"זו צריכה להיות בחירה להרים את הסיפורים האלו ולא לשכוח אותם, לא לשכוח את האנשים שנפלו, כמו שהם לא שכחו שהם נפלו כדי להגיע לירוסלם", אמר אסיר ציון אייטו מלדה. יום שחרור ירושלים (כ"ח באייר) הוא גם יום הזיכרון לכ-4,000 יהודיות ויהודים אשר נספו על אדמות סודן, בדרכם מאתיופיה לישראל. אמש (ראשון) התקיים בנתניה, זו השנה השביעית, טקס הנעילה הרשמי של יום הזיכרון, המבקש לציין את גבורתם של עשרות אלפיי משפחות יהודיות מאתיופיה שחלמו לעלות לארץ ישראל ואת זיכון הנספים, מתוכם ילדים וזקנים רבים, שלא סיימו את המסע לארץ לישראל.
בטקס, אותו מארגנת תנועת 'הנוער העובד והלומד' בשיתוף עיריית נתניה. נכחו כ-1,500 משתתפים, חניכי התנועה וצעירים לצד אסירי ציון יוצאי אתיופיה, בני העדה ומשפחות הנספים. הטקס נערך במעמד יו"ר העלייה והקליטה ח"כ ד"ר אברהם נגוסה וראש עיריית נתניה, מרים פיינברג.
"מדובר באירוע מרגש מאוד, בזכות הצעירים הזיכרון יישמר", סיפר ל'דבר ראשון' אסיר ציון, אייטו מלדה. שהגיע לטקס עם אשתו, ממיטה (אסתר), מעכו. אייטו פעל להעלאת יהודי אתיופיה עוד בשנות ה-70 ועלה ארצה ב-1984 בזמן מבצע משה. "אני גאה בכם הצעירים, שאכפת להם, שהם מכירים בסבל העצום שעברנו, אין לך משפחה אחת שעברה בסודן ולא איבדה בן משפחה, ילד, אח, סבא. הכלים שלנו לשמור את הסיפור הזה כזיכרון ישראלי זה רק הצעירים, אנשי אקדמיה וממשלה."
בתחילת האירוע קראו את תפילת "יזכור" אמייה טגה, שחקן מכבי נתניה, והקייס רועי טמנו והקהל עמד בדקת דומייה לזכר הנספים. "היום אנחנו זוכרים ומנציחים את זכרם של האנשים שאת חלומם אנחנו מגשימים" מסר טמנו אחרי התפילה "בפי הנופלים הייתה שגורה רק מילה אחת – ירוסלם. בשר לנו, בשר לנו על ירושלים. בשר לנו על בית המקדש. לא הזכירו את ישראל אפילו, אלא את ירושלים כארץ של זהב. אנחנו הדור השני, והשלישי שנולדו כאן בארץ זוכים להמשיך את חלומם ועלינו להתחנך כאן בארץ לאותם ערכים של עזרה לזולת, לכבוד הדדי – כל אותם ערכים שליוו את המשפחות בסודן, שדחפו אחד את השני כדי להגיע ולהגשים את החלום הנכסף.
"למען כל מה שעשיתם"
"אנחנו מאוד מאוד מעריכים את ההקרבה העצומה שלכם למען העלייה", אמרה ראש העיר מרים פיינברג בשבחה את אסירי הציון ומשפחותיהם שישבו בקהל, "למען כל מה שעשיתם בשביל להעלות את יהדות אתיופיה לישראל". פיינברג יתייחסה לכך שמדובר ביום זיכרון מהול בשמחה על אחדות ושחרור ירושלים והזכירה גם את מעבר השגרירות האמריקאית "כל אותם אנשים שילמו רבות בשביל שאיפתם לחיות כאן במדינת ישראל בשלום ובשלווה, ועלינו להמשיך להזכיר אותו ולהעריך אותו".
"גם היום, מעטים הם האנשים שמכירים את סיפור העלייה המרתק והעשיר של קהילת 'ביתא ישראל', יהדות אתיופיה, ואת סיפורם של מנהיגי העלייה. רוב הציבור, במידה ויישאל על כך, ישיב כי מדובר במבצעים צבאיים שבהם אנשי צה"ל והמוסד העלו את הקהילה לישראל", אמרה עדי פורת, רכזת האירוע. "במשך 2,500 שנה כמהו יהודי אתיופיה לירוסלם וייחלו לרגע שבו יעלו לציון. הקהילה ניהלה אורח חיים יהודי עשיר עד שקמו מנהיגיה ועשו מעשה – הובילו את יהודי אתיופיה להגשמת מטרתם הציונית ולעלייה ארצה. מסע זה היה רצוף סכנות וקשיים ואף נפלו בדרך כ-4,000 איש ואישה. אף על פי כן, היו נחושים ודבקים במטרתם האחת לעלות, מתוך אמונה שמקומם בישראל עם שאר העם היהודי"
בשנת 2003 קיבלה ממשלת ישראל לערבב את השמחה על יום ירושלים ואת העצב על אובן האלפים, ולציין את שני המועדים יחד. בין היתר, הפיקה תנועת הנוע"ל תערוכה שמספרת את סיפורם של מנהיגי הקהילה שהובילו את תהליך העלייה כמו פרדה אקלום, ברוך טגניה ורבים נוספים, כולל אסירי ציון שנאסרו עקב פעילותם הציונית לקידום העלייה.
"אנחנו רואים חשיבות גדולה בציון משמעותי של יום זה בתנועה ובחברה הישראלית," סיפרה גילה פקדו, רכזת הדרכה בתנועה. "היה צוות של מדריכים ומדריכות, חלקם מהקהילה וחלקם לא, שלמד וחקר על סיפורם של יהודי אתיופיה, שבחרו לקום ולעזוב כל מה שהם הכירו עבור החלום על ירוסלם. ככל שהעמקנו את הידע, התגלתה לנו הבורות הקיימת בנו ובחברה הישראלית. הבנו שעולם התוכן הזה הוא עצום, עמוק וגם רחב מאוד… המטרה שלנו היא שכשאנשים יחשבו על המילים 'ציונות', הם יחשבו לא רק על חלוצי העלייה השנייה אלא גם על חלוצי העלייה מאתיופיה. זה עוד סיפור חשוב ומרכזי בסיפור העם היהודי שחזר לארצו".
