הבוטיק של רחלי שיף ממוקם בפסאז' צדדי ברחוב עקיבא בבני ברק, שידוע גם כ'רחוב דיזנגוף' של האופנה החרדית. בין מדפי החנות, לצד הבגדים המונחים על הקולבים זה לצד זה, קשה לפספס את תמונתו של הרבי מלובביץ', מנהיגה הרוחני של חסידות חב"ד אליה משתייכת רחלי, שמונחת על השולחן. אבל מה שבאמת מייחד את החנות הוא אורך השרוולים, החצאיות והשמלות, שמאפשרות לנשים דתיות וחרדיות ללבוש אותן מבלי לרכוש 'תוספות' שיתאימו אותן לנהוג במגזר הדתי והחרדי. לא מדובר רק בציווי הלכתי המסוגר בגדרי הציבור שומר המצוות, אלא באמירה אופנתית כמעט הפוכה למה שהתרגלנו אליו בתעשיית האופנה בעשורים האחרונים – 'צנוע' זה יפה.
היא בת ה-22, בעלת מותג האופנה Twist, ומבקשת להכניס את ה'אופנה הצנועה' ללב המיינסטרים. את ההשראה לבגדים שהיא מעצבת היא לא לוקחת מהמקורות היהודיים,אלא ממקורות אירופיים ונוצריים. נפגשנו איתה בסטודיו לרגל השקת קולקציית הקיץ החדשה שלה.
"אני מאמינה שהצנוע כבר במיינסטרים", אומרת רחלי, "במלא תצוגות שאני רואה יש שמלות צנועות יפיפיות. ומה זה צנועות, זה לא שעשו את השמלה במיוחד כדי שתהיה צנועה, פשוט ככה היא הולכת, ככה היא אמורה להיות. זה לא נראה כאילו גרעו מהדגם בשביל לעשות אותו צנוע. גם אני כשאני הולכת לעצב אני לא חושבת מלכתחילה שאני עושה דגם ואז מנסה 'לחרד' אותו, מנסה לעשות אותו צנוע. יש גם מי שיסתכל על הבגדים שלי ויגיד שהם לא צנועים."
בשנים האחרונות, צוברת 'האופנה הצנועה' תאוצה. יותר ויותר נשים דתיות וחרדיות מבקשות לעצמן בגדים שמצד אחד יצליחו להיות צנועים ויתאימו לאמונות שלהן, ומצד שני יהיו אופנתיות וטרנדיות. דוגמא לכך אפשר למצוא בעמוד הפייסבוק "מחאת הבסיס", המאגד נשים שומרות מצוות שדורשות בגדים שלא מצריכים ללבוש 'חולצות בסיס' מתחתיהם.
הצניעות אולי נכנסה למיינסטרים, אבל מהו בעצם הגבול שהופך בגד לצנוע או לא? לרחלי, ואולי לאף אחת, אין תשובה חד משמעית. "צניעות זה דבר מאד אינדיבידואלי, גם לנשים וגם למעצבות. יש נגיד אורך מסוים, אז לאחת זה יהיה קצר מדי, לאחת ארוך מדי יש כאלו שצבע מסוים הוא לא צנוע אז הן לא ישתמשו בו. לכל אחת יש את ההגדרה שלה. אני חושבת שכל מעצבת נותנת לזה משקל משלה".
– אז איך מתמודדים עם זה שלכל אחת יש הגדרה אחרת?
"בגלל שההגדרה של כל אחת היא אישית, אני תמיד מביאה עוד אקסטרה בדים אצלי, אם למישהו קצר מדי או כדי לתקן, לסגור להן משהו אז אני עושה לה את ההתאמות שהיא רוצה. אני חושבת שזה בסיסי לתת לנשים את השירות הזה"
שיף מדגישה ש'צנוע' ו'יפה' אינם חופפים בהכרח. "יש דבר שהוא צנוע ויפה ויש דבר שהוא לא צנוע ויפה. ההשראה שלי מראש היא בסגנון יותר שמרני, אני לא יכולה להגיד שזה מאד מפריע לי לעצב צנוע, אבל כן יש בזה אתגר."
– יש לך תכניות להציג בחו"ל או למכור בחו"ל?
"בוודאי, כמו שכל מעצב מתפתח דרך בוטיק תצוגות, גם בשבועות האופנה הכי מיינסטרים במילאנו פריז, ניו יורק אני חושבת שיש מקום לדברים צנועים. אני לא חושבת שבגד צריך להיות חשוף בשביל להיחשב מטורף, או אומנותי. אופנה צנועה דורשת גם יצירתיות, ואני מאד מאמינה שהיא יכולה להיכנס גם לשבועות האופנה במיינסטרים."
– מאיפה לקחת השראה לקולקציה הקיץ החדשה?
"ההשראה המרכזית לכל הקולקציות שלי מורכבת מדברים שאני מאד אוהבת ומתחברת אליהם – שנות השישים, הנסיכה דיאנה, סגנון מאד אירופי, ואפילו כנסיות גותיות. ויש גם השראות מתרבות רוסית, ואני משלבת את זה עם הטרנדים של היום. אני מאד מתחברת לאופנה של פעם, כשגזרות היו גזרות, התפירה האישית, העיצוב המדויק, בניגוד לעולם הייצור ההמוני של היום. יש לי לפעמים סבתות שבאות עם הנכדות לקנות ומזהות דברים דומים למה שהן לבשו פעם, או צעירות שאומרת שלסבתא שלהן היה בגד כזה."
מקור השראה נוסף לקולקציה הנוכחית הוא נמל יפו. "הייתי שם ודמיינתי את הנמל של פעם, עם הסירות והחבלים והרשתות, והכל התחבר לי עם הצבעים."
מי הן קהל הלקוחות שלך?
רובן דתיות וצעירות, בגילאי 18-30. יש הרבה כלות, שקונות בגדים לשבוע של החתונה, והן צריכות בגדים שיש להן שואו והם אלגנטיים, אבל גם לבישים, שיוכלו להשתמש בהם גם אח"כ. יש גם לא מעט חילוניות שבאות כי יש להן חתונה של מישהו ממשפחה שחזר בתשובה, והן צריכות משהו צנוע לחתונה. החנות בבני ברק אז אין הרבה חילוניות שמסתובבות פה.
"מגיל קטן זה היה ברור לכולם במשפחה שאני צריכה לעסוק באופנה." אומרת רחלי ומסבירה כיצד החלה לעסוק בתחום "בגיל 14 סבתא שלי שלחה אותי ללמוד תפירה באופן פרטי אצל מישהי. אח"כ המשכתי ללמוד גם תדמיתנות ולקחתי גם קורס בפיתוח אופנה, למדתי במקומות פחות מוכרים והקטע שהיה הכי חשוב לי היה שזה היה בלי מסגרות, זה באמת נתן לי את האפשרות למצוא את המקום שלי בלי שיגידו לי איך ומה אני אמורה לחשוב."
"דודה שלי גם עוסקת באופנה, יש לה שלוש חנויות תחת המותג 'חיותה בלארג' והיא תמיד הייתה מביאה לי ספרים, ומגזינים והיינו מדברות על זה כל הזמן, והיינו רואות ביחד תצוגות. בבית ספר הייתה לי מחברת אחת לכל המקצועות וכל שאר המחברות הייתי מציירת בגדים." "אני מאד אוהבת אופנה, אבל זה גם מבחינתי ממקום של יצירה וביטוי עצמי." מסכמת שיף
"פשוט אמרתי שאני עושה את זה וזהו, לא חשבתי על זה יותר מדי." משיבה שיף לשאלה על הבחירה לפתוח בוטיק אופנה בגיל 20 ברחוב רבי עקיבא בבני ברק שנחשב כדיזנגוף של האופנה החרדית.
איפה מיוצרים הבגדים?
"הבגדים מיוצרים בטורקיה, אני עושה דוגמה ראשונית ומידות, ואז שולחת לייצור בטורקיה. גם הייצור שאנחנו עושים הוא לא בכמויות. ויש לי גם שירות תיקונים של הבגד"
את לוקחת הרבה מאד השראה ממקורות זרים, ואפילו נוצריים. את מקבלת השארה ממקורות ביהדות?
"מבחינתי הייתי אומרת שזה חול וקודש. לא הייתי לוקחת השראה מבית כנסת או מטלית נגיד. אני גם לא אקח השראה מלבוש חסידי"
"אני לא נכנסת להגדרות, אין לי מושג איך אנשים תופסים אותי. אני לא מוכרת את עצמי, אני מוכרת שמלות." משיבה שיף לכל מי שתוהה על קנקנה של המעצבת החרדית הצעירה שמתהדרת גם בעגילים רבים ולוקחת השראה רבה דווקא ממקורות נוצריים באופן מובהק
"אני חושבת שזה טוב שאופנה צנועה נכנסת למיינסטרים. זה כיף שיש לזה ביקוש וזה כיף שכבר נהיה מושג ומקבל הערכה" מסכמת שיף.
