במסגרת הרצאותיי והקרנת סרטיי, יצא לי להיות מוזמן לקיבוצים הנאבקים כעת בעוטף עזה על חייהם, פרנסתם ועל קו מאז'ינו הישראלי. הם הגיעו מתוך אידאולוגיה חלקם סבל במלחמת השחרור מהקרבות הקשים, חלקם צעירים מגרעינים עירוניים ברחבי הארץ של שנות ה-40 וה-50 ונשארו שם בשם הערבות ההדדית עד היום הזה למרות התנאים הבלתי אפשריים וחדירת הפאדיון שטבחו ורצחו בהם. במו ידיהם המיובלות הם יכלו לאויב שזינב בהם כמו הפלישתים וביססו חקלאות מפוארת, לצד טיפוח מוסדות חינוך תרבות מעוררי קינאה.
באחד הקיבוצים, (לא זוכר בדיוק איזה) את המקלט הפכו לבית תרבות בו הקרנתי את הסרט שלי, בית שמצדיק את שמו, תרבות צרופה, מטופחת באהבה כל כך גדולה עד שנדמה לך שמעולם לא התרחשו מלחמות במקום הנמצא אך מאות מטרים מהגבול. בשיחותיי עם חברי הקיבוצים מצאתי אנשים שחלקם מאמינים בשלום, חלקם סקפטיים אך מאמינים ברוח האדם. מין "תמימי שלום" כאלה שבעקשנותם הגדולה הקימו את החקלאות, התעשייה ומוסדות חינוך מהמפוארות במדינה, לתפארת מדינת ישראל.
אבל בעצם ימים אלה, כאשר צעירי עזה משתמשים בטריק התנכ"י של שמשון ששלח שועלים-אש בזנבותיהם לשרוף את שדותיהם וכרמיהם של הפלישתים, בעלי העוצמה העדיפים בהרבה על עם ישראל התנכ"י- הרי כיום שטחי חקלאות מפוארת של הקיבוצים והמושבים, עמל של שנים של שדות וחורש שנזרעו בדם וביזע עולים בעשן העפיפונים, בבחינת "מעשי ידי טובעים בים", עם נתון מדהים של פי שניים וחצי משריפת יערות הכרמל, נתון שמוזכר כלאחר יד בערוצי התקשורת האלקטרונים זה לא באמת מעניין את טייקוני ומשרתיהם הנרצעים וכהי החושים בתקשורת, והיד של העזתים עוד נטויה. כי באווירה הישראלית של היום, מה הם שדות מה הוא חורש מוריק במדבריות השחונים? הב לי "האח הגדול", הב לי מנת הסתה נוטפת שומן של שמאלנים המועלים על המוקד, הב לי קקפוניה של הימין שמטיפה שנאה: העלו לי קורבן למולך, הבו לי את פילגש בגבעה להתעלל בה- הרי לא נוכל בלעדי השנאה. כי הרי קל הרבה יותר לשנוא מאשר לאהוב. משעמם "שיר השירים", הבו לי את רעשני פורים ומגילת אסתר כדי לעורר את בלוטות השנאה.
ובבוא היום כאשר תבוא ההזדמנות הנאותה, ישפשפו ביבי וכל מסיתי הימין את ידיו בהנאה בידיהם, הנה לנו טריק חדש-ישן, הבה נסית נחבוט בקיבוצניקים כולם – גם אלה שיושבים בעוטף עזה, נשלח בהם את זנבות שועלי שמשון הבוערים מאש השנאה, נעלה אותם כקרבן למולך העוולות שלנו. ובעת ההיא ירושלים-קיסריה שמחה וצהלה.