"האחיות שלי זכאיות להגיע לארץ על פי חוק השבות" סיפרה בכאב זמנצ' בלילין, שמשרתת בגדוד קרבי והגיע לכנסת לספר את סיפור משפחתה "למה המשפחה שלי צריכה להיקרע? אמא שלי בוכה כל יום, כל פעם שאני חוזרת מהבסיס אני רואה את הכאב שלה. זו המדינה שאני מגנה עליה?.. תפסיקו את הכאב של אמא שלי! אתם חברי הכנסת שיושבים פה, אל תדברו, תלחמו בשבילנו. כמה עוד אפשר, כל חודש חודשיים יש את הוועדות האלו. נסו לדמיין לעצמכם חודש לא לראות את הילדים שלכם, חודש! אמא שלי לא ראתה את בנותיה 13 שנה".

עם נציגות מכובדת של חברי כנסת, משפחות אתיופיות החיות בארץ, תנועות נוער, רבנים וקייסים ועדת הרווחה התכנסה אתמול (רביעי) לדיון מיוחד לקראת ישיבת הממשלה ביום שני שבוע הבא, בא יקבע אם מדינת ישראל מתכוונת ליישם את החלטתה משנת 2015 לעלות את שארית יהדות אתיופיה. כיום ממתינים באתיופיה מעל 8,000 יהודים המבקשים לעלות לארץ ולהתאחד עם משפחותיהם. הועדה התכנסה לאחר סדרה של הפגנות אותם ניהל מטה המאבק למען העלאת שארית יהודי אתיופיה מול ביתו של שר הפנים, אריה דרעי (ש"ס).

בראש הועדה ישבו ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) וח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) והיא נפתחה בשיחת און ליין עם יהודים שממתינים מזה שנים באדיס אבבה וגונדר כדי לעלות לארץ. אלאלוף נמנע עם מספר חברי כנסת שביקרו בשנתיים האחרונות במחנות ההמתנה באתיופיה והתייחס לכך שלדעתו, העיכוב בהבאתם ארצה נובע ממניעים גזעניים בלבד. "בצרפת אנחנו מחפשים יהודים בנרות" אמר אלאלוף, "אבל רק את האתיופים סופרים כל שני וחמישי, לא יכול להיות שרק מול העולים מאתיופיה נמשיך בדיבור ומדיניות של מכסות. אחרי הביקור שלי ושל מספר חברי כנסת באתיופיה, אני הבנתי ואני מרגיש שהתנהגנו בגזענות כלפי יהודי אתיופיה".

בוועדה ציינו כי על פי מתווה ההחלטה להעלאת שארית יהודי אתיופיה ב-2015, עלו עד היום רק כ-1300 עולים מתוך 9,400 אשר ביקשו לעלות ולהתייחד עם משפחותיהם. עוד צוין שרשות האוכלוסין וההגירה דחתה את בקשותיה של 847 אנשים, ולפי הפעילים, בקשות רבות עוד לא נבדקו. על כל זה, התרעמו הפעילים והמשפחות שהגיעו לוועדה על עצם התהליך האיטי והבררני של בדיקת הבקשות שכן לטענתם, מדינת ישראל חייבת להעלות את כל היהודים החפצים בעלייה.

ח"כ נגוסה ציין שהוא שוקל ברצינות להחרים הצבעות בממשלה, וזאת בהתייחס למאבק שלו ושל חבר הכנסת דוד אמסלם (הליכוד) שלפני שנתיים בדיוק הודיעו במחאה שלא יצביעו יותר בהצבעות עד שמדינת ישראל לא תיישם את ההחלטה להעלאת יהודי אתיופיה. "אנחנו היום 66 בממשלה, ואם אני לא אצביע אז זה לא משנה לממשלה, אם חבריי מהקואליציה יסרבו איתי, עוד 4 עד 6, אז נוכל ללחוץ יותר" אמר נגוסה. הוא הבהיר כי לכל המבקשים לעלות יש קרובי משפחה מדרגה ראשונה בארץ. "צריך להבין שכל ה 8,000 הם חלק מהקהילה, ל-1,000 מהם יש בנות ובנים שמשרתים פה, ל2,200 מהם יש פה הורים. 2,500 יש אחים ואחיות.. כשבודקים אחד אחד את כל ה-8,000 אתה לא מוצא מישהו שאין לו קרוב אחד מדרגה ראשונה פה בישראל".

"אין שום ספק שכל אחד מה-8,000 הוא יהודי כשר ובוודאי שבפרקטיקה היומיומית שלהם, בתנאים לא תנאים, הם בונים מקוואות, ובתי כנסת ובתי מדרש.. ומהם יוצא חתן פרס התנ"ך העולמי" אמר חיליק בר (המחנה הציוני) שפועל מזה זמן לקידום המאבק ולקח חלק במשלחת חברי הכנסת שיצאו לאתיופיה. "היו שם כמה משלחות מספר פעמים וגם אנחנו היינו שם, והפרשה הזו של 8,000 יהודים שנמצאים בגונדאר ואדיס אבבה, באותם מחנות המתנה, היא תיזכר בפרספקטיבה היסטורית, כאחת הפרשות הכי חמורות בהיסטוריה שלנו, החלטות שמריחות מריח גס של גזענות וטיפול ביורוקרטי כושל".

" למה מדברים על חוק הכניסה ולא חוק השבות?" אמר הרב יואל בן נון, שמתעסק בנושא העלאת יהודי אתיופיה מזה מספר עשורים. "חברי הכנסת מדברים פה על חוק השבות, כמו ההשוואה לצרפת, רוסיה ובכל מקום עולם – זה חוק השבות. למה חוק השבות לא חל עליהם?" אלאלוף ענה בתגובה לדבריו של בן נון שמדובר לא באנשים שרשאים לחזור ע"פ חוק השבות, כי חוק השבות עדיין חל על צאצאים של יהודים, אלא שבמקרה הספציפי הזה הטענה כנגד המדינה היא עד כמה המדינה מדקדקת בפרטים הקטנים של החוק עצמו.

בתגובה לכך בן נון טען שמדינת ישראל לא מוכנה, ספציפית מול שארית יהודי אתיופיה, להכיל עליהם את חוק השבות " אלו אנשים שמזמן לא בני דת אחרת. אלו הם יהודים ואפשר לפתור את כל הבעיה הזו דרך פתרון משפטי פשוט – יש מוצא כזה" עוד התייחס בן נון לשר הפנים אריה דרעי (ש"ס) והזכיר לו ללכת בדרכו של מורו, המר"ן עובדיה יוסף זצ"ל.

לסיכום הועדה, בנוסף לקריאתו לממשלה לפעול למען עלייתם של היהודים באתיופיה, התייחס אלאלוף ופנה לתנועות הנוער, הארגונים היהודיים והסוכנות היהודית – לשוב ולחדש את הפעילות היהודית בקרב יהודי אתיופיה באדיס אבבה וגונדאר.