורך לעשות הגנה או להשקיע באימוני הקליעה והכושר, כי מקומם על הפרקט מוכח. מדובר בטענה שאין שום יכולת להוכיח סטטיסטית, והיא נוגדת את הנחת המוצא הקיימת כיום בעולם הספורט לפיה המוטיבציה של השחקנים הצעירים נובעת מהרצון להתקדם ולהפוך לשחקני יורוליג או אן.בי.איי.

מצד שני הקבוצות טוענות שהחוק הרוסי מציל את השחקן הישראלי מלהפוך לשחקן ספסל שולי בקבוצות ליגת העל שאינו רואה פרקט ואינו יכול להתמודד באופן ראוי בהצפת השוק האירופאי בשחקנים אמריקאים הזולים והטובים ביותר. את הטענה הזאת אפשר בקלות לראות בליגת היורוליג שהוצפה בשנים האחרונות בשחקנים אמריקאים שנהנים מיתרון בסיסי ביכולת ובעלות הכלכלית הנמוכה יחסית, בגלל חוקי המיסים.