"רוח בלהות מרחפת מעל פני אירופה – זוהי רוח הקומוניזם", כתב בשנת 1848 הפילוסוף קארל מארקס, שאתמול (שבת) מלאו 200 שנים להולדתו, באחד מהכתבים הפוליטיים המפורסמים ביותר בעת המודרנית, "המניפסט הקומוניסטי". 200 שנים , ונראה שדווקא היום רבים חוזרים לכתביו כדי להבין את מצבה הנוכחי של החברה האנושית והמשברים בהם היא מצויה.
המניפסט הקומוניסטי הוא אולי הטקסט המפורסם ביותר של מארקס, אך הוא בשום אופן לא היחיד. מארקס ידוע כמבקר חריף ביותר של הסדר החברתי-כלכלי הקפיטליסטי, וזכור כמי שתבע את הביטוי "פועלי כל העולם התאחדו", לו קדם המשפט "אין לפועלים דבר להפסיד זולת כבליהם ויש להם עולם ומלואו להרוויח" בשורת הסיום הדרמטית למניפסט הקומוניסטי. עם זאת, יותר מכל היה מארקס הוגה דעות מבריק, שניתח באופן פורץ דרך את החברה האנושית כפי שהיא התעצבה להיות באירופה של המאה ה-19, וניסה לענות על השאלה: כיצד ניתן לדמיין וליצור מציאות חלופית מתוך אותם התנאים עצמם, וכיצד יכולים בני האדם לשלוט בגורלם?
מארקס נולד בשנת 1818 בעיר טריר שבגרמניה, למשפחה יהודית שהתנצרה מספר שנים קודם לכן. מארקס למד עריכת דין באוניברסיטת בון, שם הצטרף למועדון משוררים רדיקליים ועבד כעיתונאי. לאחר מכן למד פילוסופיה באוניברסיטת ברלין ולמד את כתביו של הפילוסוף הגרמני פרידריך הגל שהשפיע מאד על חשיבתו של מארקס. בעקבות קשריו עם קבוצות מהפכניות נאלץ לצאת מגרמניה בשנת 1843 לגלות בצרפת. בעקבות גירושו של מצרפת השתקע באנגליה, שם חי עד יום מותו.
כתביו של מארקס מכילים משרע רחב של היבטים ונושאים, שהיו מוגדרים היום כפסיכולוגיה, סוציולוגיה, וכלכלה. מארקס היה אמנם פילוסוף שלמד באונירסיטאות היוקרתיות בברלין ובון, אך הוא סלד מרבים מאותם הפילוסופים בני זמנו. המשפט "הפילוסופים עד כה עסקו רק בהבנת העולם, אך העיקר הוא לשנותו", שכתב בחיבורו "תזות על פוירבך" משנת 1845 ומוטבע כיום על קברו שבלונדון מתאר במדויק את גישתו למעשה החשיבה.
בעוד אותם הפילוסופים עסקו בשאלות רוחניות בלבד, מארקס טען כי אי אפשר להבין את מחשבותיהם של בני האדם בלי להבין את המציאות החומרית בה הם חיים. "אנו פותחים ביחידים הממשיים, בפעילותם בתנאי החיים החומריים שלהם", כתב בחיבורו "האידיאולוגיה הגרמנית". מארקס ביסס את כלל מחשבתו על הבנת ההשפעות ההדדיות של תנאי החיים החומריים של האדם והמימדים הרוחניים שלו – המחשבות, הרצונות והחלומות. מארקס ניסה לענות על השאלה – מדוע אנחנו חושבים כמו שאנחנו חושבים, מתנהגים כמו שאנחנו מתנהגים ורוצים את אותם הדברים שאנחנו רוצים? את התשובות לשאלה זו מצא מארקס בשילוב מבריק בין הבנות מתחומי הכלכלה והחברה והיחיד.
אין לפועלים דבר להפסיד זולת כבליהם ויש להם עולם ומלואו להרוויח. פועלי כל העולם – התאחדו!
הגותו של מארקס הפכה לחלק מהותי מהבנת המציאות של תנועות סוציאליסטיות שהחלו לקום במאה ה-19. זו הייתה תקופה בה החלה להתעורר תנועת התנגדות לסדר הקפיטליסטי באירופה בדמות תנועות של איגודים מקצועיים שנאבקו מול בעלי ההון על תנאי ההעסקה של העובדים שסבלו מתנאי חיים עלובים, במקרים רבים של רעב, מחלות וחוסר אונים. תנועות אלו פעלו תחילה באופן נקודתי, אך במהלך המאה ה-19 החלו להתארגן בתנועות ארציות וכלליות.
"אם אנו מסוגלים להשבית מפעל ובכך לזכות בתנאי העסקה טובים יותר – מדוע לא נוכל לעשות את אותו הדבר עם החברה כולה?", היה משפט ידוע בקרב תנועת הפועלים הבריטית באותה התקופה. בעוד תנועות אלו נאבקו על זכות ההתארגנות במדינות המערב, רבים מחבריהם הרגישו כי המאבקים הנקודתיים במפעלים השונים אינם מספקים, וכי נדרשת מהפכה של ממש בסדר החברתי כלכלי. כאשר הסדר החברתי מביא לכך שרבים כל כך סובלים תחת שליטת מעטים כל כך, אין ברירה אלא לשנות את הסדר לחלוטין, כך אמרו.
מארקס העניק לתנועות אלו מסגרת רעיונית לפעולתם. הסיבה לכך הייתה אופן החשיבה שלו, ששלל את טענתם של שליטי החברה כי אין חלופה לסדר החברתי כלכלי הקיים. מארקס טען כי הסדרים החברתיים האנושיים נמצאים בשינוי מתמיד, שמתרחש בעקבות מאבק בין קבוצות שונות באותה החברה, ולכן אין תוקף לטענה כי "אין ברירה". מארקס גם הסביר כי אופני המחשבה השליטים בחברה משקפים את רצונותיהם של שליטיה, וכי הניסיון ליצור אופני מחשבה חדשים היא אחת הדרישות המורכבות ביותר מתנועה מהפכנית.
מארקס היה קשור עד יום מותו לקבוצות פועלים מהפכניות, והיה שותף בדיונים רבים בנוגע לאופני הפעולה הרצויים לתנועות אלו בכל רחבי אירופה. הוא נפטר בשנת 1883 בלונדון, כשרבים רואים בו אחד האבות הרוחניים של תנועות הפועלים האירופאיות. הוא היה מהחברים הבולטים מבין צירי "האינטרנציונל הסוציאליסטי הראשון", שהיה גוף בינלאומי שאיגד תנועות פועלים מכל רחבי אירופה בניסיון לגבש אסטרטגיה פוליטית מאוחדת לאותם הארגונים.
כתביו שימשו מאז מותו למגוון רחב מאד של פעולות פוליטיות. שליטי הקומוניזם השתמשו בו תמיד כסמל להצדקת שליטתם, ובמקרים רבים להפעלת אלימות קשה כנגד חפים מפשע. במערב הוצג פעמים רבות כמהפכן מסוכן, וכאב הרוחני של המשטרים הקומוניסטיים הדכאניים. עם זאת, רעיונותיו של מארקס המשיכו להשפיע רבות על המחשבה המערבית, והוא נחשב לאחד האבות של "מדע האדם". היסטוריונים, פילוסופים וכלכלנים רבים במערב מושפעים עד היום מרעיונותיו ומהביקורת שלו על אופני החשיבה, ועל הקפיטליזם.
