בימים האחרונים מרבים גורמים ישראליים להזהיר מפני "פעולת נקם" של איראן מסוריה. יש כמובן לקחת ברצינות כל מידע של סיכון על ישראל, אבל אם באמת איראן מתכננת לתקוף את ישראל מסוריה, יהיה זה בבחינת שינוי אסטרטגי מהותי בקווי הפעולה שלה עד היום.
איראן גייסה כוחות ערביים מגוונים להיות "עושי דברה – PROXIES " בחזית מול ישראל: חמאס, חיזבאללה, חזית עממית, ג'יהאד איסלאמי, וכיוצא בזה. גם בסוריה היא ביקשה למקם את חיזבאללה בגולן, כדי שהוא יתעמת עם ישראל, ולא היא עצמה.
יתר על כן, זה עתה הסתיים שלב בלחימה השיעית-סונית, שעדיין לא הסתיימה, על סוריה, ומה שדרוש לאיראן זה לייצב את מעמדה, ולא לערער אותו בכניסה למאבק חדש מול ישראל.
טבעי הדבר כי איראן תבקש לממש הישגים בסוריה, אחרי כל ההשקעות שהשקיעה בן באבדות והן בכסף, ונכון הדבר שתבקש להקים בסיסים צבאיים שיאיימו לא רק על ישראל, אלא גם מדינות ערב, ואירופה, ואין ספק כי על ישראל לסכל מאמצים אלה – וישראל עושה זאת. פעולות הסיכול של ישראל היו מרשימות, הן בדיוק הפגיעה והן במידע. השאלה היא רק האם לצאת בהכרזות המפחידות את הציבור הישראלי, או להניח לפעולות הסיכול "לדבר בעד עצמם".
כמאמר הטוב הרע והמכוער: אם אתה צריך לירות – תירה. אל תנאם.
**
