סרט

ביקורת קולנוע / 'משום מקום' מתמודד בגבורה עם הגזענות החבויה באירופה

קורבנות הנאציזם בסרט הם אנשים ככל האנשים וזה דווקא מחזק את סוגיית הזוועה בשנאת הזר | האם חולשת הקורבנות מצדיקה את רציחתם? סוגיות וקונפליקטים מוסריים העולים במהלך הסרט מעצימים את הטרגדיה של הנפשות הפועלות כמו בטרגדיה יוונית.

מתוך הסרט ׳משום מקום׳ (צילום באדיבות בתי קולנוע לב).
מתוך הסרט ׳משום מקום׳ (צילום באדיבות בתי קולנוע לב).
יצחק רובין
יצחק רובין
מבקר קולנוע
צרו קשר עם המערכת:

"הטיפול" בזרים ורציחתם על ידי על ידי תנועות ניאו-נאציות באירופה אינו מקבל מקום ראוי בקולנוע ובתקשורת, ובוודאי שלא מקבל את אותה תשומת לב כמו מעשי טרור של אנשי דע"ש באירופה. והרי תופעה זו היא לא פחות מסוכנת ואפילו מסוכנת יותר, כיוון שהיא טומנת בחובה זרמים תת קרקעיים של שנאה הפורצת מידי כמה דורות כמו לבה רותחת, המחפשת מוצא לפרוץ מבעד לאדמה ולהחריב עולמות. שנאת הזר על ידי הנאצים כוללת יהודים ושחורים וגם סלבים, לפי התיאוריה של היטלר. בגרמניה התנועה הנאצית מרוסנת על ידי השלטונות במיוחד בתקופתה של אנגלה מרקל, ואולם באוסטריה הלבה הרותחת של שנאת הזר מקבלת עידוד מהממשלה הנבחרת של נאציזם בתחפושת. בהולנד זה היה קרוב וכך במדינות שונות.

הסרט המרתק "משום מקום", זוכה גלובוס הזהב לסרט הזר, מטפל בנושא באופן מרשים, ללא שימוש באמירות פלקטיות, ריאליזם נוקב מבלי צורך ליפייף את קורבנות הניאו-נאצים בגלל שהם קורבנות, הבמאי נמנע בחוכמה להאדיר את דמויות הנרצחים כנהוג בסרטים שבלונים, ואינו נמנע להציג גם את החולשות האנושיות של הקורבנות-הגיבורים הפרוטגניסטים.

קורבנות הנאציזם בסרט הם-אנשים ככל האנשים, עוברים על החוק בנושאים מוסרים, אבל זה מחזק דווקא את סוגיית הזוועה בשנאת הזר: האם חולשת הקורבנות מצדיקה את רציחתם? סוגיות וקונפליקטים מוסריים המועלים במהלך הסרט מעצימים את הטרגדיה של הנפשות הפועלות כמו בטרגדיה יוונית.

קטיה

גיבורת הסרט קטיה (דיאן קרוגר המצויינת, זוכת פסטיבל קאן לשחקנית הטובה ביותר) נשואה לטורקי, נורי סקרצ'י סוחר סמים לשעבר, ואם לילדם בן החמש. בעלה ובנה נרצחים בפיגוע טרור על רקע שנאת זרים במקום עבודתו של בעלה, כאשר קטיה בדרך לאסוף את הילד. תצוגת המשחק של דיאן קרוגר עם קבלת הידיעה על מותם של יקיריה ותגובותיה, היא אחת מפסגות המשחק בתולדות הקולנוע.

באופן אקראי קטיה מזהה אישה חשודה ליד מקום האירוע, המשטרה מעלה בעזרתה את הקלסתרון שלה, וכחשודים נתפשים האישה התואמת לקלסתרון ובעלה, חברים בתנועה ניאונאצית גרמנית עם קשרים  לתנועת "נשר הזהב" הניאונאצית ביוון.

במשפט מעיד אבי החשוד, איש מצפון, בהשתייכות בנו לתנועה הנאצית ואוהד היטלר, ומסגיר את הימצאותם של חומרי חבלה במחסן בנו. כאשר כל הראיות מובילות בבירור להרשעת השניים, מצליח סנגורם להוכיח לבית המשפט שיש ספק סביר שהשניים הם הרוצחים, למרות שלצופה נראה שהשניים הם הרוצחים ללא ספק- והשניים מזוכים גם בסיוע עדות של יווני, בעל בית מלון קטן ביוון, המעיד על ידי רישום כוזב (שבית המשפט אינו מצליח להוכיח את השקר) כאילו שני הרוצחים היו ביוון בעת הרצח.

הנקמה

מרגע הזיכוי ואילך מתחילה קטיה במסע נקמה כנגד הרוצחים המזוכים על ידי בית המשפט, השוהים ביוון לאחר זיכויים. מסע הנקמה של קטיה מלווה בחיבוטי נפש מוסריים של קטיה, והבמאי והתסריטאי  ממוצא טורקי פאטי אקין שעושה כאמור עבודה מצוינת, על ידי הצגת הדמויות ומעשיהם לא בצבעי שחור לבן אלא בצורה מורכבת בה יש התנגשות בין החוק לבין המוסר. הבמאי פאטי אקין עוסק בסרטיו בבעיות ההגירה כאשר המוטיב המרכזי הוא ששני הצדדים אינם עושים כברת דרך מספקת כדי להתקרב ולבטל דעות קדומות, ועניין זה הוא כל כך רלוונטי גם למציאות שלנו בישראל.

גיבורי הסרט בני אדם ובתור שכאלה- אף אחד מהם אינו טלית שכולה תכלת. נורי, הבעל הנרצח ישב בכלא ארבע שנים בעוון סחר בסמים, השתקם בכלא ולמד מנהל עסקים ומתורגמנות מגרמנית לטורקית, חזר למוטב ופתח משרד, קטיה עצמה צורכת סמים, בעיקר בתקופת האסון אבל גם לפני כן. עובדות אלה עומדות לה לרועץ בעת המשפט נגד הרוצחים בשעה שקטיה מסרבת -שלא בטובתה- לעבור בדיקת סמים על פי דרישת הסנגור הממולח של הרוצחים, זאת כדי להוכיח צלילות דעתה בעת זיהוי הרוצחת. וכאן בתבונה רבה מעלה הבמאי את השאלה: אז מה אם היא צרכה סמים? האם זה צריך לקבוע את צלילות דעתה של קטיה שהצליחה להרכיב קלסתרון מוצלח של הרוצחת- מסוממת או לא מסוממת (אגב היא לא הייתה מסוממת כאשר זיהתה את הרוצחת). זאת ועוד: האם העובדה שהיא צורכת סמים צריך לקבוע את פסק הדין של הרוצחים?. הבמאי מציג כאן דילמה חריפה בעולם המשפט: כאשר יש לך כסף לסניגורים ממולחים שמוכנים להשתמש בכל אמצעי (זכותם וחובתם כמייצגים!) לזכות את הנאשמים. כך יוצאים לחופשי פושעים, והמפורסמת היא דוגמא של איוון דמאניוק הנאצי, שזוכה על סמך בעיות ראייתיות שהציג הסנגור של דמאניוק עו"ד שפטל, שעשה מבחינתו ומבחינת המשפט עבודה טובה, והשופטת דליה דורנר זיכתה את הנאשם למרות שהאמינה בכל ליבה שדמאניוק הוא הרוצח הנאצי איוון האיום.

הסרט אינו נוקט עמדה בשאלת הזיכוי המפוקפק (למרות שהסניגור מוצג כאיש הרשע-אז מה? גם אני מתעב את עו"ד שפטל)  ומשאיר את זה לשיקול דעתו של הצופה. וגם כאשר מחליטה דיאן לקחת את החוק לידיה, עובר מעביר הבמאי בחוכמה את הצופה יחד עם הגיבורה בלבטיה שכוללות מעשים שטניים. אגב, אין מה להשוות את העלאת סוגיית נטילת החוק לידיים בעיקבות כשל רשויות החוק המוצגת בסרט ההוליוודי "שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי" לבין אותה סוגיה בדיוק בסרט "משום מקום". הסרט האחרון מאפיל פי אלף מונים בתחכומו על זה האמריקאי.

אני לכשעצמי מעדיף את הספק הסביר במשפטים פליליים. לצערי שופטים רבים מדי בישראל רואים בספק הסביר המלצה בלבד. כך למשל במשפטו של רומן זדורוב, היו ספקות סבירים ובית המשפט המחוזי לא לקח אותם בחשבון. השופט העליון יורם דנצגר זיכה בדעת מיעוט, בערעור, מחמת הספק את רומן זדורוב, אבל לא ננהגה כאן ההלכה הנהוגה בעולם שגם דעת מיעוט מזכה.

הסרט מציג את הדעות הקדומות והרשעות במערומיהן ללא הבדל גזע: אימא של דיאן נוהגת כך לגבי בעלה הטורקי בהטחת האשמות שממנו משתמע הסבטקסט: 'התחתנת עם טורקי הבאת זאת על עצמך', וההורים הטורקיים של הבעל נורי, נוהגים כך כלפי אשתו הגרמנייה "חסרת האחריות". למרות שהחוקרים הגרמניים נוהגים בהגינות כלפי דיאן, הם חסרי רגישות מספקת, להיותה הקורבן הטראגי.

גם הצגת מצבים אנושיים מוצגים באופן לא מניפולטיבי. למשל כאשר חברתה הטובה של קטיה יולדת תינוק בתקופה שלאחר רציחתם של יקיריה, מועברת הסצנה בצורה מעודנת ללא עודפי דרמטיזציה. או, כאשר דיאן מחליטה על הנקמה היא מקבלת סוף סוף את המחזור החודשי שנפסק בתקופת אסונה. הבמאי היה עלול ליפול למלכודת אם היה מכין אותנו לחיים חדשים שתפתח הגיבורה בעקבות מחזור הפריון-"מתגברת על המוות"-כמו שנוהגים לומר, ולזכותו אפשר לומר שהוא אינו גורר אותנו לקיטש. במילים אחרות הבמאי מציג את הבעיות ואינו שופט שפיטה אבסלוטית. גם התוספת הויזואלית המלווה את עולמה של דיאן ומחשבותיה בעזרת סרטי וידאו ביתי בו צילמה את יקיריה-מחזק את אובדנה, שוב ללא נגיעה קיטשית.

סרט חזק, חכם מאוד ומרתק. מומלץ.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!