משרד החינוך הודיע הבוקר (שני) על רפורמה בבחינת לימודי ההיסטוריה. התכנית המתקראת 'עוברים משינון להעמקה' מציגה, ע"פ משרד החינוך, גישה חדשה לאופן ההיבחנות של התלמידים בבגרות בהיסטוריה וממשיכה את קו החשיבה של 'למידה משמעותית' של שר החינוך לשעבר, שי פירון. צוות מקצועי של משרד החינוך בוחן את האפשרות להרחיב את הרפורמה למקצועות נוספים.
בשלב הראשון, כל תלמידי החטיבה העליונה ייבחנו בבגרות בהיסטוריה עם ספר פתוח. "במאה ה-21 האדם נדרש ליצירתיות ולעומק כתנאי חיוני להצלחה. אנו זקוקים לנוער חוקר ומעמיק ולא רק משנן" מסר שר החינוך נפתלי בנט. "הלימוד יהיה הרבה יותר מאתגר, אך זהו שינוי הכרחי. לכן, אנחנו יוצאים היום לדרך עם אחד ממהלכי הדגל של השנים הקרובות במערכת החינוך – המעבר משינון להעמקה. בשלב הראשון, נצא לדרך עם בחינת הבגרות בהיסטוריה ובמקביל נבחן את ההתאמה לכל שאר מקצועות הלימוד. אני רוצה שתלמידי ישראל יסיימו את הלימודים כשהם מצוידים בכלים וידע ולא רק בציונים. חומר פתוח במבחן יגדיל לאין-ערוך את אתגר הלמידה וישדרג את איכות התלמיד"
"מערכת החינוך צועדת קדימה, ללמידה שמעודדת חשיבה מסדר גבוה" מסר מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב. "למידה שמעוררת סקרנות ומפתחת בקרב התלמידים יכולת לנתח טקסטים ולעסוק בדילמות מוסריות. בעידן שבו המידע כולו זמין בלחיצת כפתור, אנו רוצים לפתח בקרב התלמידים את היכולת להעמיק חשיבה, לבסס נימוקים ולנסח באופן סדור את עמדתם. נעשה זאת באופן מדורג, באמצעות צוותים מקצועיים שילוו את המהלך ויטמיעו אותו בכל רחבי הארץ".
כיום כ-50 בתי ספר נבחנים בהיסטוריה עם ספר פתוח במסגרת פיילוט, ועד כה רושמת התכנית הצלחה, לכן מצא המשרד שיש מקום להרחיבה לכלל תלמדי החטיבה העליונה. ההחלה תעשה באופן הדרגתי, כך שהשנה הבאה (תשע"ט) תוקדש להשתלמויות והכשרת מורי ההיסטוריה, בשנת הלימודים תש"פ (2020) המורים יחלו ללמד בבתי הספר במתכונת החדשה ובשנת תשפ"א (2021) יעברו כלל התלמידים להיבחנות עם ספר פתוח.
"כדי להבטיח שההיבחנות תיתן מענה ראוי ומיטבי לכלל אוכלוסיית התלמידים, החל הפיקוח על הוראת ההיסטוריה בעבודת מטה מקיפה שכוללת הקמתן של חמש ועדות" נמסר ממשרד החינוך "הוועדה לבניית בחינת הבגרות החדשה, הוועדה להתאמת המבחן לאוכלוסיות מיוחדות, ועדה לבניית יחידות הוראה לקראת הבחנות עם ספר פתוח שתוצענה למורים, ועדה לבניית יחידות הוראה לנושאים שיועברו להוראה לשם הערכה חלופית והוועדה להטמעת התכנית גם בחטיבות הביניים. ועדה זו תגבש תכנית שתיצור רצף בין חטיבת הביניים לחטיבה העליונה כדי להקנות לתלמידים את המיומנויות הנדרשות להבחנות עם חומר פתוח"
יש לציין שמזה מספר שנים שמשרד החינוך מנסה לבצע שינוי עומק באופן הלמידה וההבחנות של תלמידי ישראל. את המהלך החל שר החינוך לשעבר, שי פירון, שניסה להתחיל מערך לימוד אשר ישים יותר דגש על החומר הנלמד ואופן למידתו ופחות על מבחנים וציונים (בין היתר בוטלו הבגרויות בכיתה ' וצומצמו מספר המבחנים). הרפורמה של פירון התקבלה בביקורת רבה מצד אנשי החינוך, וגם מצד המשרד עצמו. בין היתר ציינו מורים רבים שהם אינם מוכשרים או מוכנים למעבר בין שיטות ההוראה והכנסתה וביצועה בתוך המערכת נעשה בחיפזון.
שר החינוך הנוכחי בחר להתחיל את כהונתו ביצירת תוכניות הצטיינות במסגרת לימודי המתמטיקה והמדעים המדויקים, תוכנית 'לתת חמש', שעודדה את התלמידים לגשת להבחן במסגרת חמש יחידות במבחני המתמטיקה והמדעים המדויקים. התוכנית ספגה ביקורת רבה מצד אנשי חינוך והתלמידים בטענה שהיא שמה דגש על הצטיינות במדעים מדויקים וזונחת את חשיבותם של המקצועות האחרים. לפני כשנה הכריז בנט על רפורמה בלימודי האנגלית, שביקשה לשים דגש על למידת אנגלית מדוברת ושימושית על פני למידת אנגלית ספרותית ודקדוקית.
