המלחמה הדיפלומטית שהתחדשה וניטשת בין מדינת ישראל לטורקיה, הולידה התייחסויות פומביות ראשונות מצד גורמים רשמיים ישראלים לקיומה של האוטונומיה הכורדית בסוריה, הצורך להכיר בה ולקיים עימה יחסים בילטרלים. הפדרציה הדמוקרטית של צפון סוריה, הידועה גם בשמות כורדיסטן הסורית, צפון סוריה או רוג'בה, היא חבל ארץ רב-לאומי בצפון סוריה, שהכריז אוטונומיה חד-צדדית בשנת 2013 במהלך מלחמת האזרחים בסוריה. בפדרציה חיים זה לצד זה כורדים, ערבים, אשורים, טורקמנים, ארמנים ויזידים. רוג'בה נשלטת בידי מפלגת ה-PYD הכורדית הקשורה ל-PKK (מפלגת הפועלים הכורדית בטורקיה) אותם מגדירה טורקיה כארגוני טרור.

נשיא טורקיה ראג'פ טייפ ארדואן לא בחל בהתבטאויות אנטי ישראליות על רקע אירועי הגדר האלימים ברצועת עזה מיום שני השבוע. ארדואן קרא לישראל "מדינת טרור" וביחס לאירועי הגדר אמר כי היא "מבצעת רצח עם", וכמובן גירוש השגריר הישראלי מטורקיה, מדרדרים את יחסי המדינות במהירות לשפל מדיני דומה לזה שאחרי אירועי אוניית המרמרה. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא נשאר חייב, והגיב בחריפות ואמר על ארדואן כי הוא "בין התומכים הגדולים של חמאס ומכאן שאין ספק שהוא מבין היטב בטרור ובטבח. אני מציע לו לא להטיף לנו מוסר". מאוחר יותר ישראל הודיעה לקונסול הטורקי שיחזור גם הוא למדינתו (השגריר הטורקי עזב את המדינה ערב קודם).

תמונתו של ארדואן בכיכר טקסים, השבוע (קרדיט: AP)

בתוך כך השר לביטחון פנים גלעד ארדן ושר החינוך נפתלי בנט הגיבו, בנפרד, לאירועים וכיוונו לבטן הרכה הטורקית האוטונומיה הכורדית בסוריה.

השר לביטחון פנים גלעד ארדן צייץ מחדש בחשבון הטוויטר שלו, ציוץ של מזכיר הממשלה לשעבר צבי האוזר, בו נכתב: "עכשיו הזמן להכריז רשמית על תמיכה ישראלית באוטונומיה הכורדית בצפון סוריה ולא רק להכריז, גם לפעול להבטחת הגנתה, גם אם האמריקאים יחליטו להשיג את בסיסיהם מהאזור הכורדי

מספר שעות מאוחר יותר שר החינוך נפתלי בנט, פרסם באמצעות הרשתות החברתיות, וכתב באופן מפורש תכנית פעולה לממשלה ולכנסת הכוללת הכרה ישראלית ברצח העם הארמני והכרה באוטונומיה הכורדית.

על אף שזו פעם ראשונה שגורמים רשמיים ישראלים מתייחסים לקיומה של האוטונומיה הכורדית בסוריה, חשוב להדגיש כי זו לא הפעם הראשונה שהמנהיגות הישראלית יוצאת בהצהרות הנוגעות לנושא זיכרון רצח העם הארמני והכרה בזכויות העם הכורדי. למצער אין ככל הנראה עניין בנושאים גופא מאחורי ההצהרות, כמו ששימשו כאמצעים רטורים לנגח את טורקיה בנושאים הרגישים לה פוליטית. רק במושב הכנסת האחרון, יוזמת חקיקה של יו"ר מפלגת "יש עתיד", ח"כ יאיר לפיד, לציון יום זיכרון ממלכתי לרצח העם הארמני הופלה בידי הקואליציה. בנט בעצמו הצביע נגד הצעת החוק. ארדן לא נכח

מ'הוועד למאבק ברצח עם' נמסר: על מדינת ישראל להכיר ברצח העם הארמני ללא קשר למהלכים פוליטיים או פופולריים. בשנת  1915 התבצע רצח העם הארמני על ידי העותומנים הטורקים. מאז ועד היום טורקיה מנסה להשכיח כל זכר לרצח העם ומפעילה לחצים דיפלומטים וכלכליים על מנת שמדינות העולם לא יכירו בו. מדינת ישראל מסרבת להכיר ברצח העם הארמני כבר שנים. יש להכיר בו משום שהוא קרה, היה והתרחש. אי הכרה ברצח עם אחד היא הכשרה לרצח העם הבא. היה זה אדולף היטלר שאמר: "מי מדבר היום על השמדת הארמנים". ראוי שמדינת ישראל כן תהיה מאלו שמדברות על כך.

'כוחות קואליציה של מיעוטים'

רצח העם הארמני, המכונה גם שואת הארמנים ובמסורת הארמנית "הפשע הגדול", היה רצח עם מכוון ושיטתי שביצעה האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה באוכלוסייה הארמנית שבשטחה. רצח העם הארמני התאפיין במעשי טבח המוניים, גירוש המוני וצעדות מוות, בתנאים שתוכננו להביא למותם של המגורשים. לאחר סופה של מלחמת העולם הראשונה המשיכו טורקים, כורדים ואזרים לטבוח בארמנים עד שנת 1923. ההערכה הרווחת היא שכמחצית מהאוכלוסייה הארמנית בטורקיה, בין מיליון למיליון וחצי ארמנים נספתה.

אשה ארמנית כורעת ליד ילד מת בשדה 1915-1919 צילום: מתוך ויקיפדיה

בראיון ל'דבר ראשון' אמר מזכיר הממשלה לשעבר האוזר כי נושא ההכרה הישראלית, על הנגזרות המעשיות של הכרה, באוטונומיה הכורדית בסוריה היא אינטרס ישראלי עמוק, צודק ומהותי ואין להתייחס אליה ככלי נוסף במדיניות החוץ לניגוח ההנהגה הטורקית. "ישראל צריכה להוביל כמעצמה אזורית את מה שאני קורא לו 'כוחות הקואליציה של מיעוטים'", אמר האוזר והוסיף כי גם בראייה ארוכת טווח הסיפור הכורדי הוא לא רק נכון לכשעצמו אלא גם תואם בפירוש את האינטרס הישראלי מאז שנת 1967 ועד היום.

צבי האוזר (צילום ארכיון: קובי גדעון פלאש90)

לדברי האוזר, "מתווה הגבולות שהתעצבו במזרח התיכון, כפי שנעשו מאז מלחמת העולם הראשונה ובסוף מלחמת העולם השנייה, איננו מחזיק מעמד. גם בראייה הישראלית גבולות 67 אינם גבולות ברי הגנה ואינם ברי קיימא" ומוסיף כי, יש חיוניות היסטורית ומתווה היסטורי שאי אפשר יהיה לחמוק ממנו. צריך יהיה לקחת את כל מה שמתרחש במזה"ת ולחשוב על התווית גבולות שיביאו ליציבות ולנקודת שיווי משקל חדשה". האוזר, כמי שקורא לממשלת ישראל לקדם מהלך בינלאומי, על רקע תהליכי ההסדרה של סוריה לימים שאחרי מלחמת אזרחים, שיביא להכרה בינלאומית בריבונות הישראלית ברמת הגולן, כמהלך מייצב אזורי, רואה בסיפור של הכורדים בסוריה "פרי בשל". "המערכת הכורדית בסוריה כבר קיימת. אמנם ההגנה הראשית שלה נשענת על קיומם של בסיסים אמריקאים באזור, אבל בסופו של האוטונומיה היא הכוח הצבאי היחיד בסוריה שיכלה לדעאש, שנלחמה על אדמתה והאינטרסים שלה".

דגלי ישראל וכורדיסטאן בהפגנה בירושלים מול השגרירות האמריקאית לקראת משאל העם בכורדיסטאן (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

בתשובה לשאלה אם התמיכה הישראלית באוטונומיה הכורדית בסוריה צריכה להיות רק על רקע העובדה כי היא מהווה את "הבטן החלשה" של טורקיה, כמקבילה לשלטון החמאס ברצועת עזה, שולל האוזר את ההקבלה. "זה האזור הכי שקט בסוריה" אומר האוזר ומוסיף כי בחבל הארץ הזה התפתחה ריקמה דמוקרטית "עם ערכים שוויוניים לנשים ולגברים. אין ספק שהיא במנעד הערכים ההומניסטים-מערבים שאנחנו שמים לעצמנו כסולם ערכי. זו המערכת האזורית הכי מתקדמת. יש מסה מספיק משמעותית ונכבדה של טיעונים וסיבות שבגינן צריך לעזור ולסייע בכיוון הזה ולתמוך באוטונומיה".

בהינתן האפשרות כי ביכולתה של ישראל לקיים קשרים גלויים וחשאים עם האוטונומיה על כל הכלים העומדים לרשותה, מה עוצר אותה? מדוע לא התקבלה עד היום ההחלטה לבצע את העניין?

"צריכה להיות קודם כל הכרה ישראלית עמוקה לגבי מהם אינטרסים ומהי מדיניות של מעצמה אזורית כמו שלנו. יש לך שלוש מעצמות אזוריות, איראן, טורקיה וישראל. הראשונות מעורבות עד צוואר בנעשה בסוריה, כל אחת בהקשר של השפעה לטובת האינטרסים שלה. ישראל מצידה מתנהלת עד היום באופן כזה שהפכה את מטרותיה הטקטיות לחזות אסטרטגית שלה. אסור לזלזל במניעת זליגת אמצעי לחימה מתקדמים לזירה שיאיימו על מדינת ישראל וזה דבר מאוד חשוב אך זה לא אסטרטגיה ולא גיאו-אסטרטגיה. כשאתה רואה כיצד מנהלות המעצמות האזוריות את האינטרסים הגיאו-אסטרטגים שלהן אז אתה יכול להבין את הפריסה האיראנית בסוריה, במקומות שחשובים לה ואת הפריסה הטורקית, בחלקים אחרים מסוריה.

מהשרים ארדן ובנט לא נמסרה תגובה עד לרגע פרסום הכתבה.