על רקע המשבר הדיפלומטי החריף עם טורקיה, גוברות הקריאות במערכת הפוליטית להכיר ברצח העם הארמני. ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) אמר כי בכוונתו להניח על שולחן הכנסת, עד סוף היום (רביעי), את הצעת החוק שיזם להכרה ברצח העם הארמני והאשורי, זאת לאחר שעד כה נמנעה מדינת ישראל מאותה ההכרה ולמרות הכרזתן באופן רשמי של 29 מדינות כי הן מכירות ברצח העם. שמולי אמר כי, "אנחנו לא נקבל הטפות מוסר מהקצב הטורקי האנטישמי, שמפציץ כל יום אלפי כורדים בצפון מערב סוריה ושהמדינה שלו אחראית גם לרצח העם הארמני וגם לזוועות שהיו בהיסטוריה כלפי האשורים. עם כתם שחור כזה היה מצופה שכבוד הסולטן ילמד לסגור את פיו. אנחנו חושבים שאין עיתוי נכון יותר, והיה זה צריך לקרות מזמן, ללמד על הרציחות האלה ואם אנחנו רוצים למנוע את הדברים הללו, הגיע הזמן שהכנסת תעשה את זה כמו הרבה פרלמנטים בעולם."
ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) ציטט בחשבון הטוויטר שלו את דברי הצורר הנאצי אדולף היטלר "מי, אחרי הכל, מדבר היום על הכחדת העם הארמני", וכתב "הבוקר אגיש על שולחן הכנסת הצעה לפיה מדינת ישראל תכיר באופן רשמי ברצח העם הארמני". מאוחר יותר עדכן אוחנה כי סיכם "על שילוב פעולה בהצעה להכרת מדינת ישראל ברצח העם הארמני" יחד עם שמולי והוסיף, "נאסוף חתימות מהאופוזיציה ומהקואליציה". כדאי לציין כי ח"כ אוחנה היה מבין המתנגדים להצעת החוק שנפלה בחודש פברואר האחרון, "יום לציון רצח העם הארמני", יוזמתו של יו"ר מפלגת יש עתיד ח"כ יאיר לפיד.
כשהיטלר הציג לוורמאכט את תכניתו להשמדה בפולין, הוא הפיס את חששותיהם מפני תגובת העולם: "מי, אחרי הכל, מדבר היום על הכחדת העם הארמני?"
הבוקר אגיש על שולחן הכנסת הצעה לפיה מדינת ישראל תכיר באופן רשמי ברצח העם הארמני.https://t.co/IVLXpmtP4R pic.twitter.com/ePyis49yXx
— אמיר אוחנה (@AmirOhana) May 16, 2018
בדברי ההסבר להצעת החוק של שמולי נכתב כי רצח העם הארמני והאשורי, שבוצע על ידי השלטון הטורקי, התאפיין במעשי טבח, אונס, ביזה, הרעבה והתעללות המוניים, גירוש המוני וצעדות מוות של מאות אלפי אנשים לפאתי טורקיה ולמדבר הסורי ובסופן המתינו 25 מחנות ריכוז שהוקמו על ידי הממשלה העות'מנית כדי להיפטר מהארמנים שבכל זאת הצליחו לשרוד את הצעדות בנקודה הסופית שלהן.
גם שר התחבורה והמודיעין ישראל כ"ץ התייחס לנושא הכרת רצח העם הארמני בראיון ל-Ynet. "אין שום סיבה מבחינה מוסרית ומבחינה היסטורית לא להכיר בשואה הארמנית", אמר כ"ץ והזכיר בדבריו את יוזמת החקיקה של שמולי, "יש הצעת חוק של ח"כ שמולי. אני חושב שמן הראוי לתמוך בה, וכשזה יהיה – זה גם מסר אבל זה גם מהות. אני רק אומר שהיחסים עם טורקיה הם מורכבים".
השר לביטחון פנים גלעד ארדן ושר החינוך נפתלי בנט התייחסו אתמול בנפרד לצורך להכיר ברצח העם הארמני, ולראשונה מצד גורמים רשמיים ישראלים, להכיר באוטונומיה הכורדית בסוריה כמענה להחרפת היחסים הטורקית עם ישראל בהנהגת הנשיא הטורקי ראג'פ טייפ ארדואן.
על אף שזו פעם ראשונה שגורמים רשמיים ישראלים מתייחסים לקיומה של האוטונומיה הכורדית בסוריה, חשוב להדגיש כי זו לא הפעם הראשונה שהמנהיגות הישראלית יוצאת בהצהרות הנוגעות לנושא זיכרון רצח העם הארמני והכרה בזכויות העם הכורדי. למצער אין ככל הנראה עניין בנושאים גופא מאחורי ההצהרות, כמו ששימשו כאמצעים רטורים לנגח את טורקיה בנושאים הרגישים לה פוליטית.
מח״כ אמיר אוחנה נמסר בתגובה כי:
״הכרה ברצח העם הארמני היתה נכונה מבחינה היסטורית כבר לפני זמן רב,
אך כל העת טענו המתנגדים שלא היתה נכונה מבחינה מדינית, לאור החשש של הרעת יחסי ישראל טורקיה.
כעת, משטורקיה בוחרת לצדד בתנועת הטרור הרצחנית חמאס, ומאשימה את חיילי צה"ל בטבח תוך הוצאת דיבתם, ומשהחליטה לגרש את הדיפלומטים הישראלים משטחה, נדמה כי בשלה לא רק העת ההיסטורית לכך, אלא גם המדינית.
כולי תקווה כי הממשלה תאמץ את העמדה הזו. הממשלה היא אמנם אותה ממשלה – אך הנסיבות – בפרט במישור החרפת היחסים עם טורקיה – השתנו״.
