חברת החשמל פרסמה לפנות בוקר (חמישי) את מתווה הסכם הרפורמה בהודעה ששלחה לבורסה. עלות הרפורמה היא 7 מיליארד שקלים והיא תתפרס על-פני עשר שנים, ולא שמונה כפי שפורסם עד כה. ממה שפורסם עד כה, 1,800 עובדים יפרשו ומאות אחרים יעברו לחברות אחרות בתחנות הכח ובחברת ניהול המערכת החדשה שתוקם. כמו כן פורסם לוח זמנים למכירת תחנות הכח של החברה שכלל לא ברור אם קיים כיום במשק הישראלי גורם שיכול או מעוניין לרכוש.
בשעה 3:59 לפנות בוקר העבירה חברת החשמל דיווח לבורסה ובה פרטים מההסכם הסופי לגבי הרפורמה במשק החשמל. בהודעת החברה הודגש כי להסכם נדרשים הליכי אישור רבים. "יישום השינוי המבני טעון, בין היתר, החלטת דירקטוריון החברה, החלטת ממשלה, תיקוני דין ואישורים של גורמי הממשלה וגורמים רגולטוריים ומתן רישיונות לפי חוק משק החשמל", לשון ההודעה. עם זאת, זו הפעם הראשונה בה יש הסכם מפורט למתווה לרפורמה בחברת החשמל.
תחת הכותרת "דיווח מיידי בנושא השינוי המבני הסופי" מסרה החברה כי "בעקבות דיונים ומשא ומתן נוספים בין גורמי הממשלה הרלוונטיים, החברה, נציגי העובדים וההסתדרות, הגיעו הצדדים האמורים להסכמות ביחס למתווה העקרונות בקשר לשינוי המבני לתקופה של 8 שנים. לפי הדיווח, "העלויות בשל יישום מתווה הרפורמה, יוכרו במלואן לחברת החשמל". כלומר, ישולמו מתעריף החשמל.
הדיווח כולל לוח זמנים למכירה של תחנות הכח וקרקעותיהן, המתבסס על ההנחה כי כל תיקוני החקיקה יסתיימו עד נובמבר 2018. סך התחנות שיימכרו מייצרות כיום 4,500 מגהוואט, עם פוטנציאל לעוד אלפי מגהוואט בעתיד, בזכות עתודות הקרקע.
תחנת אלון תבור תימכר תוך 18 חודשים, ואחריה תחנת רמת חובב בתוך 30 חודשים. תחנת רידינג תוך 36 חודשים, חלק מאתר חגית תוך 48 חודשים, ותחנת אשכול תוך 60 חודשים. כרגע לא ברור מי יכול לרכוש את התחנות. יצרני החשמל הפרטיים בישראל – דליה, OPC ואדלטק יהיו כנראה מנועים לרכוש אותן, בכדי למנוע ריכוזיות פרטית במשק החשמל. ייתכן גם כי הרוכשים לא יהיו ישראלים.
הפרדה חשבונאית בתוך חברת החשמל
חברת החשמל תוכל להקים שתי יחידות ייצור המונעות בגז בשיטת מחזור משולב (מחז"מ), בנות 600 מגהוואט כל אחת. הראשונה תוקם עד יוני 2022, והשניה מותנית במכירת תחנת אלון תבור. יחידות אלו יחליפו ארבע יחידות ייצור פחמיות באותו אתר בעלות כושר ייצור של 1,440 מגהוואט. החלק החשוב הוא הסכמת החברה והעובדים להפעיל תחנות אלו תחת חברת-בת של חברת החשמל. למהלך זה יש עלויות משמעותיות, מעבר לעלויות התיאגוד וההנהלה: החברה תרכוש מחברת החשמל שירותי תכנון והקמה ולאחר מכן גם שירותי תפעול ותחזוקה. עם זאת, תוספת העלויות הצפויה כתוצאה ממבנה זה, שתגולגל על גב הציבור, תאפשר פיקוח הדוק יותר על פעילות התחנות בפני עצמן, באופן שלא מקבל היום ביטוי בדו"חות חברת החשמל.
גם מקטע האספקה, שייפתח לתחרות לצרכנים גדולים, יעבור להיות "מרכז רווח" נפרד. מגזר הצרכנים הביתיים ("מתח נמוך") ייפתח לתחרות חלקית, במועד שעדיין לא נקבע, כך שלחברת החשמל אסור לפעול באופן תחרותי עד שנתח השוק שלה יירד מ-60%. פירושו של דבר שבנוסף לחברות הביטוח והתקשורת, גם יצרני החשמל יציפו את הציבור בהצעות משלהן ("קנית מונה? קבל מדיח כלים!").
איתנות פיננסית
במהלך שנות הרפורמה, צוות המורכב מגורמי מדינה בראשות מנהל רשות החברות הממשלתיות, ובהשתתפות הממונה על התקציבים, החשב הכללי ומנכ"ל משרד האנרגיה או מי מטעמם, יוקם במטרה לעקוב אחר התקדמות הרפורמה והשפעתה על המצב הפיננסי של החברה. לא פורטו סמכויותיו לשנות החלטות בדיעבד, אם יסתבר כי התכנית לא תתממש לפי התחזית.