הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, מהלל את הקיצוץ התקציבי אותו ביצעו ממשלות ישראל בעשורים האחרונים, אבל קורא להגדיל את ההשקעה בתשתיות. "לקחת 10% מההוצאה הציבורית ולהפסיק להוציא אותו, זו דחיפה אדירה לצמיחה", אמר מרידור בכנס השנתי של מכון אהרון למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי בהרצליה. לצד זאת, קרא מרידור להגדלת ההוצאה על התשתיות בישראל: "אנחנו משקיעים כמעט מחצית מהכמות שמדינות אירופה מוציאות על תשתיות".
מרידור שיבח את מדיניות הצמצום התקציבי אותה מנהיגות כלל הממשלות בעשורים האחרונים, ובייחוד את צעדי הצמצום אותם הוביל בנימין נתניהו כשר אוצר בשנת 2003. "ב-15 שנים האחרונות קרה דבר די מדהים בכלכלה הישראלית", אמר מרידור. "ההוצאה הציבורית שהייתה סביב ה-50% ירדה לסביבות ה-40%. זה דבר אדיר – לקחת 10% מהתוצר ולהפסיק להוציא אותו מההוצאה הציבורית. צמצום החוב בהיקפים משמעותיים לא קורה לבד, אלא תוצר של מדיניות פיסקלית אחראית, ולעיתים שמרנית. אנחנו נמוכים ביחס חוב תוצר בהשוואה הבינלאומית ואנחנו הפוכים מהמגמה העולמית".
מרידור התייחס גם להשפעות הקיצוצים בקצבאות, וטען כי אלו דחפו עניים לשוק העבודה ובכך תרמו להורדת שיעור האבטלה. "הפחתת קצבאות – בעיקר ילדים והבטחת הכנסה, יחד עם דברים נוספים – הביאה לנתונים של העלייה בשיעור ההשתתפות ולהורדת האבטלה. זו מגמה שחוצה את כל האוכלוסיות ולא יכלה לקרות בלעדיהם", אמר. "חשוב להוסיף שהדברים חייבים לבוא במסגרת סדרי עדיפויות – אין עולם כזה שיש משאבים לכולם. אנחנו מבינים שההורדה המאסיבית בהוצאה הציבורית לא תוכל לקרות שוב. כשאנחנו מסתכלים על מה צריך לעשות – אחריות פיסקאלית היא תנאי קריטי. אך זה לא מספיק, אחריות פיסקאלית לבדה לא תייצר תמריצים מספיקים לצמיחת המשק".
מרידור קרא לדבוק במדיניות הצמצום התקציבית גם בעתיד. "לא נוכל להוריד שוב 8% מהוצאת הביטחון תך כמה שנים. כשאנחנו מסתכלים על מה צריך לעשות אנחנו מבינים שאחריות פיסקלית היא קריטית במשק כמו שלנו. אבל אי אפשר לחשוב שאם נהיה אחראים פיסקלית זה יביא לנו צמיחה בלי עבודה אחרת".
לצד העמדה השמרנית אותה הציג, טוען מרידור כי יש להגדיל את ההשקעה בתשתיות בישראל. "אנחנו משקיעים הרבה פחות בהשוואות בינלאומית, וזה משתקף בין היתר בזמני נסיעות לעבודה אשר עלו בכ-25% בעשור האחרון. הבעיה שלנו היא לא רק כמות כסף שהמדינה משקיעה – זה לא שאלה של האם יהיו עוד 10 מיליארד שקל בתקציב, אלא מה הציבור מוכן לשלם כדי לשפר את מצב התשתיות מחר".
