הדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2017, הוגש היום (רביעי) על ידי הנציב, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, לשרת המשפטים, ח"כ איילת שקד, ולנשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות.

בעת הגשת הדו"ח, התייחס ריבלין לעניין חובת הסודיות שמטיל החוק על הנציבות, הגורמת לכך ששמות השופטים המבוקרים לא מתפרסמים, גם כאשר התלונה נגדם נמצאת מוצדקת. ריבלין אמר כי היום, בעידן המודרני, "ראוי אולי לשקול בחינה מחודשת של חוק הנציבות בכל הנוגע לסודיות הטיפול בתלונות".

שופט בדימוס אליעזר ריבלין במסיבת עיתונאים בעניין דו"J על תלונות נגד שופטים (יונתן זינדל פלאש90)

הדו"ח מראה כי בשנה החולפת הוגשו 834 תלונות על שופטים, כולל שופטים צבאיים ודיינים. מדובר בירידה של 6% מהתלונות שהוגשו בשנת 2016. בשנה זו ניתנו החלטות ב-855 תלונות. כ-530 תלונות מתוכן נמצאו בסמכות הנציבות, ומתוכן 81 תלונות נמצאו מוצדקות. ב-39 תלונות נוספות מוצה הבירור לאחר שנמצאה תקלה בהתנהלות בית המשפט, והיא תוקנה עוד לפני השלמת הטיפול בתלונה.

מתוך 81 התלונות שהתגלו כמוצדקות, כ-40% עסקו בליקויים בניהול המשפט. תלונות אלה נוגעות לדחייה שלא לצורך של מועדי הדיון, התחלת הדיון באיחור, אי קיום דיונים במעמד הצדדים כנדרש בחוק וליקויים ברישום הפרוטוקול.

בנוסף, 37% מהתלונות שהתגלו כמוצדקות נגעו לעיכוב במתן פסקי דין והחלטות. מדובר בעלייה משמעותית ביחס לתלונות המוצדקות ב-2016  – שהיוו אז רק 25% מהתלונות. בהקשר זה מציין ריבלין בדו"ח כי "בתחום זה לא ניתן, אפוא, מענה די הצורך להקל מעל השופטים את העומס".

לעומת זאת, ניתן להצביע על ירידה בשיעור התלונות המוצדקות על התנהגות לא ראויה של שופטים – אלה היוו 15% בשנת 2017, לעומת 24% בשנת 2016. התלונות המתייחסות להתנהגות לא ראויה נוגעות לשימוש בביטויים פוגעניים, הרמת קול שלא לצורך, הפגנת זלזול וחוסר סבלנות, גילויים של חוסר רגישות, היעדר תבונה והתנהגות פסולה מחוץ לכס המשפט.

כך למשל, תלונה אחת הוגשה בידי אישה, שניסתה יחד עם בן זוגה לאשר הסכם ממון. לטענתה, השופט בתיק העיר הערות פוגעניות לזוג ובעיקר כלפייה, ואמר לבן זוגה כי "אני מבין שאתה רוצה לתת סיכוי לקשר הזה… אבל לפי הפרצופים של הגברת, לא נראה שיש לכם סיכוי". בהחלטת הנציב לגבי התלונה נאמר כי התבטאויותיו של השופט חרגו מגדר הראוי והתלונה נמצאה מוצדקת.

עלייה בתלונות נגד בתי בדין הרבניים

הדו"ח מצא הבדלים בולטים בין תלונות שהוגשו נגד שופטים מערכאות שיפוטיות שונות. בשנת 2017 הוגשו 29 תלונות נגד שופטי בית המשפט העליון, ומבין התלונות שבוררו בשנה זו, אף תלונה לא נמצאה מוצדקת. לעומת זאת, הוגשו בשנה זו 118 תלונות נגד שופטי בתי משפט מחוזיים, מתוכם 7 תלונות נמצאו מוצדקות. מדובר על ירידה של כ-14% במספר התלונות שהוגשו נגד שופטים מחוזיים משנת 2016. כ-38% מהתלונות שנמצאו מוצדקות היו כנגד שופטי בתי משפט השלום, כולל בתי המשפט לתביעות קטנות ובתי המשפט לתעבורה, רובן נגעו לליקויים בניהול המשפט ולהתמשכות ההליכים ועיכובים.

עלייה בתלונות שניתן להצביע עליה השנה נגד דייני בתי הדין הרבניים: בשנה החולפת הוגשו 17 תלונות נגד דייני בית הדין הרבני הגדול, לעומת 7 תלונות בלבד ב-2016. עלייה נרשמה גם בתלונות על דייני בתי הדין הרבניים האזוריים – 52 תלונות השנה לעומת 42 בשנת 2016.

לעומת זאת, נרשמה ירידה משמעותית בתלונות נגד קאדים בבתי הדין השרעיים, כאשר הוגשו 4 תלונות בלבד ב-2017 לעומת 15 בשנת 2016. עם זאת, 5 מתוך 9 ההחלטות שניתנו בתלונות שהוגשו נגד הקאדים נמצאו מוצדקות.

לגבי בתי המשפט לענייני משפחה, נמצא כי מתוך 176 התלונות שבוררו ביחס שופטים בשנה החולפת, רק 13 תלונות, המהוות 7%, נמצאו מוצדקות.

לפי הדו"ח, נגד 10 שופטים, מבתי משפט שונים, נמצאו 2 תלונות שהתבררו כמוצדקות בשנה האחרונה.  בנוסף לכך, נמצאו 2 תלונות מוצדקות ומעלה על שישה דיינים מבתי הדין הרבני, ועל קאדי אחד מבית הדין השרעי לערעורים.

ליקויים מערכתיים

הדו"ח מפרט גם את הליקויים המערכתיים שנתגלו במהלך בדיקת התלונות. בין היתר, מציין ריבלין בדו"ח את העובדה שלנציבות התלונות אין גישה ישירה וחופשית למערכת המידע 'נט-המשפט'. ריבלין אמר כי "מוצבים בפני הנציבות גם מכשולים טכניים ובירוקרטיים ובהם מניעת הגישה החופשית של הנציבות לתוכנת 'נט המשפט'. על קושי זה מתגברים עובדי הנציבות בסיוע אנשי המזכירות בבתי המשפט השונים. דרך זו המאפשרת לנו גישה לחלק ממסמכי 'נט המשפט' רק באמצעות 'מתווכים', פוגמת בסודיות עליה מצווה הנציבות לשמור מכוח חוק הנציבות, והיא מטילה עומס נוסף על הדרג המינהלי במערכת בתי המשפט".

באחת ההחלטות העקרונית שנתן הנציב השנה, הוא קבע כי ראוי להתייחס לתופעה לפיה "שופטים מסויימים מעכבים מתן פסקי דין עוד בכהונתם בערכאה ראשונה, דבר שלא מונע את קידומם ומינויים לכהונה בערכאת הערעור, שגם בה הם לוקים באותו ליקוי וגם אז נמצאות תלונות מוצדקות בעניינם באותו עניין". באחד המקרים מסוג זה אף קבע הנציב, כי גם יש לבדוק כיצד בזמן כהונתו הזמנית של שופט בערכאת הערעור הוא המשיך לשמוע תיקי הוכחות בערכאה הראשונה. התלונה נמצאה מוצדקת ועותק מהחלטת הנציב הועבר על פי חוק לנשיאת בית המשפט העליון ולשרת המשפטים, וכן לחברי הוועדה לבחירת שופטים.