"אנחנו לא מטפלים בשאלטר על המשק שמחזיקים בידיהם הוועדים הגדולים", אמר שלשום (ראשון) ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בישיבת הממשלה. "לפני 100 שנה היה צורך בוועדי העובדים, בשנים שבהן העסקה של ילדים הייתה נפוצה במשך שעות ארוכות. כיום, במקום להגן על העובדים הם פוגעים בחברה עוד יותר. כיום צריך לשמור על האזרחים מפני הוועדים". דברים אלו נאמרו בעקבות אישור הרפורמה במשק החשמל והחלטת הממשלה למשוך את הבג"צ שהוגש כנגד זכות השביתה.
לצד דבריו אלה, קראו נתניהו ושרי הבית היהודי להגביל את זכות השביתה בגין רפורמות מבניות בחקיקה. שר האוצר משה כחלון, שסיעתו הייתה היחידה שסירבה לכלול את הגבלת זכות השביתה בהסכמים הקואליציוניים סירב לתמוך בחקיקה שכזו. "בהסכם הקואליציוני ובהסכם שלי עם ראש הממשלה כתוב שאני מנהל את כלכלת ישראל. אם מישהו רוצה לעשות שינויים, שיעשה אותם בהסכם הקואליציוני הבא", אמר כחלון.
מדהימה אותי העובדה שמר נתניהו שפוגע יום יום בחיי האזרחים בגזרות כאלו ואחרות – הוא זה שמזהיר אותם מפני הוועדים הגדולים. האם ציבור העובדים אינו גם ציבור האזרחים של מדינת ישראל?
"מדהימה אותי העובדה שמר נתניהו שפוגע יום יום בחיי האזרחים בגזרות כאלו ואחרות – הוא זה שמזהיר אותם מפני הוועדים הגדולים. האם ציבור העובדים אינו גם ציבור האזרחים של מדינת ישראל? זוהי אמירה אומללה", הגיב לדבריו של נתניהו אייל זלץ, יו"ר ועד עובדי הטרנספורט בנמל חיפה. "אלמלא הוועדים, רוב ציבור העובדים היה סובל מ'אלימות' של מעסיקים. כפי שאנו עדים כיום ברוב הסקטור הפרטי – אנשים מפוטרים ברגע, ללא טיפת שיקול של אנושיות, משתמשים וזורקים".
"ציבור עובדי הנמלים שבת עשרות פעמים לטובת ציבורי עובדים מוחלשים יותר ואנו גאים שלקחנו חלק במאבקים הללו כדי לייצר לעובדים האלו מציאות יותר טובה בתנאי העסקתם", הוסיף זלץ. "הממשלה מוכיחה כל פעם מחדש שהם רוצים עובדים מוחלשים, קטנים וללא זכויות כלל, כל עוד הוועדים בתמונה זה לא יקרה".
הממשלה מוכיחה כל פעם מחדש שהם רוצים עובדים מוחלשים, קטנים וללא זכויות כלל, כל עוד הוועדים בתמונה זה לא יקרה
חשוב להדגיש כי הגבלת זכות השביתה בשירותים הציבוריים או החיוניים, תפגע ביכולתה של ההסתדרות לקדם הישגים רוחביים למעמד העובדים בישראל – דוגמת עליית שכר המינימום, הגדלת ההפרשה הפנסיונית והגנה על קרנות הפנסיה, קיצור שבוע העבודה וקידום קליטתם של עובדי קבלן במגזר הציבורי.
"יש לי כבוד כלפי ראש הממשלה ואני פשוט מתפלא ותמהה על דבריו", התייחס גם יו"ר ועד עובדי מפעל "פרי הגליל" שבחצור הגלילית, מוטי חזיזה, לדברי נתניהו. "ראש הממשלה כנראה לא יודע מה זה להיות עובד במדינת ישראל. הוא קיבל תפקידים בכירים מצעירותו – מעולם לא עבד על קו הייצור, והוא גם לא מבקר במפעלים. לאמירה כזו אין מקום במציאות הישראלית", אומר חזיזה. "אם הוא אומר דבר כזה זה פשוט משום שמעולם לא עבד בתעשיה, והוא לא מבין את חשיבות הוועדים במפעלים ציבוריים ופרטיים. במפעלים עם בעל בית פרטי – אם לא היה ועד עובדים לא היה אפשר לשמור על העובדים – כל אחד היה פוגע עם יד חופשית בעובדים".
ראש הממשלה כנראה לא יודע מה זה להיות עובד במדינת ישראל. הוא קיבל תפקידים בכירים מצעירותו – מעולם לא עבד על קו הייצור, והוא גם לא מבקר במפעלים. לאמירה כזו אין מקום במציאות הישראלית
"אני לא יודע אם יש ועדים שרוצים להפריע לציבור. אולי יש. עובדה שבחברת החשמל עשו הפרטה תוך כדי שמירה על זכויות העובדים", מוסיף חזיזה ומבהיר שבכל מקרה – אי אפשר להכליל. "אני מאמין שכל אחד עושה בתחומו למען העובדים, כי הם רואים את העובדים – ולא יושבים בכנסת ומטיפים מוסר. אם לא היה ועד העובדים במפעל פרי הגליל – אני יכול להגיד חד וחלק שהמפעל הזה לא היה קיים, והעובדים לא היו מוצאים אוזן קשבת. הם לא היו מקבלים את הזכויות שלהם. אין פה בכלל ויכוח".
"ועדי העובדים היו רלוונטיים וימשיכו להיות רלוונטיים", אומר אהד כהן, יו"ר הוועד הראשון בענף ראיית החשבון בפירמת EY (ארנסט אנד יאנג) שעובדיה התאגדו בסוף 2015. "הוועדים קובעים סטנדרט הכרחי לעולם העבודה. פנסיה חובה, דמי הבראה, חופשת לידה ואפילו שכר מינימום התחילו כסעיפים בהסכמים קיבוציים והפכו לסטנדרט ואנשים רבים שכחו או לא ידעו. יותר קל לתקוף את ההסתדרות מאשר להודות לה. דווקא בעולם שבו הקו בין עבודה לפנאי וחיים פרטיים מטשטש – איגודי העובדים הם אלו שיכולים לבוא ולשרטט את הקו הזה מחדש. לראיה אפשר לראות שגל ההתאגדויות הנוכחי הוא דווקא בחברות הפרטיות".
הוועדים קובעים סטנדרט הכרחי לעולם העבודה. פנסיה חובה, דמי הבראה, חופשת לידה ואפילו שכר מינימום התחילו כסעיפים בהסכמים קיבוציים והפכו לסטנדרט ואנשים רבים שכחו או לא ידעו
"אני מזדהה עם דבריו של כחלון – שאמר בהקשר של הרפורמה בחשמל שהצדדים ישבו למשא ומתן והגיעו לפתרון" הוסיף כהן. "אני רואה שבסוף כולם מרוויחים מהשיח שמאפשר פחות רעשי רקע ויותר הבנות, ואני אדם של הבנות. גם ארנון בר-דוד, יו"ר הסתדרות המעו"ף, אמר בעבר ש'היום המטרה היא לשבת סביב השולחן ולא להפוך את השולחן', והידברות תמיד עדיפה על כוחניות. מצד שני לפעמים אין ברירה אלא ללכת לצעדים אירגוניים וגם אני נאלצתי בעבר לנקוט בכאלה ב-EY". עם זאת, אמר כהן, כי הוא אינו שולל לחלוטין הגבלות מסויימות על זכות השביתה בחברות המספקות שירותים חיוניים בהם יש מונופולים. "אבל בטח לא להתבטא באופן הזה", הסתייג. "אני חושב שנתניהו מסית בכוחניות כדרכו".
יש לציין שעל אף התנגדותו המסורתית של ראש הממשלה לארגוני העובדים, הייתה זו דווקא עסקת החבילה עליה חתם ב-2009 עם הצטרפות מפלגת העבודה לקואליציה בהנהגתו – שכללה שורה של חוקים אותם קידם יו"ר ההסתדרות דאז עופר עיני, אשר אפשרה את גל ההתאגדויות שהגדיל את העבודה המאורגנת בכ-15%. גולת הכותרת של חקיקה זו הייתה החוק המחייב מעסיקים בניהול משא ומתן עם ארגון עובדים יציג.
ברק לוי, יו"ר ועד עובדי פלאפון שהתאגדותם במהלך 2012 סימנה את ראשית גל ההתארגנויות הגיב אף הוא לדברים. "ההתאגדויות החדשות שנולדו לאחר המחאה החברתית ב-2011 הן אחת הדרכים המרכזיות לצמצום הפערים בחברה הישראלית. רוב אותן התאגדויות מורכבות מעובדים ממעמד הביניים אשר מאסו בתנאי ההעסקה שלהם, החליטו לקחת את גורלם בידיהם ולהוביל מהפכה חברתית. הראייה הכי טובה להצלחת המהפכה היא העובדה כי במספר שנים מועט יחסית התאגדו במשק הישראלי כמעט 200 אלף איש בענפים כמו ביטוח, סלולר, אשראי, פיננסים ועוד".
הגבלת זכות השביתה מהווה אג'נדה של נתניהו עוד מימיו כשר אוצר בתקופת הקיצוצים הגדולים והפרטת הפנסיות שהוביל ב-2003, שינויים נגדם ניסתה ההסתדרות להיאבק. ב-2013 ניסח הצעת חוק ממשלתית המבקשת לאסור על עובדים בשורה של תחומים שהוגדרו חיוניים לשבות, כגון בריאות, חוץ ותשתיות. ההסתדרות, הודיעה אז כמובן כי קידום הצעת חוק זו תוביל למאבק חריף כנגד הממשלה, שיוכל בעצמו להגיע לכדי השבתה כללית של המשק. על אף שמפלגת כולנו חסמה את הניסיון לגבש הסכמה קואליציונית סביב הגבלת זכות השביתה בממשלה הנוכחית, על שולחן הכנסת מונחות כבר כיום שורה של הצעות חוק פרטיות בנושא.
