יום ראשון אחר הצהריים בתל אביב, בזמן שברחובות העיר עוד מזמזמים את השירים שנוגנו במצעד הגאווה שהתקיים בסוף השבוע, נפגשתי בלובי מלון מקומי בעל תצפית לים, עם שתיים מהשחקניות המובילות של נבחרת הנשים האוסטרית בכדורגל נינה בורגר ומנואלה זינסברגר שהגיעו לארץ למשחק מול נבחרת ישראל במסגרת מוקדמות המונדיאל 2019 שייערך בצרפת. הנבחרת האוסטרית רשמה הישג נפלא ביורו האחרון כאשר בהופעתן הראשונה בטורניר הגיעו עד לחצי גמר, שם הודחה בבעיטות הכרעה מול נבחרת דנמרק החזקה.
"הסיפור של ישראל מזכיר לי אותנו. אני זוכרת איך אנחנו ממשחק למשחק העזנו יותר והבנו שיש לנו על מה לשחק יותר מתוצאה טובה, עם האמונה הזאת הגענו לאליפות אירופה בפעם הראשונה". מנואלה זינסברגר
האוסטריות מגיעות לישראל לאחר ניצחון 0:2 בפינלנד במוקדמות המונדיאל, תוצאה אשר מחזקת את מעמדן במקום השני של הבית. המשחק שיתקיים היום בין הנבחרות הוא השני בקמפיין, אחרי שהמפגש הקודם שנערך בחודש נובמבר באוסטריה, הסתיים ב-2:0 לטובות המארחות משערים של שרה פונטיגם ושל בורגר.
בין הנבחרת קיים קשר לא קצר ומפגשים לאורך השנים בנבחרות הצעירות והבוגרות ונראה שהאוסטריות החלו להבחין בהתקדמות של הנבחרת הישראלית: "אנחנו משחקות הרבה מול ישראל בשנים האחרונות, וערות לשינוי בסגנון המשחק שלהן", אומרת בורגר, "במשחקים הראשונים הן הגיעו למשחק מולנו ומה שנקרא החנו את האוטובוס, השקיעו רק בהגנה וכשהן השיגו את הכדור רק העיפו כדורים למעלה. אך מהסתכלות בוידאו לקראת המשחק הקרוב גילינו שהסגנון השתנה ויש התפתחות ושינוי בטקטיקה, יותר מסירות אחת עם השניה, ושליחת שחקניות קדימה, אנחנו מודעות שהכדורגל בשינוי חיובי אנחנו מכירות את שרון בק מהליגה הגרמנית שבחרה לייצג את ישראל עכשיו ומבינות שלא יהיה לנו קל". "הסיפור של ישראל מזכיר לי אותנו" מוסיפה זינסברגר, " אני זוכרת איך אנחנו ממשחק למשחק העזנו יותר והבנו שיש לנו על מה לשחק יותר מתוצאה טובה, עם האמונה הזאת הגענו לאליפות אירופה בפעם הראשונה".
Unbelievable!! We are in the semifinals… still cannot find words for it ????????????❤#OneHeartOneGoal #weuro2017 pic.twitter.com/urBiKhsVVW
— Nina Burger (@nina_burger19) July 31, 2017
"רק בגיל 15 גיליתי שגם נשים משחקות כדורגל מקצועני"
שתי כוכבות הנבחרת האוסטרית משחקות בליגה הגרמנית מזה ארבע שנים, זינסברגר, שוערת העתיד, בת 22 שוערת ראשונה בבאיירן מינכן סגנית אלופת גרמניה ולצידה בורגר בת 30 מכונת שערים אשר משחקת בקבוצה הצנועה סנד שסיימה באמצע הטבלה.
על-אף הפער הגילאי ביניהן, סיפורן ההתחלתי של השתיים דומה, שתיהן גדלו בכפר קטן באוסטריה שם כל הבנים שיחקו כדורגל והן החליטו להצטרף אליהם ולשחק יחד איתם, עבור זינסברגר, מה שנתן את האישור לכך שהיא טובה, היה עצם זה ששיתפו אותה במשחקים והתייחסו אליה שווה בשווה, זה גרם לה לבקש מהוריה שיחתמו לה על טופס ההרשמה שיאפשר לה להצטרף למועדון הכדורגל המקומי. אצל בורגר מיד זיהו את הכישרון כך היא מספרת, ויחד עם אחיה התאום הייתה מבלה המון זמן בדשא עם הבנים עד שהצטרפה למועדון המקומי. שתיהן שיחקו עם הבנים עד גיל 15 אז היו מחויבות לעבור לקבוצת כדורגל של נשים בלבד.
"רק בגיל 15 גיליתי שגם נשים משחקות כדורגל מקצועני, עד אז לא חשבתי שזה קיים בכלל" מספרת זינסברגר ובורגר מוסיפה: "אהדנו רק שחקני כדורגל גברים, כי פשוט לא ידעתי שיש גם נשים, אני תמיד רציתי להיות כמו רונאלדו הברזילאי ומנואלה שאפה להיות כמו בופון".
"יש להן על מי להסתכל, מודל לחיקוי"
"ההעפלה שלנו לאליפות אירופה האחרונה עשתה שינוי גדול בחשיפה" אומרת זינסברגר, "מאז יש יותר ויותר קבוצות כדורגל של בנות שנפתחות במדינה, ובעיקר יש להן על מי להסתכל, מודל לחיקוי, מה שלי לא היה. אני מבינה שלכל פסגה שאגיע יש שם שחקנית צעירה שתרצה להגיע רחוק ממני, וזו מחשבה שמדרבנת אותי להמשיך לחלום, להיות בכושר ולהמשיך להצליח כשחקנית וכאדם".
"לי זה גרם יותר לחשוב על ההתנהגות שלי, אומרת בורגר, הבנתי שיש עלי אחריות שיש מי שמצפה ממני להיות הכי טובה, ובכל משחק להבקיע, פתאום אני מקבלת הודעות אוהבות ברשתות החברתיות כאלה ששואלים לשלומי אם אני לא משחקת, יש עניין חיובי ובשבילי זה סימן חשוב בניסיון להבין שאני עושה את הדבר הנכון, שבבחירות שלי בקריירה אני מתווה את הדרך לבאות אחריי".
עיניה של בורגר נצצו: "הרגע החשוב לנבחרת הלאומית שלנו היה החתמת המאמן הנוכחי דומיניק טהלהאמר ב-2011 שהכניס יותר מקצועניות לתוך הנבחרת, שם לב לדברים הקטנים, העיז לחשוב בגדול", זינסברגר ממשיכה את דבריה: "באותה שנה הקימו את האקדמיה הלאומית לכדורגל, החלטתי ללכת לשם, למקום בו אני מתעוררת ונרדמת לכדור ולמשחק, בשונה מבורגר שלא היה לה את הזכות לכך כי זה לא היה קיים בזמנה".
"הייחודיות שלנו היא השילוב בין הטקטיקה והנוקשות שיש בסגנון המשחק על כר הדשא לבין הפתיחות והחיבור בין השחקניות מחוצה לו" אומר זינסברגר ובורגר מוסיפה בפנים חתומות: "יש הרבה מקום לצחוק והנאה באימונים, אבל הגבול של צחוק ורצינות מאוד ברור לנו, צריך לא להתבלבל ולזכור שאנחנו מגיעות כדי לנצח, המפגש הוא הבונוס, ואת זה המאמן שלנו יודע לזהות תמיד ומוציא מאיתנו את המיטב".
הכי חשוב בעיניי, הוא לא כמה המועדון גדול, אלא זה שיש בו אנשים שקידום נשים בכדורגל חשוב להם ומוכנים להשקיע בו ממצב המתקנים ועד גובה השכר שאני מקבלת וזה משהו שאני חושבת עליו שאני בוחרת את הקבוצה בה אני משחקת. נינה בורגר.
רוחות של שינוי מנשבות באירופה
אם עד לא מזמן רוב קבוצות הנשים בכדורגל היו אגודות כדורגל עצמאיות וקטנות בעלות היסטוריה ארוכה ושלל תארים יחד איתה (כגון פוסטדהם וסנד בגרמניה) בשנים האחרונות יחד עם העלייה בפופלריות נכנסו גם אגודות הכדורגל של הגברים אשר החליטו להקים גם קבוצת נשים דבר הבולט היום בעיקר באנגליה (ארסנל, מנצ'סטר סיטי צ'לסי וכו) ובצרפת וגרמניה. נראה שמגמה זו מגדילה את החשיפה מצד אחד אך גורמת למועדוני כדורגל חלוציים וארוכי שנים להיכנס להתמודדות בה הקושי להתקיים רב יותר.
בורגר משחקת במועדון כדורגל צנוע, בשם אס.סי סנד עיירה קטנה, בה קבוצת הספורט הכי אהודה היא הקבוצה שלה, לעומתה זינסברגר משחקת בקבוצת הנשים של באיירן מינכן "כלכלית המצב אצלי בבאיירן הוא יותר נח, לדוגמא השנה חנכו אצלנו מתקן אימונים גדול וחדש לשימושנו בלבד, האצטדיון הביתי שלנו הוא גדול והאווירה בו נהדרת כי תמיד יהיו האוהדים שיגיעו לא רק בגלל אלא בגלל שהסמל חשוב להם ואני יודעת שכל דבר שהמועדון ירצה הוא יוכל להשיג, בין אם זה שחקניות ובין אם זה עוד רופא או פיזותרפיסט שידאג למצב הגופני שלנו אך אני יודעת גם", מוסיפה זינסברגר, "אף פעם לא תהיה לי את הבלעדיות שיש למועדון כדורגל קטן, כי לבאיירן יש גם כדורסל וגם כדוריד וגם כמובן את קבוצת הגברים, ואני תמיד ארגיש שאני פחות מעניינת".
לעומתה, אומרת בורגר שבקבוצתה סנד יש אהדה עצומה למועדון: "המגרש תמיד מלא ובשבוע של משחק חשוב אז זה יהיה הנושא שיחה המרכזי בבתי הקפה וזו אווירה שאני נהנית להיות חלק ממנה, הדבר הכי חשוב בעיניי", מוסיפה ברגר "הוא לא כמה המועדון גדול, אלא זה שיש בו אנשים שקידום נשים בכדורגל חשוב להם ומוכנים להשקיע בו ממצב המתקנים ועד גובה השכר שאני מקבלת וזה משהו שאני חושבת עליו שאני בוחרת את הקבוצה בה אני משחקת. ולמרות שהשורשים של באיירן וסנד שונים זה דבר שיש להם לדעתי במשותף".
"ללכת תמיד אחרי החלומות"
אחרי ארבע שנים בבאיירן מינכן, זינסברגר השאפתנית רעבה לתארים, "שינוי והתפחות אלו הדברים הכי חשובים לי" היא אומרת, "להצליח, להיות יותר טובה בכל אימון ואימון, ומבחינתי אין גבולות זה יכול להיות בגרמניה באנגליה, איפה שאני ארגיש שאני יכולה להיות הכי טובה שלי, אני רוצה מה שכל שחקנית מקצוענית רוצה – תארים במעמדים הכי גדולים שאפשר ואני מוכנה להגיע לאן שצריך כדי להשיג אותם"
בורגר, לעומתה, המכונה בנבחרת ה"סבתא" נראית יותר מיושבת ורגועה. מבחינתה, היא אומרת: "יש שלושה אספקטים לפיהם אני מקבלת החלטות על הקריירה שלי, אחד הוא כיף – צריך להיות לי טוב בקבוצה בה אני משחקת, הדבר השני זה בריאות – לשמור על הכושר ולא להיכנס לפציעות, והדבר האחרון הוא המוטיבציה – תמיד לשאול את עצמך אם את רוצה להמשיך ואיך את מרגישה". הכנות הזו הביאה את בורגר לשתף שדבר נוסף הנותן לה ביטחון הוא עצם זה שהיא שוטרת, היא מוסיפה שזה דבר שמרגיע אותה לדעת שגם כשהיא תפסיק לשחק כדורגל יהיה לה מקצוע מכובד לעבוד בו ולהתפרנס ממנו עד הפנסיה.
לשאלתי האחרונה: מה יש להן להגיד לדור הצעיר? ענתה זינסברגר: "צריך לבוא עם תשוקה, להציב רף גבוה יותר ממה שהן מרגישות, וכן צריך קצת כישרון". "כדאי להאמין תחילה שאת מסוגלת" בורגר הוסיפה: "השלב הראשון הוא לצאת מהמדינה בה את גדלת, ללכת לשחק במקומות חדשים, לבחור בדברים תמיד מתוך רצון אישי ולא כי אנשים אחרים אומרים ומחליטים בשבילך, בעיקר את צריכה ללכת תמיד אחרי החלומות".
