המלצה להגדיל את יחס חוב-התוצר במטרה לממן השקעה ציבורית בתשתיות, וביטול כלל ההוצאה כדי לאפשר הגדלת תקציב המדינה- אלו המלצותיו המפתיעות של הדו"ח השנתי של קרן המטבע הבינלאומית על ישראל. בניגוד לפרסומים בתקשורת הישראלית (ודבר ראשון ביניהם), קרן המטבע ממליצה דווקא להגדיל את ההוצאה הציבורית על ידי נטילת הלוואות נוספות והגדלת יחס החוב תוצר. מקור הטעות הוא מסמך רקע שפרסמה קרן המטבע טרם פרסום הדו"ח, ובו המלצות שונות בתכלית מאלו שבדו"ח הסופי, מה שאף מעלה אפשרות למחלוקות פנימיות בתוך הקרן.

בתקשורת הישראלית הציגו לפני מעט פחות משבועיים כותרות לפיהם קרן המטבע קוראת להגדיל את המע"מ ב-4%, מ-17% ל-21% כדי לממן את השקעה הנחוצה בתשתיות בישראל. על פי אותם פרסומים, הקרן הציגה חלופות למימון ההשקעה, ביניהם ביטול הטבות מס בהיקף של 12 מיליארד שקלים. בנוסף, הודיעה התקשורת כי הקרן ממליצה לבצע את חלק גדול מההשקעה על ידי שיתפי פעולה עם המגזר הפרטי (PPP), וצמצום הגירעון.

עם זאת, המלצות אלו לא ניתנו בדוח השנתי של קרן המטבע. חלק מהמלצות אלו אכן ניתנו במסמך אחר, שפורסם במהלך אפריל כרקע לדוח השנתי לקראת הדיון עם נציגי האוצר ובנק ישראל, אך הם אינם מופיעים בדוח הסופי. עיון ב"תוצאות האמת" של בדיקת הקרן מגלה המלצות שונות למדי.

לפי הדו"ח, ממליצה הקרן דווקא על צעדים מפתיעים ביחס לעמדתו ההיסטוריות של הארגון שדוגל בדרך כלל באידאולוגיה נוקשה של צמצום תקציבי. הדוח פותח בתיאור של הכשלים בהשקעה ציבורית בפיתוח תשתיות וטוען כי על מנת להגיע לרמת תשתיות שעומדת בממוצע של מדינות הייחוס חסרות לישראל השקעה בגובה 20% תוצר, כאשר כל אחוז תוצר שווה ל-12 מיליארד שקלים. את הפער ממליצה הקרן לממן באופן מפתיע- הגדלת ההוצאה הציבורית.

"היות והשקעה בתשתיות מגדילה את התוצר הפוטנציאלי בעתיד, יש מקום לממן את חלקו באמצעות חוב" כך נכתב בדוח. בניגוד לעמדותיהם של רבים במשרד האוצר, הדוח מסביר כי היות וההשקעה בתשתיות תביא לעלייה בהכנסות המדינה בעתיד, אין סיבה שלא לממן את ההשקעה באמצעות הגדלת החוב. כותבי הדוח אמנם מביעים את עמדה זו בזהירות, אך לטענתם אין סיבה שלא ליטול הלוואות גם במחיר עלייה ביחס חוב התוצר בישראל. כותבי הדוח ממליצים "לשמור מרחק בטוח מ-85% יחס חוב תוצר"- רחוק מאד מהיחס הנוכחי של ישראל שעומד על 61%.

כותבי הדוח מתייחסים גם לקושי שמציבים הכללים הפיסקליים הנוכחיים בהגדלת התקציב- צעד הכרחי להגדלת ההשקעה בתשתיות. גם כאן, מציעים כותבי הדוח הצעה מפתיעה ביחס לקרן המטבע. על פי כותבי הדוח, יש לבטל את כלל ההוצאה הנוכחי, ולהחליפו בכלל שיאפשר הגדלת התקציב במצב שבו יגדלו הכנסות המדינה.

"היות ורמת ההוצאה האזרחית נמוכה, יש מקום לשנות את כלל ההוצאה הנוכחי כדי להעניק גמישות תקציבית, ולאפשר לממשלה לבצע את תכניות ההשקעה…צעד קריטי למטרה זו יהיה חישוב הכנסות המדינה בכלל, כך שיוכלו להוות בסיס להגדלת ההוצאה" כך נכתב בדוח. משמעות ההמלצה היא לבטל את כלל ההוצאה, שמגביל את גידול התקציב לעומת זו של השנה הקודמת, ללא קשר להכנסות. במקום זאת, מציעים בקרן לאמץ כלל שיגביל את הוצאות המדינה ביחס לגירעון. תחת כלל כזה, כאשר יגדלו הכנסות המדינה, ממסים או מגיוס חוב, תוכל הממשלה לאשר הרחבת התקציב, כל עוד נשמר יעד הגירעון.

בנוסף לכך, ובניגוד לעמדות ההיסטוריות של קרן המטבע, ממולץ בדוח להמעיט בצעדי הפרטה במסגרת ההשקעה בתשתיות בישראל. במקום השקעה באמצעות שיתופי פעולה עם המגזר הפרטי (PPP), מציעים בקרן להקים גוף ממשלתי שינהל את ההשקעה מטעם המדינה. זאת בניגוד למספר פוליטיקאים ישראלים, שקראו בעבר לבסס את ההשקעה בתשתיות על חברות פרטיות.

"יש להשתמש בשיתופי פעולה עם המגזר הפרטי (PPP) רק במקרים בהם יש וודאות שהמהלך יגביר את יעילות הפרויקט. גם במקרים מסוג זה יש לעצב פיקוח על אותם השותפויות כדי להבטיח את האינטרס הציבורי" כך נכתב בדוח. קרן המטבע חוזרת על העמדה לפיה ישנה סכנה בשיתופי פעולה מסוג זה, בהן קבלנים פרטיים מבצעים עבודות בשם המדינה, ומנהלים לרוב את פעולתן השוטפת של אותן התשתיות לאחר השלמת הפרויקט. במקרים רבים, נפגע האינטרס הציבורי בעקבות ניסיונות לייעול וחסכון מצד הזכיינים.

כך נולד פרסום מוטעה

אם כך, מדוע פרסמה התקשורת הישראלית מידע מוטעה על תוכן הדוח?

ביום פרסום הדוח, ה-1.5, למעשה לא הופיע הדוח עצמו באתר קרן המטבע. מה שהופיע הוא המסמך הרקע בלבד, שעלה לאתר ב-13.4, היום שבו הוא התפרסם. מסמך הרקע שונה באופן מהותי מהדוח השנתי, ומופיעות בו המלצות ביניים בלבד. כך, הציבור הישראלי נחשף לכך שקרן המטבע קוראת דווקא לצמצום תקציבי.

בקרן המטבע טוענים כי שני המסמכים הופיעו באתר באותו היום, וכי המידע היה נגיש לתקשורת בזמן שבו פורסם הדוח. כששאלנו האם היה ניסיון מצד קרן המטבע לתקן את השגיאות בסיקור, קיבלנו את התשובה לפיה "זהו תפקידו של כל גוף תקשורת לבחור זווית סיקור, ולהתמקד באיזו נושא שיבחרו", וכי לא נעשה ניסיון מצידם לתקן את הטעויות בפרסומים בישראל.

עם זאת, תמוהה העובדה שהקרן לא טרחה לתקן את הפרסומים בישראל, לאור העובדה שמדובר בטעויות מהותיות, ובעובדות שקריות. לצורך הדוגמא, נושא העלאת המע"מ תפסה כותרות רבות בישראל, כולל את זו של דבר ראשון, אך נושא זה אינו מופיע כלל בדוח השנתי של הקרן. למעשה, העלאת מע"מ איננה מוזכרת פעם אחת באותו הדוח. לאור הטעות, נשאלת השאלה מדוע לא תיקנו נציגי הקרן את גופי התקשורת שפרסמו מידע מוטעה לגבי המלצותיה.