דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

הקרב על המים / מי ינהל את הים? המחלוקת בין משרדי הממשלה, פעילי סביבה והרבה כסף באמצע

חוק תכנון אזורים ימיים אמור להעניק משקל רב למשרד האנרגיה בשליטה על המים הריבוניים והכלכליים של ישראל, בעיקר כדי להעניק "ודאות משפטית" לחברות קידוח הגז | במשרד להגנת הסביבה פחות נלהבים, וכך גם כמה מחברי הכנסת | ח"כ חנין: "החוק מייצג אינטרסים של בעלי הון"

ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה היום (שני) דיון על חוק תכנון אזורים ימיים, אשר עבר בקריאה ראשונה בסוף השנה שעברה כחלק מהכנתו לקריאה שניה ושלישית. מאחורי החוק קיימת עבודת מטה הנמשכת כבר שמונה שנים, במטרה להביא את מיטב המידע שיש לגבי שטחי הים של ישראל – מה שמכונה "המים הריבוניים" הנמצאים עד 22 ק"מ מהחוף והמים הטריטוריאליים עד 374 ק"מ מהחוף. כלל הגורמים הסכימו על חשיבות החוק לכשעצמו, אך הדיון חשף פערים ומחלוקות בין רשויות המדינה השונות, לגבי האופן הנכון "לנהל את הים".

המשנה ליועמ"ש לממשלה, עו"ד מאיר לוין, הציג את ההצעה ואמר כי היא נועדה להסדיר את תחולת הדין הישראלי באזורים הימיים של המדינה – כלומר, הסמכות שרשאית המדינה להפעיל באזורים השונים של הים. הוא הסביר כי ההצעה רלוונטית מאוד לעולם הקידוחים, ואמר כי היא חשובה על מנת לייצר ודאות משפטית, במיוחד בימים בהם המדינה רוצה להרחיב את פעילות קידוחי הגז. עוד ציין עו"ד לוין כי המשרד מנסה לקדם את החקיקה כבר יותר מעשור, והוסיף כי בשנתיים האחרונות המחלוקת העיקרית הייתה עם המשרד להגנת הסביבה, באשר למנגנון שיאפשר פיתוח שדות הגז לצד הגנת האינטרס הסביבתי והבריאותי. לדבריו, המחלוקת הוכרעה לבסוף כך שיהיה מעין הסדר תכנוני, שיאשר פעילות בדומה לאישור תוכנית מתאר ארצית, וכי פעולה של קידוח תלווה במסמך סביבתי, כאשר משרד האנרגיה יוכל לסטות מעמדת המשרד להגנת הסביבה רק בנימוקים מיוחדים שיירשמו.

לא מים כלכליים, מים חיוניים

חברת הכנסת יעל כהן פארן (המחנה הציוני) אמרה בדיון כי "השמירה על הים לא יכולה להיות באחריות משרד האנרגיה בלבד", וזאת למרות שהחוק מחייב עריכת סקר סיכונים סביבתי בכל יוזמה בים, ומעניק למשרד להגנת הסביבה סמכויות להציב דרישות לפני בניה של כל מיזם.

הממונה על הנפט במשרד האנרגיה, יוסי וירצבורגר, ניסה להפחית את החששות ביחס לסמכויותיו: "האמירה פה כאילו יש איזה פקיד אחד שמחליט לבד רחוקה מאוד מהמציאות. כבר כיום, הפקיד הזה מחוייב למה שנקרא 'חובה מנהלית'. אני צריך לפעול בסבירות ולפי שיקולים ענייניים. אני פקיד. ככה כל פקיד במדינה עובד. היום נכתבות הנחיות בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה. להגיד שהמשרד להגנת הסביבה הוא רק יועץ שאפשר לנפנף את מה שהוא אומר זה לא נכון. עד היום זה לא קרה, ואם צריך, אני צריך לכתוב ולפרסם ולעמוד לביקורת ציבורית כי אם אעשה דבר כזה, זה לא כלאחר יד".

חוף דור (צילום: Shutterstock)
חוף דור (צילום: Shutterstock)

בדיון עלו מספר דוגמאות לחשיבות הים בישראל שאינה רק עבור מיזמים כלכליים כמו קידוחי גז ונפט. מתקני התפלת המים אחראים לחלק הולך וגדל ממי השתיה של ישראל ורגישים לזיהומים בים. נציג רשות העתיקות הזכיר כי במימיה הטריטוריאלים של ישראל נמצאו בשנים האחרונות עשרות שרידי ספינות בעלות ערך ארכיאולוגי. אלון רוטשילד, נציג החברה להגנת הטבע אמר: "אמרו לי שאין כלום במים הכלכליים. זה לא נכון" והציג צילומים של דג כימרה – יצור קדמון שעוד מתקיים במעמקי הים התיכון, לצד בעלי חיים אחרים החיים בעומק של 600 מטרים. "הסביבה הזו מאוד רגישה להפרעות", אמר. מנכ"ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין, אמר כי במים העמוקים, בשטח המים הכלכליים, יש ערכי טבע רבים שעדיין לא מוכרים. לדבריו, זה שהם אינם מוכרים לא אומר שהם לא קיימים. הוא הזכיר כיצד המדינה השקיעה בתיקון נזקים שנעשו בעבר הן במכתש רמון, באגם החולה ובמקומות אחרים כיוון שלא ידעו אז שמדובר בערכי טבע. גולדשטיין הזהיר כי החלטה של גורם אחד, משרד האוצר, תוביל לכך שהאינטרס הכלכלי המובהק ינצח, וקרא גם הוא להכניס איזונים בהצעה.

גם דיג בים התיכון הוא בעל השלכות על החיים ביבשה, שכן אנו אוכלים דגים ש"ספוגים" בכל החומרים שנמצאים בים. חברת הכנסת פארן הסבירה כי לא מדובר רק על הכרזה על שמורות בים, אלא בפיקוח הדוק על מיזמים כמו קידוחי גז ונפט: "מדובר במי תוצר שמדי יום מוזרמים לים מהאסדה, בסיכון לדליפות בצנרת ובפליטות חומרים מזוהמים לאוויר".

את המידע המקצועי המקיף ביותר סיפקה רונית מזר, מנהלת אגף בכיר לתכנון ארצי במנהל התכנון: "לפני מספר שנים מנהל התכנון זיהה את הים כזירה החדשה של מדינת ישראל והחליט לצאת להכנת מסמך מדיניות למרחב הימי. עובדים עליו כשמונה שנים. עושים את זה בשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי – שהגדיר לכל מדינות האיחוד שכל המדינות החברות והשכנות צריכות להכניס מסמך מדיניות כזה ואנחנו מתקדמים בו". לדבריה, מסמך המדיניות עובר תהליך מקיף כמו כל תכנית מתאר ארצית, הוא מאושר באופן דומה וסמכותו שווה בכוחה לזו של תמ"א. עם זאת, הסבירה כי מסמך המדיניות לא ישנה דברים שכבר הוחלטו בתמ"א 37 ח', המגדירה את התנאים להקמת מיזמי חיפוש גז ונפט, משום ש"מסמך המדיניות והתמ"א נכתבו תוך שמירה על אותם שיקולים". לדעת הארגונים הירוקים אין להסתפק במסמך מדיניות, אלא יש להוסיף לממונה על הנפט במשרד האנרגיה גופי תכנון נוספים כדרג מחליט.

פערי מידע גדולים

מזר הסבירה כי המידע שנאסף פורסם במנהל התכנון, וכולל אטלס של מעל ל-200 מפות לאיזורי הים בישראל. עם זאת, הסבירה כי יש פערי מידע גדולים לגבי המים הקרובים לחוף – "המים הריבוניים", לבין עומק הים ב"מים הכלכליים". כך, בהצעה של מנהל התכנון יש 18% מהשטח במים הטריטוריאליים שמיועדים להיות איזורים מוגנים, לפי עבודה של רשות הטבע והגנים. לגבי המים הכלכליים, אין עבודת מחקר מקיפה עם המלצות ברורות בשלב זה.

היו"ר כבל סיכם ואמר כי הפערים בין הצדדים הרבה פחות גדולים ממה שנראה. הוא ביקש לקבל לידיו הסבר פשוט כיצד התנהלו ההליכים לאחר אישור ההצעה, וקרא לנציגי משרד המשפטים לבדוק את כל ההערות שנשמעו בדיון ולתת להן התייחסות. עוד הוא הבהיר כי בסופו של דבר הוועדה תדע למצוא את נקודת האיזון שתאפשר את הפיתוח הכלכלי בים, לצד השמירה על ערכי הטבע שבו.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!