ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (ראשון) את הצעת החוק של שרת המשפטים איילת שקד, לפיה בימ"ש יוכל להוציא צו חוסם כנגד "מתדייני סרק סדרתיים וטרדניים המגישים הליכי סרק רבים" בבתי המשפט בהליכים אזרחיים או מנהליים.
על פי הצעת החוק, נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוסמך לכך, רשאי להורות כי לא יתקבלו לרישום בבתי המשפט תביעות בהליך אזרחי ותביעות בהליך מנהלי על ידי בעל דין טרדן, בתנאי שניתנה לבעל הדין הזדמנות להשמיע את טענותיו.
"בעל דין טרדן" ייחשב כמי שמגיש הליכים שאינם מבשילים לכדי עילה באופן עקבי בבית משפט אחד או בבתי משפט שונים, בין אם כנגד אותו נתבע ובין אם כנגד נתבעים שונים, באופן שיש בו משום שימוש לרעה בהליכי משפט. בין היתר, תוגבל יכולת העתירה של אותם תובעים לבג"ץ, כמו גם אל בית משפט לעניינים מנהליים.
על פי הצעת החוק, הבקשה תוגש בידי בעל דין שנתבע חמש פעמים על ידי תובע טרדן או בידי מנהל בתי המשפט באישור היועץ המשפטי לממשלה. בהצעת החוק נקבע כי בהחלטה בבקשה לתת צו חוסם ישקול בית המשפט, בין השאר, את מידת הפגיעה הצפויה בזכות הגישה לערכאות של בעל הדין אל מול הפגיעה שתיגרם לבעלי הדין שכנגד ולכלל הציבור אילולא יינתן הצו.
במקביל לאישור הצעת החוק, משרד המשפטים יבחן החלת ההסדר גם על בתי הדין הדתיים. המשרד לביטחון פנים ביקש להחיל את הצעת החוק גם על עתירות המוגשות בידי אסירים.
תוקף הצו החוסם יהיה לשנתיים, ואולם בית המשפט שנתן את הצו רשאי להאריך את הצו מפעם לפעם, בלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על חמש שנים. זאת למעט הגשת תביעות נגד הביטוח הלאומי או לפי חוק בריאות ממלכתי, אז הצו יהיה תקף לשנה בלבד. זאת, מתוך רצון שלא לחסום את הערכאות השיפוטיות בפני שכבות מוחלשות.
שרת המשפטים איילת שקד: "זכותו של כל אדם לקבל את יומו בבית המשפט. תובעים טורדניים מציפים את בתי המשפט בתביעות סרק, גורמים עוול לנתבעים ולא פחות מכך – לתובעים המגישים תביעות מוצדקות. הצעת חוק זו מבקשת לעשות סדר בתחום ולאפשר למערכת המשפט להתנהל בצורה שתעשה צדק. צריך לזכור שצדק פירושו גם מניעת עינוי דין ומניעת הליכים משפטיים ארוכים".
כזכור, בתחילת השנה העבירה שקד תקנות שהשיתו לראשונה אגרות על הגשת תביעות ייצוגיות לבתי המשפט השונים. עד נובמבר השנה, ניתן היה להגיש תביעות ייצוגיות ללא צורך בתשלום אגרה, ולאחר אישור התקנות, הושתו על התביעות הייצוגיות אגרות בסכומים שנעים בין 1,800-16,000 ש"ח. האם זו עוד הצעה שמקטינה את הנגישות של בתי המשפט לאזרחים או שמא מפנה את התורים לתביעות ראויות יותר?
