בימים האחרונים יחסי ישראל טורקיה סוערים. פוליטיקאים רבים התבטאו כנגד הביקורת ודברי הלעג וההסתה שהשמיע הנשיא ארדואן על אירועי הימים האחרונים בעזה. שלשום (רביעי) אף גורש שגריר ישראל בטורקיה, איתן נאה, וחזר לארץ, וגם ישראל לא שתקה. עם זאת, חרף האיומים, וההצהרות על איבה בין שתי המדינות, הפעילות הכלכלית עודנה רחבה ושותפות הסחר בין ישראל לטורקיה עומדת על היקף של 4.3 מיליארד דולר בשנת 2017.

ביום שלישי, בתגובה לגירוש השגריר הישראלי, הורה שר החקלאות אורי אריאל להפסיק את היבוא החקלאי מטורקיה. "לא ניתן יד למדינה שמטיפה מוסר בצביעות כזו למדינת ישראל, כוחות הביטחון וחיילי צה"ל שמגנים בחירוף נפש על תושבי ישראל", אמר השר. יש לציין כי השר לא הגיש תכנית קונקרטית להפסקת היבוא החקלאי מטורקיה, אך גם אם תיושם תוכנית שכזו שכאמור אינה בנמצא, כנראה שההשפעה הכוללת על המשק הטורקי תהיה מצומצמת. על אף הגידול בהיקף היבוא מטורקיה, חלקו של יבוא התוצרת החקלאית עדיין קטן.

הקשרים הכלכליים בין ישראל לטורקיה הולכים ומתרחבים בשנים האחרונות, ובייחוד מאז חתימת הסכם הפיוס בין שתי המדינות ב-2016. הסכם זה, שנחתם אחרי מספר שנים בהן היה נתק דיפלומטי בין ישראל לטורקיה, כלל מספר סעיפים כלכליים שהגבירו את הסחר בין שתי המדינות. המשמעותי ביניהם היה הסכם היצוא של כימיקלים ותזקיקי נפט מישראל לטורקיה.

ישראל טורקיה (צילום ארכיון: AP)

לא זו אף זו, למעשה, כיום ישראל מייבאת יותר מוצרים טורקיים מאי פעם. גם במהלך שנות הנתק הדיפלומטי הלך וגדל היקף הסחר, אך החל משנת 2011 הולך וגדל חלקו של הייבוא במסחר עם טורקיה. במילים אחרות, אנחנו סוחרים יותר ויותר עם טורקיה, אבל הולכים ומייבאים יותר מוצרים מאשר מייצאים. בשנת 2017 עמד הגירעון המסחרי של ישראל עם טורקיה על 1.5 מיליארד דולר. משמעות הדבר הוא שישראל מייבאת מוצרים בשווי 1.5 מיליארד דולר יותר מאלו שהיא מייצאת לטורקיה.

ייבוא ב-2.9 מיליארד דולרים

בשנת 2017 לבדה עלה הייצוא ב-30% בהשוואה לאותה התקופה בשנה שעברה. "זה נתון מטורף", אמר אילמן אילמז, יו"ר התאחדות התעשיינים הטורקית. מגמת הגידול בייבוא מטורקיה לעומת הייצוא נמשכת מזה מספר שנים. למעשה, מאז שנת 2008 גדל היקף היבוא מטורקיה ב-60%, ובשנת 2017 עמד היקף היבוא על 2.9 מיליארד דולר.

אילמז ציין שישראל היא בין 10 המדינות שמייבאות הכי הרבה סחורה מטורקיה: "המרחק הקצר בין טורקיה לישראל מאפשר זאת – משלוח שיוצא מנמל בטורקיה יכול להגיע תוך 24 שעות לישראל. זה נתון טוב ביחס למדינות אחרות", הדגיש.

התוצרת החקלאית נכללת תחת מזון ומשקאות, שמהווים רק 8% מסך היבוא. חלק גדול הרבה יותר מהיבוא מורכב דווקא ממתכות המהוות 19% מהיבוא, או ציוד חשמלי המהווה 14% מהיבוא. אם רוצה ישראל לפגוע בכלכלת טורקיה, לפחות במידת מה, עליה להטיל הגבלות על יבוא מוצרים אלו.

עם זאת, תעשיינים רבים מסתמכים על המתכות המיובאות מטורקיה בתהליך הייצור בישראל, כך שהגבלות על היבוא עשויות לפגוע דווקא בתעשייה הישראלית. בנוסף יש לציין כי את מרבית המתכות המיובאות בטורקיה לא ניתן להפיק בישראל, לעומת התוצרת החקלאית, שבמידה ותוגבל ניתן יהיה להחליפה בתוצרת ישראלית.

מרבית היצוא הישראלי לטורקיה מבוסס על כימיקלים ותזקיקי נפט, במסגרת ההסכם שנחתם בשנת 2016. כך, מהווה ייצוא כימיקלים ותזקיקי נפט 75% מהיצוא הישראלי לטורקיה, כששאר האחוזים מתחלקים בין ציוד חשמלי, מתכות ומינרלים שונים.