40 דיקנים ודיקניות של פקולטאות, ראשי בתי ספר למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות ברחבי הארץ בעבר ובהווה, פרסמו הבוקר (א') מכתב התנגדות לפסקת ההתגברות. זאת, כאשר פסקת ההתגברות צפויה להעלאות לדיון הבוקר בוועדת השרים לחקיקה.
במכתב, נאמר כי הדיקנים "רואים בדאגה רבה את ההצעה הממשלתית לחוקק את פסקת ההתגברות שתאפשר לכנסת ברוב של 61 מחבריה לתת תוקף לחוק שנפסל על ידי בית המשפט העליון". עוד כתבו הדיקנים כי "אנחנו רואים חובה לעצמנו להתריע כי פסקת התגברות כזאת מסכנת את זכויות האדם בישראל ומאיימת על האופי הדמוקרטי של המדינה. לכן אנו קוראים לממשלה ולכנסת שלא לקדם הצעה זאת".
על המכתב חתומה שורה ארוכה של משפטנים בכירים, בינהם פרופ' יצחק זמיר, שכיהן למעלה מעשור כיועץ המשפטי לממשלה ולשעבר שופט בית המשפט העליון; פרופ' רות בן ישראל, זוכת פרס ישראל לחקר המשפט; פרופ' אמנון רובינשטיין, זוכה פרס ישראל למשפטים; פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית; ורבים נוספים.
התנגדות נוספת לפסקת ההתגברות מגיעה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שקרא הבוקר לחברי ועדת שרים לחקיקה להתנגד ליוזמה המבקשת לאפשר לכנסת לאשר ברוב רגיל של 61 ח"כים, חוקים שנפסלו על ידי בית המשפט העליון בשל סתירתם את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. על פי המכון, היוזמה שצפויה לעלות להצבעה "עשויה להיות מכת מוות למשפט החוקתי, ואין לה אח ורע באף חוקה בעולם הדמוקרטי למעט במודל הקיים בקנדה, שגם הוא שונה מהמודל המוצע".
חוקרי המכון, פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס, כתבו בחוות דעת שנשלחה לחברי הוועדה, כי "כמעט כל זכויות האדם החוקתיות המוכרות בישראל מעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו- ביניהן: הזכות לחירות, לכבוד, לחופש הקניין ולחופש התנועה. החוק הפך דה פקטו למגילת הזכויות הבלתי שלמה של מדינת ישראל, דבר הקיים כמעט בכל דמוקרטיה מתוקנת במסגרת חוקה".
קרמניצר ופוקס ציינו גם כי כי "ההצעה המוצעת קיצונית מהצעות דומות שהועלו בעבר על ידי שרי המשפטים יעקב נאמן ודניאל פרידמן, שבהן לפחות דובר על רוב מיוחס של 65 או 70 חברי כנסת. הצעת החוק שתעלה מחר בוועדת השרים לחקיקה, אינה מייצרת "דיאלוג" בין הרשויות, אלא רומסת את עיקרון הפרדת הרשויות והפיכת הרשות המחוקקת (הנשלטת בידי הרשות המבצעת) לכל יכולה".
החוקרים ציינו גם כי בישראל קיימים מיעוטים רבים, ומתן אפשרות לרוב פוליטי לגבור על חקיקה הפוגעת במיעוט, הינה מצב שיערער את הגדרת מדינת ישראל כדמוקרטיה. עוד ציינו כי "ההצעה אינה באה בחלל ריק, אלא כחלק מרצף של הצעות חוק שנועדו לפגוע בעצמאותה וסמכויותיה של מערכת המשפט. זוהי הצעה שמקפלת בתוכה רצון בלתי הגיוני של המחוקקים לפגוע במצב זכויות האדם בישראל, בניגוד למגמה שחווינו לאורך שנות קיום המדינה".
