דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תרבות

סצנה יהודית / החוק הפולני? רבים מהפולנים עסוקים בימים אלו דווקא בקולנוע הישראלי

פסטיבל הסרטים "המוטיב היהודי" מתקיים בוורשה זו השנה ה-14 ברציפות ומציג לקהל את ההיסטוריה והתרבות היהודית והישראלית | "אנו רואים רעב עצום ופתיחות גדולה ללמוד על התרבות היהודית", סיפרה ל'דבר ראשון' יוליה קושבסקה, מתנדבת בפסטיבל

פסטיבל הסרטים היהודי "המוטיב היהודי" בוורשה. (באדיבות פסטיבל "המוטיב היהודי" בוורשה)
פסטיבל הסרטים היהודי "המוטיב היהודי" בוורשה. (באדיבות פסטיבל "המוטיב היהודי" בוורשה)
ניסן צור
ניסן צור
כתב דבר ראשון בפולין
צרו קשר עם המערכת:

פסטיבל הסרטים "המוטיב היהודי" המוקדש לסרטים של יוצרים ישראלים או יהודים מרחבי העולם מתקיים בימים אלו בוורשה זו השנה ה-14 ברציפות, ומביא לבירת פולין אלפי תושבים מקומיים שרוצים להכיר את הקולנוע היהודי ואת התרבות וההיסטוריה היהודית.

פסטיבל "המוטיב היהודי" נוסד בשנת 2004 ומאז הפך לפסטיבל האירופאי הגדול ביותר המוקדש לנושאים יהודיים בקולנוע העכשווי. מירק חוייצקי, מפיק סרטים ומוציא לאור שהתפרסם כאחד הפעילים הבולטים נגד השלטון הקומוניסטי בפולין, החליט בשנת 2003 להקים את הפסטיבל לסרטים יהודיים. חוייצקי חש כי למרות ההיסטוריה היהודית של פולין, למרות העובדה כי היידיש היתה שפה נפוצה בפולין לפני המלחמה, ולמרות העובדה שרבים מהמפיקים המפורסמים בהוליווד היו יהודים ילידי פולין, לא הרבה פולנים במאה ה-21 הכירו את ההיסטוריה הענפה של הקולנוע היהודי ושורשיו. הוא החליט להחזיר את ההיסטוריה והתרבות היהודיים של הקולנוע אל התודעה הציבורית בפולין, והחליט לקיים פסטיבל חד פעמי בשנת 2004 שיוקדש לקולנוע היהודי. הרעיון היה להציג סרטים ביידיש שיוצרו לפני המלחמה, לצד סרטים של יוצרים יהודיים עכשוויים. הוא גם החליט לקיים תחרות בשם בין הסרטים, כאשר הזוכה קיבל את פרס "פניקס וורשה" שאמור היה לסמל את לידתה המחודשת של התרבות היהודית בוורשה ואת תרומתם של היהודים לקולנוע העולמי והפולני. חוייצקי גם הקפיד על דבר אחד נוסף – לאפשר כניסה חינם לפסטיבל, על מנת לאפשר גם לאנשים הפשוטים ודלי האמצעים להתרשם מהקולנוע היהודי.

פסטיבל הסרטים היהודי "המוטיב היהודי" בוורשה. (באדיבות פסטיבל "המוטיב היהודי" בוורשה)
פסטיבל הסרטים היהודי "המוטיב היהודי" בוורשה. (באדיבות פסטיבל "המוטיב היהודי" בוורשה)

למרות ההחלטה לקיים פסטיבל חד פעמי, התגובות מצד הקהל בשנת 2004 היו לא צפויות. בנאום נעילת הפסטיבל של חוייצקי, הוא שמע את הקהל מריע ארוכות ודורש מהדורה נוספת בשנה הבאה, ועל הבמה הבטיח להם "נתראה בשנה הבאה". הוא אכן קיים את ההבטחה, והפסטיבל נמשך כבר 14 שנים ברציפות.

כמות היוצרים המבקשים להציג את הסרטים שלהם בפסטיבל גוברת מדי שנה. בשנת 2018 נשלחו אל חברי הוועדה הבוחרת את הסרטים שיוצגו בפסטיבל לא פחות מ-600 סרטים של יוצרים יהודים מכל רחבי העולם, והם נאלצו לבחור את 35 הסרטים הטובים ביותר, שיוקרנו ב"קולנוע מוראנוב" בוורשה במשך חמישה ימים, כאשר הכניסה לסרטים עדיין בחינם. אחד הסרטים שיזכה לתשומת לב מיוחדת השנה הוא "נירנברג – זהו לקח להיום". מדובר בסרטי תיעודי המבוסס על צילומים של עיתונאים אמריקאיים במהלך משפטי נירנברג שאחרי מלחמת העולם השנייה. בנות הברית הציגו את הסרט בגרמניה אחרי המלחמה כחלק מהמאמץ ההסברתי נגד הזוועות שביצעה גרמניה הנאצית, אולם מסיבות פוליטיות הוא לא הוצג במדינות אחרות. מרבית העותקים של הסרט נהרסו מאז, ובעזרת טכנולוגיה חדשה הצליחו מפיקים לחדש את אחד העותקים שיוקרן במסגרת הפסטיבל בוורשה. הסרט מאפשר לצופים להבין טוב יותר את הסכנות הטמונות בשנאה, פופוליזם והסתה.

פסטיבל הסרטים היהודי "המוטיב היהודי" בוורשה. (באדיבות פסטיבל "המוטיב היהודי" בוורשה)
פסטיבל הסרטים היהודי "המוטיב היהודי" בוורשה. (באדיבות פסטיבל "המוטיב היהודי" בוורשה)

35 הסרטים שלוקחים חלק בפסטיבל "המוטיב היהודי" ישתתפו בתחרויות במספר קטגוריות ובהן הסרט הקצר הטוב יותר, הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר, וכן פרס מטעם הקהילה היהודית בפולין לסרט המציג בצורה הטובה ביותר את החיים היהודיים העכשווים בפולין. פרס נוסף שמוענק מאז שנת 2005 הוא "פרס הקהל" אותו מקבל הסרט שזכה לכמות ההצבעות הגבוה ביותר מצד הצופים.

הסרט שפתח את הפסטיבל השנה הוא "דיבוק" של הבמאים הפולניים אלוירה נייויירה ופיוטר רוסולובסקי. הסרט מביא את סיפורו של הבמאי הפולני מיכל ושינסקי, שהתפרסם לפני מלחמת העולם השנייה כאחד הבמאים בעלי השפעה עצומה על הקולנוע האירופאי והאמריקאי. וושינסקי נולד כמשה וקס למשפחה יהודית פולנית בעיר קובל, כיום באוקראינה. במלחמת העולם הראשונה, לאחר הכיבוש הגרמני, עבר וקס לפולין ומשם המשיך לברלין שם החל לעבוד כעוזר במאי. לאחר מכן שב לפולין ושינה את שמו ל"מיכל ושינסקי" תוך שהוא מוטבל לנצרות. הוא צבר פופולריות עצומה והפך לבמאי הסרטים המפורסם ביותר בפולין. בשנת 1941 הצטרף ושינסקי לצבא הפולני ולקח חלק במאבק נגד הכיבוש הנאצי. ושינסקי הפיק סרטים רבים, בהם כיכבו כמה כוכבות מפורסמות כמו סופיה לורן וקלאודיה קרדינל, אבל הסרט המזוהה ביותר איתו היה "הדיבוק" ביידיש, שהתבסס על המפורסם מאת ש. אנ-סקי.

פסטיבל הסרטים היהודי "המוטיב היהודי" בוורשה. (באדיבות פסטיבל "המוטיב היהודי" בוורשה)
פסטיבל הסרטים היהודי "המוטיב היהודי" בוורשה. (באדיבות פסטיבל "המוטיב היהודי" בוורשה)

סרט נוסף שיזכה לתשומת לב מיוחדת הוא "לב שקט מאוד" של הבמאי הישראלי איתן ענר, בו מככבים כמה שמות מפורסמים ובהם אניה בוקשטיין אורי גוטליב, רונה לי שמעון ועוד. הסרט, שזכה לביקורות טובות מאוד בישראל, מביא את סיפורה של נעמי, פסנתרנית מחוננת בגילומה של בוקשטיין, שמחליטה לעבור לשכונה חרדית בירושלים לאחר משבר נפשי עמוק. למרות כוונותיה להישאר לבד, היא יוצרת בתוך זמן קצר קשר עם שני גברים – אחד מהם שכנה החרדי הצעיר שנוהג להתגנב לביתה על מנת לנגן בפסנתר, ועם פבריציו – נזיר איטלקי נאה המנגן על אורגן. בעוד הקשרים האלו מאפשרים לנעמי לחזור אל אהבתה למוזיקה, הם מתקבלים בעין פחות יפה על ידי תושבי השכונה החרדית ומעמידים אותה בפני מבחנים רבים.

סרט נוסף שרשם ביקוש בקרב מבקרי הפסטיבל נוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. "מלחמת 90 הדקות" קומדיה בבימויו של אייל חלפון, מעניקה זווית קצת שונה על הסכסוך העקוב מדם. ראש ממשלת ישראל ונשיא הרשות הפלסטינית מחליטים לשים קץ לסכסוך העתיק וקובעים כי עתיד האזור יוכרע במשחק כדורגל. המנצחת תוכל להישאר על אדמת ישראל, בעוד המפסידה תיאלץ לעזוב. הסרט מתעד את ההכנות למשחק הגורלי, המשברים והדרמות לקראת המשחק שיכריע את גורל הסכסוך. הסרט מוקרן בפסטיבל לאחר שבתקשורת הפולנית סיקרו בהרחבה את המהומות האחרונות ליד הגבול עם עזה ואת עשרות ההרוגים מירי צה"ל, כאשר הסכסוך הישראלי – פלסטיני מעורר התעניינות רבה בקרב תושבי פולין, וזו ככל הנראה הסיבה שהכרטיסים לסרט הוזמנו זמן רב מראש.

יוליה קושבסקה הצטרפה לצוות הפסטיבל בשנת 2014 כמתנדבת, אך עם השנים החלה לקבל תפקידים נוספים ובהם עיצוב סדר הסרטים ותוכנית הפסטיבל, אחריות על עשרות המתנדבים הפולניים בפסטיבל ועוד. היא גם אחראית על קבלת ואירוח היוצרים ואורחי הפסטיבל החשובים, והקשר עם כלי התקשורת. "הפסטיבל מציע הזדמנות ייחודית לקהל הפולני הצצה אל תוך הקולנוע היהודי המודרני והעתיק מכל רחבי העולם, בצורותיו השונות – פשע, קומדיה, דרמה, רומנטיקה, היסטוריה, סיפורי משפחה, שואה, ישראל, סרטים תיעודיים ועוד" היא מספרת בראיון ל"דבר ראשון". "הכניסה לסרטים היא עדיין בחינם, ויוצרי הסרטים מוזמנים לפגוש את הקהל הפולני לאחר ההקרנות, וכן לפגוש אחד את השני ולהכיר את וורשה. עבור רבים מהם זו הפעם הראשונה בה הם מבקרים בוורשה, והם ממשיכים להגיע מדי שנה לאחר מכן".

פסטיבל הסרטים היהודי "המוטיב היהודי" בוורשה. (באדיבות פסטיבל "המוטיב היהודי" בוורשה)
פסטיבל הסרטים היהודי "המוטיב היהודי" בוורשה. (באדיבות פסטיבל "המוטיב היהודי" בוורשה)

כמה מבקרים מגיעים לקחת חלק בפסטיבל מדי שנה?
"מדי שנה מבקרים בפסטיבל בערך 10,000 בני אדם. מלבדם, אנו מארחים את יוצרי הסרטים, עשרות מתנדבים ועוד. לאחר הפסטיבל בוורשה אנו מארגנים הקרנות מיוחדות של הסרטים גם בערים רחוקות יותר, על מנת לאפשר לעוד תושבי פולין להתרשם מהם. אנו מאפשרים בכך גם לתושבי ערים וכפרים לגלות את ההיסטוריה המשפחתית שלהם, את ההיסטוריה של מקום מגוריהם וכן מאפשרים להם ללמוד על ההיסטוריה והתרבות היהודית.

"אנו מקבלים פניות רבות מאנשים מכל רחבי פולין להיות אורחים או חלק מצוות הפסטיבל, כאשר חלק קטן מהפניות מגיע אפילו מחו"ל. לא תמיד אנו יודעים כמה מהם יהודים וכמה לא, אבל מהתגובות שאנו מקבלים אנו רואים רעב עצום ופתיחות גדולה ללמוד על התרבות היהודית. חלק מיוצרי הסרטים הישראלים הגיעו בעבר לקחת חלק בפסטיבל וכיום גרים בוורשה, יש לנו יוצרים יהודיים שגורשו מפולין בשם גל האנטישמיות בשנת 1968 וכיום חוזרים לכאן, אפילו מנהיגים קתולים שמבקשים להיות חלק מהפסטיבל. אני זוכרת מקרה שבו אחד מיוצרי הסרטים שהתארח בפסטיבל שלח לנו את קורות החיים שלו, והדגיש "אנא הזכירו כי סבתי היתה מפולין. זה חשוב מאוד עבורי, אנא הדפיסו את זה בתוכניית הפסטיבל".

תרבות יהודית ענפה התקיימה בפולין לאורך כמעט אלף שנים, עד שנכחדה במלחמת העולם השנייה. האם את רואה חשיבות מיוחדת בקיום פסטיבל לסרטים יהודיים בפולין הנוכחית, במיוחד לאור המתיחות בין פולין וישראל? האם מדובר גם בפסטיבל שמתקיים מתוך תחושת שליחות להשיב את התרבות היהודית שנעלמה מפולין?
"מאז שנות התשעים של המאה הקודמת ישנה התחדשות של התרבות והזהות היהודית בפולין. בין היתר גם בשל תחושת החירות הפוליטית והחברתית שחשו תושבי פולין לאחר נפילת השלטון הקומוניסטי בשנת 1989. חברינו בקהילת היהודית בפולין מחזירים את התרבות היהודית מאז סוף מלחמת העולם השנייה. לא תמיד "תרבות יהודית" היא בהכרח דבר שנוצר על ידי יהודים עצמם, אלא יכול להיות יצירות על יהדות. אנו מספקים את הגשר עבור מי שאינם יודעים מספיק על התרבות וההיסטוריה היהודיים. אנו עובדים בשיתוף פעולה צמוד עם הקהילה היהודית בוורשה, שמעניקה מדי שנה את הפרס לסרט המציג בצורה הטובה ביותר את החיים היהודיים העכשוויים בפולין. השנה, יחד עם מרכז התרבות היהודית בוורשה (JCC) אנו מארגנים במהלך הפסטיבל גם סדנאות עם יוצר הסרטים התיעודיים הישראלי ברק היימן, ויחד עם מוזיאון "פולין" לזכר תולדות יהדות פולין, אנו מארגנים סדנאות קולינאריות של מטבח יהודי ממקומות שונים ברחבי העולם".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!