דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
צרכנות

צרכנות חברתית / רוצים להיות צרכנים מודעים? הכירו את המדד שיעזור לכם לעשות זאת

המדד החברתי-סביבתי של ארגון 2B-Friendly, בודק מגוון היבטים של בתי עסק - מנגישות ועד תנאי עבודה וקיימות - כדי לסייע לכם לצרוך, אבל בחכמה | שלי דביר, מנכ"לית הארגון: אנשים רוצים להתאים את כוח הקנייה שלהם לערכים שלהם

نساء يقمن بشراء الملابس في سوق القدس. ليس للنساء في الصورة أي علاقة مع المقال (تصوير: مريم ألاستر/ flash 90)
نساء يقمن بشراء الملابس في سوق القدس. ليس للنساء في الصورة أي علاقة مع المقال (تصوير: مريم ألاستر/ flash 90)
מור הופרט
מור הופרט
סביבה ואופנה
צרו קשר עם המערכת:

רוצות לדעת אם בית הקפה שקבעתן לשבת בו עם חבר, או אולי חנות הבגדים בה קניתם לאחרונה,  גם שומרים על הסביבה, גם נגישים לבעלי מוגבלות וגם דואגים לזכויות העובדים שלהם? המדד החברתי-סביבתי של ארגון 2B-Friendly, שהושק אמש (רביעי) בירושלים, יאפשר לכם לקבל את כל המידע הרלוונטי במקום אחד. "אנחנו תנועה צרכנית שהכוונה שלה היא לחולל שינוי בכיוון של צרכנות מונעת ערכים, צרכנות חברתית, מתוך הבנה שכל פעם שאנחנו משתמשים בארנק שלנו אנחנו עושים בחירה", הסבירה מנכ"לית הארגון שלי דביר בראיון לדבר ראשון.

המדד החדש בוחן את בתי העסק במגוון תחומי הקשורים לניהולם ותפקודם – החל מתחומי העסקה הוגנת ומגוון תעסוקתי, דרך נגישות לאנשים עם מוגבלות ועד לתחומי איכות סביבה וקיימות – ויאפשר לציבור הישראלי לבדוק היכן לרכוש בגד שיוצר בתנאי העסקה הוגנים, אילו מסעדות המחויבות למחזור ולהפחתת שימוש בפלסטיק, וגם אילו לעסקים המותאמים לקשישים ולילדים.

שלי דביר מנכ"לית 2BFreindly באירוע ההשקה של המדד החברתי-סביבתי של 2B-Friendly (צילום: מור הופרט)
שלי דביר מנכ"לית 2BFreindly באירוע ההשקה של המדד החברתי-סביבתי של 2B-Friendly (צילום: מור הופרט)

נכון לעכשיו, כלולים במדד החברתי-סביבתי מעל מאה עסקים שבחרו להצטרף למיזם בשלב הפיילוט, ובקרוב ייפתח המדד גם לצרכנים עצמם. קישור לשאלון ההצטרפות לבתי עסק ניתן למצוא כאן.

"נכון להיום יש כבר מעל מאה עסקים במאגר שהצטרפו כבר בפיילוט שעבדנו עליו בשנה האחרונה" סיפרה דביר, "המדד יפעל דרך אתר האינטרנט שלנו, ויאפשר בעתיד לחפש בתי עסק ולראות את המדד שלהם, וכן חיפוש מדרג כולל או לפי קטגוריות: מדרג העסקים הסביבתיים ביותר, או הנגישים ביותר למשל".

המדד החברתי-סביבתי הושק במסגרת האירוע "כסף חברתי: לשנות את העולם באמצעות הארנק", בהנחיית מיקי חיימוביץ, שהתקיים במתחם התחנה הראשונה בירושלים.

2B-Friendly היא עמותה ללא מטרות רווח שעוסקת בהגברת המודעות הציבורית ליכולת האדירה שיש לצרכנים לשנות את המציאות, והיא נולדה ממיזוג של עמותת במעגלי צדק עם קבוצת 2B-Group שייסד יואל חשין שגם עומד בראשה. מלבד 2B-Friendly פועלת קבוצת 2B-Group גם אל מול ציבור המשקיעים והיזמים באמצעות קרנות הון-סיכון וקרנות אימפקט וחממות יזמות חברתיות. אחת המטרות של הקבוצה היא לעשות שינוי במציאות באמצעים כלכליים.

 

"להתאים את כוח הקנייה שלי לערכים שלי"

"אנחנו מוקפים בתרבות הצריכה כל הזמן" הסבירה דביר את החשיבות של צרכנות מודעת, "סל הקניות של כל משפחה הוא אלפי שקלים, ובעצם את אלפי השקלים האלה אנחנו צריכים לנתב למקומות טובים. רק ככה נוכל להשפיע על הכלכלה להגיע למקומות טובים".

המדד החברתי-סביבתי של 2B-Friendly (צילום: מור הופרט)
המדד החברתי-סביבתי של 2B-Friendly (צילום: מור הופרט)

"אנחנו תנועה צרכנית שהכוונה שלה היא לחולל שינוי בכיוון של צרכנות מונעת ערכים, צרכנות חברתית, מתוך הבנה שכל פעם שאנחנו משתמשים בארנק שלנו אנחנו עושים בחירה" הסבירה, "אנשים חושבים שבחירות זה רק פעם בחמש שנים בקלפי המוניציפלית או פעם בארבע בבחירות לכנסת. אבל בעצם כל בוקר, כשאני יוצאת מהבית, אני בוחרת איפה לקנות את הקפה שלי, ואני בוחרת אם לקנות את הפירות וירקות שלי בסופר או במכולת או איפה לקנות את הבגדים שלי".

מה, בעצם, החשיבות של המדד הזה?

"אנחנו בדעה שבישראל לא רק מחיר הקוטג' או המילקי חשובים. אני ארצה לדעת שהכסף שלי הולך בהתאם לערכים שלי. שהכסף שלי הולך למקומות שלא מזהמים את הסביבה או פוגעים בזכויות העובדים. אני רוצה להתאים את כוח הקנייה שלי לערכים שלי ואני חושבת שאני לא לבד בזה. הרבה אנשים חושבים 'אני ממילא קונה קפה וקונה סנדוויץ', ואני רוצה לעשות את הדבר שאני גם ככה עושה אבל לעשות אותו טוב. להעביר את ההתנהלות הצרכנית היום-יומית שלי להתנהלות ערכית'.

"אבל לאנשים היום אין זמן, בין כל הדברים בחיים, לבדוק לבד את הדברים האלה. והמדד של 2B-Freindly מבין אותם.  מה שהוא עושה זה להגיד לך איפה אפשר לעשות את זה טוב".

אז המדד מראה בתי עסק שמתנהלים כשורה, איפה האלמנט של שיפור המצב?

"המדד שלנו הוא לא תו תקן של שחור ולבן, הוא דומה יותר למדד זיהום אוויר שנמצא על רכב. הכוונה שלנו היא לא רק למדוד את המציאות ולשפוט אותה אלא גם לשנות ואותה.

המדד החברתי-סביבתי של 2B-Friendly (צילום: מור הופרט)
המדד החברתי-סביבתי של 2B-Friendly (צילום: מור הופרט)

"ולכן אנחנו לא רק באים למחוא כפיים או לעשות לעסק 'נו נו נו', אנחנו באים עם חבילות שיפור. זאת אומרת שאחרי שעסק עונה על המדד שלנו, הוא מקבל בנוסף למדד חבילות שיפור בכל אחד מהתחומים שהוא בחר. ואז בעצם יש לו אפשרות גם להתקדם, הוא התחיל במקום X ואנחנו מציעים לו דרך להגיע למקום X+10. הוא יכול למשל להתקין רמפה אם אין, או לקחת תפריט קוֹלי שיהיה נגיש לאנשים עיוורים".

הכוונה היא לפרסם גם "רשימה שחורה" של עסקים בעייתיים?

"בחרנו, נכון לעכשיו, לא לעשות שיימניג ולא להגיד מה אין לעסק אלא רק מה יש. בעולם של מחאות צרכנים וצרכנות פוליטית יש בעצם שתי שיטות פעולה: boycott – שזה חרם צרכני –  ו-buycott, שזה בדיוק הפוך, כלומר עידוד עסקים באמצעות רכישה חיובית, מתוך תפיסת עולם שצריך לעודד את הטובים ושאם כולם יעודדו את הטובים זה יהיה תמריץ מספיק חזק וטוב.

"מה גם, שכשאתה אומר לאן לא ללכת בשיטת החרם אתה לא באמת משנה מציאות כי אתה מאפשר לאנשים ללכת לכל המקומות האחרים חוץ מעסק אחד שאתה מחרים. לעומת זאת, כשאתה אומר לאנשים לאן כן ללכת, וכשעסק רואה שזה מביא לו עוד לקוחות, אז יש לו תמריץ להשתפר".

"בחירה להסתכל על כל התמונה"

לפי דביר, אחד ההבדלים המרכזיים בין המדד החברתי-סביבתי לבין מיזמים דומים, כמו תו הנגישות או התו חברתי, היא ההסתכלות על המכלול השלם. "ב-2B-Friendly הרחבנו את היריעה והבנו שצריך להסתכל על כל המכלול, 360 מעלות. אנחנו מתסכלים על זכויות עובדים אבל הכנסנו לזה גם את הזכות לעבודה מאורגנת ולמגוון תעסוקתי לאוכלוסיות מודרות, נשים בעמדות ניהול ועוד. השארנו כמובן את הנגישות לאנשים עם מוגבלויות שונות, שלפי סקר נגישות ישראל 78% מהעסקים לא נגישים להם, והרחבנו את המדד לתחום של סביבה וקיימות והוספנו את היחס לצרכן וחוקי הגנת הצרכן השונים ולבסוף גם נושא התרומה לקהילה. המדד שלנו לתרומה לקהילה לא רק בוחן האם העובדים עושים התנדבויות או פילנתרופיה אלא גם למשל אם אילו ספקים העסק עובד, וכל שרשרת האספקה. אנחנו מסתכלים בנוסף גם על ההתאמה לסוגי הצרכנים השונים, האם העסק מותאם לקשישים, האם העסק מותאם לילדים, משפחות סטודנטים פרמטר נוסף בתחום התרומה לקהילה היא עודפי הסחורה ומה העסק עושה איתם".

המדד החברתי-סביבתי של 2B-Friendly (צילום: מור הופרט)
המדד החברתי-סביבתי של 2B-Friendly (צילום: מור הופרט)

מה הערך המוסף של הרחבת הקריטריונים במדד?

"אני חושבת שהבחירה להסתכל על כל התמונה ולא רק על נקודה אחת, נותנת לנו כמה דברים. הראשון זה ההימנעות מ'גרינווש' אם יש עסק שהוא ירוק אבל גם פוגע בזכויות העובדים שלו, אז אני לא ארצה לעודד אותו למרות שהם נגישים או מקיימים. וגם הפוך, מקום שממש דואג לעובדים אבל גם מזהם מאד. הגישה שלי היא הוליסטית אני רוצה לתת את הכסף שלי למקום שדואג גם לעובדים שלו וגם לסביבה.

"יש גם קהלים שונים עם ערכים שונים. יש כאלה שיותר יעניין אותם התחום הסביבתי וכאלה שיותר מעניין זכויות העובדים. או כל אותם מיליון ומאתיים בעלי מוגבלויות שפשוט רוצים לדעת מי נגיש אליהם. אבל את כולם יעניין המדד כי הוא מכיל את המידע הזה. הממד מציג את כל הפרמטרים השונים שמרכיבים את המדד כך שכל אחד יכול להסתכל על המדד הרלוונטיים אליו.

"המדד שלנו פועל לא רק מול בתי קפה ומסעדות, כמו התו החברתי, אלא גם לכל עולם הקמעונאות של עסקים קטנים ובינוניים. כלומר מכולות, סופרמרקטים, חנויות בגדים והנעלה, בתי מקרחת וחנויות ספרים. הפוקוס שלנו הוא בעסקים קטנים ובינוניים שנמצאים בקהילות שלנו".

למה?

"אחת הסיבות שבחרנו לא להתמקד ברשתות הגדולות הוא שהתקופה האחרונה מתאפיינת בדעיכה של קניונים, בגלל התחזקות המסחר המקוון. אבל מה שהרכישה ברשת לא יכולה להחליף זה את החוויה השכונתית, ולכן דווקא ההליכה למכולות קטנות בתי קפה שכונתיים חווים התחזקות".

המדד החברתי-סביבתי הוא פרי שיתוף פעולה של 2B-Friendly עם גורמים רבים הפועלים בחברה הישראלית. לדברי דביר, "את המדד הזה לא כתבנו לבד, אנחנו מאד מאמינים בשיתופי פעולה, ולכן במשך שנתיים שיתפנו פעולה עם מעל 70 ארגונים מהחברה האזרחית, רובם עמותות מומחיות בתחומן, רק בתחום הנגישות התייעצנו עם 25 עמותות שונות. ובתחום איכות סביבה וקיימות התייעצנו גם עם מעל 25 עמותות. הארגונים האלה ישבו יחד אתנו וכתבנו ביחד המדד".

עוד הוסיפה כי "אחרי שהמדד נכתב ישבנו עם כל מיני בעלי עסקים, עשינו ערב של שולחנות עגולים לבעלי עסקים לראות שאנחנו לא מנותקים במגדל השן, ושינינו לא מעט דברים בעקבות כך."

על תהליך ההצטרפות של בתי עסק למדד מסבירה דביר כי "המדד מתאים את עצמו באופן אוטומטי לסוג העסק, הגודל הפיזי שלו וכמות העובדים. אנחנו לא משווים תפוחים ותמרים. אנחנו יודעים להתאמים את עצמנו לסוגים שונים של עסקים, ואם אתה מעסיק 5 עובדים אתה תקבל שאלון אחר מעסק שמעסיק 100 עובדים. כנ"ל עסק בגודל 50 מ"ר או 800 מ"ר, ומסעדה למשל לא תקבל אותו שאלון כמו חנות בגדים. מאחורי הקלעים של המדד של יש מעל 29 שאלונים שונים. וכל עסק שנכנס למדד מקבל ועונה באינטרנט רק על השאלון הרלוונטי אליו. כמובן שאין טופסולוגיה והכל באינטרנט ובחינם".

לפי דביר תהליך האימות של המדד יתבצע באמצעות נאמנים בהתנדבות שיוכשרו לצורך כך "הנאמנים בעצם באים לעסק אחרי שהם קיבלו מאתנו הכשרה והם יודעים מה לבדוק והם ייבצעו בדיקות אקראיות בבתי עסק שבמדד. כמובן שההסכמה לביקורת היא תנאי להימצאות במדד. בעתיד אנחנו מתכוונים להשתמש גם בידע המוני, למשל כשתשב בבית קפה תוכל לדווח אם אתה רואה רמפה למשל כן או לא, או אחוז המנות הצמחוניות. אבל יש דברים שלא יכולים להתבסס על חוכמת ההמון, כי הם למשל בין בעל העסק לעובדיו, אני לא מצפה שהצרכן יישאל את המלצר במסעדה כמה הוא משתכר או יידע כמה בעלי מוגבלויות הוא מעסיק, והדברים האלה יישארו בבקרה של הנאמנים".

המדד החברתי-סביבתי של 2B-Friendly (צילום: מור הופרט)
המדד החברתי-סביבתי של 2B-Friendly (צילום: מור הופרט)

"במקביל לעבודה של המדד מול בעל העסק, יש את ציבור הצרכנים" אומרת דביר וחוזרת לכוח שלנו כאנשים פרטיים, "אנחנו רוצים שכמה שיותר אנשים שיצטרפו לקהילה, כלומר שלאנשים יהיה את המידע על העסקים וידעו את הבעיות וגם את הפתרונות והכי חשוב יידעו לאן כדאי להם ללכת. זאת שאלה של ביצה ותרנגולת, ככל שנהיה קהילה יותר גדולה של אנשים שפעם בשבוע למשל רוכשים רק מעסקים שנמצאים במדד ויש להם ציון טוב, ככה לעסקים יהיה יותר תמריץ להיות במדד ולהשתפר כי הם רואים שיש קהילה גדולה של אנשים שזה אכפת להם".

"אנחנו רוצים לחשוף את הקהל שלנו למשמעות של כל מה שנמצא סביבנו" סיכמה, "המזון שיש לנו בצלחת ומה ההשלכות שלו, הפלסטיק שאנחנו רואים כל הזמן מסביב, הקשרים של כל זה ומה המשמעות של זה לכדור הארץ. איך אני בקנייה שלי היום, בבחירה מה אני לובשת או אוכלת משפיעה על כדור הארץ".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!