ראש הממשלה יציג הבוקר (ראשון) את תוכניתו להפחתה רוחבית של הרגולציה אותה מבצעים משרדי הממשלה שונים. במסגרת ההצעה יבוטלו או יופחתו מעל ל-80 דרישות רגולטוריות של המשרדים השונים, חלק מהתהליכים הרגולטוריים יועברו למערכת ממוחשבת ויוקלו הדרישות בנוגע לכ-20 סוגי רשיונות שנדרשים כיום על פי חוק. לטענת נתניהו, המהלך יביא להורדה של כ-1.35 מיליארד שקלים בשנה בהוצאות המדינה.

"אנו מתחייבים להמשיך לקצץ בעודף הרגולציה כדי להצעיד את המשק הישראלי למחוזות חדשים של צמיחה ושגשוג. גלגל התנופה של הפחתות הרגולציה צפוי להאיץ את מהלכו בשנים הקרובות", אמר נתניהו ביחס לתוכנית. לטענתו, בנוסף להקטנת הוצאות המדינה על פיקוח, הדבר יביא לחופש פעולה גדול יותר בעבור עסקים בישראל, ויעודד את הצמיחה בשנים הקרובות.

מכשיר פקס (צילום אילוסטרציה: Shutterstock).

"קצב הצמיחה בישראל בעשור האחרון הוא מן הגבוהים במדינות ה-OECD. שיעור צמיחה מרשים זה הוא תוצאה ישירה של מדיניות הממשלה והצעדים שהיא נוקטת לשיפור הסביבה העסקית, לחיסול עודף הרגולציה והבירוקרטיה, להפחתת מסים ולקידום החדשנות והיזמות", הוסיף. נתניהו טען עוד כי הקיצוץ בפיקוח יוביל לקיצור משך ההמתנה של בעלי עסקים לאישורים ובכך יאיץ את קצב הצמיחה של המשק.

מבלי להתעלם מבעיות שאכן ישנן בעבודה הרגולטורית של חלק ממשרדי הממשלה והתנהלות מיושנת של חלק מהממשקים בעבודתם מול הציבור, יש לציין גם כי הצמיחה העדיפה שנתניהו מציג לא נובעת דווקא מיכולת ישראלית יוצאת דופן. חלק גדול ממנה נובע מהמשבר הפיננסי העולמי שפשוט פגע יותר במדינות האחרות. נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, נאמה באחרונה מול חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל-אביב והציגה נתונים אחרים על כלכלת ישראל, המצדיקים מדיניות אחרת. כמו נתניהו, גם פלוג קושרת בין פוטצניאל כלכלי לא ממומש לבין רגולציה הדוקה מדי כלפי עסקים. בשונה מנתניהו, פלוג מצרפת גם את ההוצאה האזרחית הירודה בישראל והכישורים הירודים של הישראלים בממוצע, בתפקוד בסביבה דיגיטלית, לעומת אזרחי המדינות המפותחות.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג ורה"מ בנימין נתניהו (צילום: מרים אלסטר וישראל סלם / פלאש 90).

תקשורת לקויה

משרד בולט המתקשה להיענות למגמה ההקלות הוא משרד התקשורת. לפי דיווח המשרד 50% מההקלות שתוכננו עוד משנת 2016 לא בוצעו. ההקלות ביבוא אישי כוללות כמעט רק מוצרים שממילא לא נבדקו ולא צפויה להן שום השפעה משמעותית. בעוד 4 חודשים אמורה להיכנס לתוקף הקלה על יבוא מסחרי, לפיה יבואנים יוכלו להצהיר כי הם מייבאים מוצרים המתאימים לתקינה ולתדרים בישראל, ולא יזקקו לאישור ממשרד התקשורת. אם רפורמה זו אכן תבוצע, תהיה לה השפעה ממשית על המבחר והמחירים של ציוד אלחוטי בישראל.

חלק מהצעדים המוצעים מהווים הפרטה בפועל. כך למשל, משרד התחבורה יעביר את האחריות לביצוע הטסטים לרשיונות נהיגה פרטיים לידיהם של זכיינים פרטיים, אשר ינהלו את מערך מתן הרשיונות. גם בנוגע לרשיונות נהיגה לרכבים ציבוריים מוצע להעביר את האחריות לסינון רפואי ראשוני של מבקשי הרשיון לזכיין פרטי. כך נראה כי העברת הסמכות והאחריות על נושא שקשור במישרין לבטיחות הציבור מהמדינה לגורמים המונעים מרווח נכנסה לתכנית כמעט ללא יכולת לדיון ציבורי מעמיק.

בחזרה לתוכנית

בין הצעדים המוצעים ניתן למצוא ביטול הצורך ברשיון עסק לעסקים שאינם מסוכנים. כך, עסקים בעלי סיכון נמוך כמו חנויות מכולות ומספרות, יוכלו לקבל רישיון עסק באופן מיידי על סמך הצהרה לפיה בית העסק עומד בדרישות של כל נותני האישור. על פי ההצעה, יוסרו דרישות המשרד לביטחון פנים לפאנל כבאים וטלפון כבאים במעל ל-400 בתי מלון קיימים והוסרה הדרישה להתקין מערכת שחרור עשן בכל המבנים הקיימים בארץ.

מחאת בוחני הנהיגה, מאי 2016 (צילום: פלאש 90 / יונתן זינדל)

על פי ההצעה תבוטל החובה לבצע בדיקות איכות לתוצרת חקלאית, היות ואיכות התוצרת היא סוגיה מסחרית, ומשרד החקלאות יבדוק רק סוגיות הנוגעות לבריאות. בנוסף, שיטת הפיקוח על המשלוחים המיוצאים תהיה מבוססת על ניהול סיכונים, במקום לבדוק 2% מהתוצרת בכל משלוח- באופן אחיד וזהה לכל המשלוחים – יערכו פחות פעולות פיקוח על משלוחים בטוחים ויותר פעולות פיקוח על משלוחים מסוכנים.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר אמר על התכנית כי "בשלוש השנים שחלפו מאז הקמת הממשלה, משרד ראש הממשלה משקיע מאמצים בלתי נדלים ליישום התוכנית הממשלתית להפחתת הרגולציה ויוקר המחיה. כל מי שמכיר את המגזר הציבורי יודע היטב עד כמה קשה להסיט את חרטום הספינה הממשלתית ולהטמיע תרבות ארגונית חדשה. הנתונים שפרסם באחרונה הפורום הכלכלי העולמי מצביעים על כך שמדינת ישראל זינקה בתוך שנתיים מהמקום ה-98 בעולם למקום ה-41 בנטל הרגולציה הממשלתית. נתונים אלה והספר שלפניכם הם ההוכחה שהמאמצים שהשקענו נושאים פרי".