"גם אני התגיירתי. כחברת קיבוץ של השומר הצעיר, עשיתי דרך עד שנהייתי רבה בתנועה הרפורמית. קראו לזה אצלנו חגי ישראל, חגים עבריים. חגגנו את חג הביכורים ולא את חג מתן תורה. גם אני יצאתי למסע, למדתי הרבה דברים שלא הכרתי, ונהייתי אדם דתי. לא אורתודוקסי, אבל דתי", כך מסבירה הרבה גליה סדן את מקור חיבורה למתגיירים המשתתפים בבית הספר לגיור שבניהולה. מדובר בבית הספר לגיור בבית דניאל, תל אביב, האחראי על כשני שליש מהמגוירים הרפורמים במדינת ישראל. ברחבי הארץ, כ-220 מתגיירים מתווספים לעם ישראל בשנה, כפי שרות המואביה עשתה בזמנו, במגילת רות הנקראת בחג השבועות. ולא מדובר בתהליך פשוט.

קצת פרטים טכניים. מאז שנת 2002 בעקבות הכרעת בג"ץ בנושא, יכול אדם להתגייר גיור לא אורתודוקסי ושרישומו בתעודת הזהות יהיה יהודי. הרבנות לא מקבלת את ההגדרה הזו ולכן לצרכי נישואים ברבנות הגיור הרפורמי לא עוזר, מה שפותר גם את שאלת מעורבות הרבנות בגירושים, אך בכל מובן אחר, כל גבר או אישה שיעברו תהליך גיור יוכרו כיהודים במדינת ישראל. נושא הגיור והסוגיות שהוא מעלה קצת זר למרבית היהודים בארץ ישראל. החיים במדינת היהודים, ששפתה היא עברית, ימי השבתון שלה הם מועדי ישראל ומנהגיה הם מנהגי היהדות, הצמיחה כאן דורות של יהודים שעלולים לראות ביהדותם כמובנת מאליה. בעבור ישראלים רבים, לעומת זאת, התמונה שונה.

כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי.

מגוון רחב של אנשים פונים לגיור הרפורמי. הרבה עולים, במיוחד מארצות ברית המועצות לשעבר, דור ראשון או שני, שחיים בארץ שנים רבות ועלו אליה מכח חוק השבות, אך אינם מוכרים על ידי משרד הפנים כיהודים. יש הבדל בין מי שעלה לארץ בגיל צעיר, ועבר את הגן ואת כיתות היסודי במערכת החינוך הממלכתית. חלק מכוחה של מדינת היהודים הוא בכך שעצם החיים בה נותנים תוכן יהודי יומיומי ומשמעותי לחיים בה. "אלו מוגדרים ב'זרע ישראל' והגיור שלהם מראש, גם הלכתית, הוא פשוט יותר".

"אבל", אומרת הרבה סדן, "צריך להבין שאם מישהו עלה לארץ אחרי גיל הגן והיסודי, כל הסיכויים שלא דיברו איתו אף פעם על הסיבות לחנוכה או מה יש בסדר פסח. אז כל מה שהוא יודע זה ממה שאולי חברים שלו הזמינו אותו והוא ראה אצלם. הוא לא למד את זה מעולם. ישבו אצלי אנשים בני 30 שלא היו אף פעם בחייהם, כולל בצבא, בסדר פסח. יושבים אצלי אנשים שהיו בסדר פסח ולא הבינו מה קורה שם".

הרבה גליה סדן (תמונה באדיבות המרואיינת)

גיורים נוספים נערכים מתוך קשר זוגי. בן או בת זוג שרוצים להקים בית יהודי. "הרוב המכריע אצלנו הוא נשים. אנחנו דורשים ברית מילה וגבר שלא עבר בילדותו ברית מילה זה בהחלט מרתיע אותו. דבר שני הוא שיש יותר ציפייה מנשים להתגייר כי היהדות מועברת דרך האמא, למרות שחשוב לי להדגיש שאני לא אקבל מישהי שבאה כי הופעלו עליה לחצים להתגייר. אם הגבר בראיון אומר שהוא יפרק את החבילה אם היא לא תתגייר היא לא תיכנס לתהליך הגיור. זה גם הלכתית וגם מוסרית לא עובד. זה גיור לא אותנטי, חז"ל דיברו על כך בנחישות".

ויש גם קטינים – לרוב ילדים מאומצים או ילדים שנולדו בפונדקאות, רובם בפונדקאות של זוג הורים חד מיניים, הנדרשים לעבור גיור כדי שיוכרו כיהודים על ידי המדינה. גם קטינים שעלו לארץ מכח חוק השבות אך הלכתית לא מוכרים כיהודים מגיעים לעבור גיור, גם עם אמם אינה מעוניינת בכך, "ואנו מכבדים זאת". לרוב הם באים לקראת בר או בת המצווה.

חשוב לי להדגיש שאני לא אקבל מישהי שבאה כי הופעלו עליה לחצים להתגייר. בראיון אומר שהוא יפרק את החבילה אם היא לא תתגייר היא לא תיכנס לתהליך הגיור. זה גם הלכתית וגם מוסרית לא עובד. זה גיור לא אותנטי, חז"ל דיברו על כך בנחישות

שייכות, ידע והגדרה בתעודת הזהות

– למה אנשים רוצים להתגייר?

"בפאזל הזהות שלהם יש חתיכה אחת שהיא בצד. התפקיד שלי הוא לעזור להם לשים את החתיכה הזו במקום" אומרת הרבה סדן. "אני עוזרת להם להבין יותר טוב מה זה אומר בשבילם להיות יהודים. הם יודעים שיש גוף, התנועה הרפורמית, וגם מדינת ישראל, שמכירים בצעד שהם עשו מבחינה פורמלית וכוללים אותם במניין".

"אנחנו לא מתקשרים לאנשים או למרכזי קליטה לשכנע אנשים לבוא. אנשים באים אלי. אין מיסיונריות". הגיור הרפורמי גם עוסק רק באנשים שהם אזרחים או בתהליכי התאזרחות. לדברי הרבה סדן תהליך הגיור מאפשר להם שלושה דברים: זהות ושייכות, ידע מעמיק ורחב על היהדות והגדרה פורמלית בתעודת הזהות.

כיתות הגיור בחצר תל-חי (תמונה באדיבות המרואיינת)

"אנשים באים להתגייר כדי לחפש שייכות. הם לא צריכים אותי כדי לקבל מעמד במשרד הפנים – או כי הם הגיעו מכח חוק השבות, או שיקבלו מעמד אזרחי כי הם נשואים לישראלים. למה הם רוצים להרגיש שייכים? כי במילא כולם כבר חיים חיים יהודיים, מבחינת תרבותית, מעצם חייהם בארץ. מי שבא לפה אינו מחזיק זהות אחרת חזקה וברורה. זהותו הסוציולוגית היא גם ככה יהודית". הרבה מדגישה כי לא יתקבל לגיור מי שמתפלל לישוע או מאמין במוחמד. עליו לבחור בזהותו היהודית כעיקרית ומשמעותית בחייו.

"מה אני נותנת? תחושת קהילה, שהם מוגנים, שמקבלים אותם. אנחנו חיים במדינה שבה יש הרבה גזענות, שמשתמשים בה במילה גוי בלי לעשות חשבון לקונוטציות שיש למילה. מדינה שמתייחסת באופן מובנה אחרת לאנשים שהם לא יהודים – החל מנמל התעופה ועד לתורנויות עבודה. משום מה יש אצלנו הרבה אחיות. הן מספרות שלמרות שהן חוגגות במשפחה את ליל הסדר, בבית החולים ישבצו אותן למשמרות בערב החג כי בתעודת הזהות הן אינן רשומות כיהודיות".

"אני מכבדת את המקום ואת הידע שממנו המתגיירים באים, את הקשר המשפחתי שלהם לתרבות אחרת. מכבדת את ההתלבטויות, את הביקורת שלהם. אני אומרת להם, 'אם לא נראה לכם שבכשרות יש הגיון – בואו נדבר על זה'. אני לא באה ואומרת להם למחוק את כל מה שהם היו קודם, כולל את הקשר להורים שלהם, כמו שבמקומות אחרים לעיתים אומרים. אני נותנת להם חיבור לקהילה שמקבלת אותם, לא דורשת מהם להתחפש, ובה הם לא צריכים לעשות כאילו הם משנים את אורחות חייהם".

למה אנשים רוצים להתגייר? בפאזל הזהות שלהם יש חתיכה אחת שהיא בצד. התפקיד שלי הוא לעזור להם לשים את החתיכה הזו במקום. אני עוזרת להם להבין יותר טוב מה זה אומר בשבילם להיות יהודים

"הדבר השני שאני מציעה להם זה ידע". תהליך הגיור דורש שני מפגשים שבועיים, אחד ללמידה והשני באירוע בבית הכנסת, בקבלת שבת או משהו דומה. הרבה סדן מבקשת לתת למתגיירים את הידע הדרוש להם כדי לקבל החלטה עמוקה אמיתית ומשמעותית על אילו ממצוות היהדות וממנהגיה הם יבחרו לקיים. היא מדגישה בשיחתנו מספר פעמים את הצורך להתנסות במשהו כדי לבחור בו באופן שלם ועמוק.

אני אומרת להם, "תתנסו כמה פעמים בהדלקת נרות ואז תחליטו. אני אומרת להם את זה כי אני התנסיתי בזה והחלטתי אם אני רוצה או לא רוצה לקיים את המצווה הזו. הייתי במקווה ובחנתי איך זה מרגיש לי. אני יודעת להניח תפילין. הם צריכים לנסות לשמור כשרות בפסח כדי לראות מה הם חושבים על זה".

"אני רואה ביהדות סופרמרקט. אני רוצה שהם ישאלו 'מה משמעותי לי?'. והבחירה משתנה – יכול להיות שלאורך השנים אבחר דברים שונים. זהות זה דבר גמיש ומתפתח. אני מצפה מחבריי הקהילה שלי ומהמתגיירים אצלי לעשות את הבחירות שלהם באופן מושכל ומעמיק, שבוחן את הכשרות כדוגמא באופן מעמיק ומושכל ועל בסיס כל הידע שאני יכולה לתת להם. אנחנו מאמינים שיש אלוהים אחד ששולט בעולם, שממנו באים הטוב והרע והוא ברא את האדם עם בחירה חופשית. כמו שאני אומרת תמיד – אלוהים ברא אותנו עם שכל והוא מצפה שנשתמש בו".

טיול כיתות הגיור בירושלים (תמונה באדיבות המרואיינת)

– איך נראה תהליך גיור רפורמי?

"הגיור הוא של שעה וחצי בשבוע, בתהליך שנמשך בין חודשיים לשנה, תלוי מי המתגייר. יש לנו שלוש כיתות גדולות – באנגלית, ברוסית ובעברית. בנוסף הם מגיעים לקבלת שבת ולאחת מהקהילות שלנו. זה לא עשר שעות בשבוע – זו גזרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. מדובר על דור ראשון או שני של עולים, הם בתהליך של שרידה כלכלית או של יצירת החיים שלהם. סטודנטים ומלצרים. אנחנו מתאימים את השעות ומאפשרים להם לעבוד". המתגיירים עוברים גם סיורים בארץ ועוסקים בהיסטוריה היהודית ובהיסטוריה של מדינת ישראל. בסוף הגיור ישנו בית הדין, ובו נשאלים המתגיירים שאלות ובית הדין נדרש לאשר או לפסול את הגיור.

"זה גם ככה תהליך טעון ומבלבל. תהליך הגיור דורש מאמץ נפשי כי זה בוחן נאמנויות וזהויות קודמות. נכנסות מתיחויות עם ההורים, הסביבה. זה גם מייצר עומסים בזוגיות. בני הזוג הם חילוניים ולא מתאים להם שפתאום המתגייר מגיע פעמיים בשבוע לבית הכנסת – לשיעור ולתפילה. לא תמיד הם מוכנים לשמור פתאום כשרות בפסח. זה מאמץ, זה לא טריוויאלי. זה תהליך מטלטל, אינטנסיבי גם רגשית, והתפקיד שלי הוא לא רק להיכנס לכיתה וללמד. אני חושבת שאני רבה במובן הרבני של העניין, למשתתפים בתהליך הגיור, הרבה יותר ממה שאני רבה של הקהילה שלי".

עמך עמי או אלוהייך אלוהיי?

שאלתי את הרבה האם להגדרתה הגיור דורש בחירה בעם ישראל או באלוהיו. יהודים רבים שאין עוררין על יהדותם יגדירו את עצמם כלא דתיים. מדוע על המתגיירים לבחור באלוהי ישראל? הציונות בראשיתה ראתה ביהדות לאום, עם בדרכו לריבונות, ולא דת. היהדות הרפורמית לעומת זאת, רואה ביהדות דת.

שיעור על ספר התורה (תמונה באדיבות המרואיינת)

"התנאי לכניסה לגיור אצלנו אינו אמונה. בית הדין עשוי לשאול אותם האם הם מאמינים באלוהים וגם תשובות כמו חוקיות בעולם או כח עליון לא יפסלו אדם. אני כן אומרת להם מראש שזה מקום דתי. שאני אדבר על מקומו של האל בעולם, איך אני רואה ומתמודדת עם קיומו. אני אדבר על זה כשאני אדבר על אברהם אבינו ועל שרה, כשאני אדבר על השואה וגם כשאני אדבר על תיקון עולם. אלוהים יש כאן. אם אתם מחפשים מקום בו אלוהים לא מוזכר אז זה לא פה. השיעורים מתקיימים בבית הכנסת. המקום הזה דתי. פתוח וליברלי אבל דתי".

"עוד דבר שהמתגיירים חייבים לקבל על עצמם הוא שאנחנו כיהודים לא מאמינים בישוע הנוצרי או במוחמד. אדם לא יכול להאמין בישוע ולהתפלל אליו ולהתגייר. היהדות אינה רק עניין תרבותי. במובן הזה אלוהייך אלוהיי בא לידי ביטוי".

"בעיני היהדות היא לא רק עם. זה עם שיש לו מסורת ומורשת אחת. העם הצרפתי כולל אנשים מוסלמים ויהודים ונוצרים מכל מיני סוגים. העם היהודי כולל רק יהודים. לכן אלוהייך אלוהי נכנס לזה. גם אם לא מתעסקים במהו הכח העליון, זה אומר שאנחנו חוגגים את אותם החגים ומתחתנים באותה החתונה. החגים והטקטסים שלנו משותפים".

טקס הבדלה עם כיתות הגיור (תמונה באדיבות המרואיינת)
טקס הבדלה עם כיתות הגיור (תמונה באדיבות המרואיינת)

שושלת דוד, שעל פי המסורת ממנה יגיע המשיח, מונה על אימהותיה גם את רות המואביה. וגם את נעמי שניסתה לשחרר את כלותיה האהובות מהמחויבות אליה ואל כל אשר לה. אותה נעמי, שמבינה את המושג "ערבות הדדית", בהגיעה לארץ דואגת לשדך את רות לבועז ומחברת אותה לעם ישראל גם בעבותות של זוגיות והורות. שאלת העם היהודי, מי חלק ממנו, איך אפשר וראוי להיכנס אליו, שזורה בין דפי התנ"ך. גם בימינו יש לתת לשאלות אלו תשובות, והגיור הרפורמי מציג אלטרנטיבה מרשימה לגיור האורתודוקסי כפי שהוא היום.