מאחורי הערעור שהגישה הנהלת החברה לשירותי איכות הסביבה כנגד זכות השביתה של עובדיה, עמד הלחץ של התעשיינים התלויים בשירותיה. תעשיינים אלו נפגעים, שלא באשמתם, מסכסוך העבודה בין החברה – שמסרבת לשלם לעובדיה את הבונוס שאושר להם – לבין שביתת העובדים במחאה על כך. אלא שאותם התעשיינים בחרו לקרוא דווקא לביטול זכותם של העובדים לשבות, במקום לקרוא להנהלה להתעשת, לחזור לשולחן המשא ומתן ולפתור את המשבר בהקדם האפשרי.
יש להזכיר כי בית הדין האזורי לעבודה קבע כי בניגוד לטענות ההנהלה, ההחלטה שלא לשלם את הבונוס לעובדים נתקבלה בדירקטוריון החברה ולא על ידי רשות החברות הממשלתיות. יתרה מכך, הנהלת החברה המצויה במשא ומתן לחידוש ההסכם הקיבוצי, נהגה במה שנראה כחוסר תום לב ושילמה את הבונוס דווקא לעובדים שאינם חברים בהסתדרות ולכאלו ששברו שביתה בחודש מרץ – התנהלות מתסיסה במושגים של יחסי עבודה, שלכל ועד עובדים סביר קשה היה לעבור עליה בשתיקה.
התעשיינים טענו בתוקף כי השביתה עשויה לחולל אסון אקולוגי, והנהלת החברה אף גיבשה רשימה של מפעלים שאי פינויים מחומרים מסוכנים תייצר סיכון אקולוגי מיוחד. אך לטענת העובדים, ועדת החריגים שהוקמה בשל השביתה, בה לקחו חלק כימאי החברה, מצאה כי ברבים מהמקומות שהופיעו באותה רשימה המצב לא היה כה דחוף. לדבריהם, נמצא שחלק מהמפעלים בכלל לא ביקשו להיכלל ברשימת החריגים הזו.
כל זה לא בא לטעון שללקוחות החברה לשירותי איכות הסביבה לא נגרמים נזקים כלכליים כתוצאה מהשביתה. אך היה ניתן היה להבין את התעשיינים לו היו מאיימים בתביעת החברה על הנזקים שספגו, אם השביתה לא תגיע לכדי סיום מוסכם על כל הצדדים. תביעה שכזו, מלבד היותה הוגנת, עשויה הייתה להרתיע גם את ועד העובדים – שכן יש לו אינטרס מובהק שלא לפגוע באיתנות הפיננסית של החברה. גם הבונוס עליו הוא נאבק כיום, יש להזכיר, הוא פרי הפיכתה לרווחית אחרי שנים ארוכות של הפסדים.
אלא שבמקום לקדם את המשא ומתן, נדחפו הצדדים למהלך משפטי מיותר, שבמהלכו המצב נותר על כנו – המפעל עדיין מושבת. אולי כעת, אחרי שגם בית הדין הארצי לעבודה אמר את דברו, והבהיר שזכות ההתארגנות, השביתה והמאבק לשיפור התנאים ולהסדרתם באופן קיבוצי הן זכויות בסיסיות העומדות לעובדים בישראל, ואחרי שבתי הדין לעבודה הבהירו שהפערים בין הצדדים שיאפשרו את חזרת המפעל לעבודה אינם כה גדולים, יפנו התעשיינים לאפיק שעשוי לסייע לכל הצדדים – הפעלת לחץ על ההנהלה לנהל משא מתן רציני וקונסטרוקטיבי יותר.