ביום שישי האחרון הצביעו חברי קיבוץ בית העמק נגד האפשרות שקיבוצם יקלוט משפחות אריתריאות חד הוריות, מהלך שהחל בקיבוצים בחודשים האחרונים מאז נשלפה חרב הגירוש. הידיעה שהתפרסמה ב'מקום הכי חם בגיהנום' היכתה, ובצדק, גלים בקרב תושבי דרום ת"א התומכים בגירוש. נראה היה שהנה הגיעה ההוכחה החותכת שמעשיוֹת "הפיזור" ו"הקליטה" בלתי אפשריות, ואין ברירה אחרת מלבד גירוש.

אודה ולא אבוש, שגם אני זלזלתי לא אחת במהלך הקליטה בקיבוצים. כבן קיבוץ אני מכיר את החוזקות שיש לקהילה הזו, אבל גם את הנקודות העיוורות הלא מעטות: אדישות, ניכור ועוד ועוד. לדרוש לקלוט מבקשי מקלט מקיבוצניקים, שמדחס ההפרטה ומהפכת האליטות בחברה הישראלית הוציאה מהם את המיץ, היה נראה לי כמו לבקש מאיש זקן מאוד לרוץ 2,000, ועוד שישיר תוך כדי את Toy. בקיצור, חלומות באספמיה.

הפגנת המחאה נגד גירוש המסתתנים האפריקנים ומבקשי המקלט בכיכר רבין 24 במרץ 2018 (צילום: 'עוצרים את הגירוש')

אבל המציאות מורכבת יותר, ובמובנים מסוימים אפילו מעודדת. מהלך הקליטה בקיבוצים, מעט יותר מאחוז וחצי מאוכלוסיית ישראל, לא יפתור את סוגיית מבקשי המקלט אבל אם אכן ייצא לפועל, הוא יוכל לשמש דוגמה, וחשוב יותר – הצהרה, שגם האוכלוסייה הזו נושאת בנטל של אחת מהבעיות החברתיות המורכבות שהחברה הישראלית מתמודדת איתן.

ללמוד ציונות בגן

את אבי עופר, ד"ר לארכאולוגיה והיסטוריה מקראית, איש היי-טק יוצא אינטל, וחבר קיבוץ מענית, שבחודשים האחרונים מקדיש את מירב זמנו לנושא, אני תופס כשהוא מסיע אישה אריתראית לקליטה באחד מקיבוצי הצפון. "התהליך החל כשדובר על הגירוש" סיפר, "התחלנו לארגן מקומות למבקשי מהקלט מכל הסוגים, והבנו שהצורך הדחוף ביותר הוא של משפחות חד הוריות, ומשפחות במצוקה, שהן בסיכון הכי גבוה".

לדבריו, "אנחנו רוצים לעזור למבקשי המקלט ולדרום ת"א על ידי זה שנוציא את אלו הנמצאים במצוקה הכי גדולה – וזה בלי קשר למתווה של הממשלה. בשלב הזה 30 קיבוצים הצביעו בעד קליטה, ועשרים נשים על טפיהן כבר שובצו. עד סוף החופש הגדול כולן יקלטו." עופר הדגיש כי הקיבוצים מסייעים גם למבקשי מקלט בצורות נוספות, לא רק באופן הקליטה הכולל.

מה זה אומר לקלוט? הן מתקבלות לחברות?
"זו לא קבלה לחברות זה אירוח. הוא כולל דיור, תעסוקה, חינוך ובריאות. בשלב ראשון זה לשנה, כשיש אופציה להארכה. אנחנו לא עושים טובה למבקשי המקלט, אנחנו עושים טובה לעצמנו. עושים מעשה הומניטרי. להם אני אומר 'תודה שאפשרתם לנו לעשות את הטוב'. דבר שני זה שהילדים של מבקשות המקלט ילמדו עם הילדים שלכם, זה עדיף עשרות מונים על כל המילים על ציונות, זו הזדמנות גדולה."

דר' אבי עופר, מוביל היוזמה לקליטת מבקשי המקלט בקיבוצים

איך נראה התהליך? איך מגיעות אליכם הנשים?
המקרים הקשים שמגיעים אלינו מהקהילה האריתראית עצמה, ישנו מרכז לנשים אריתראיות,  והן מפנות אלינו. את הבחורה שעכשיו יושבת איתי ברכב, למשל, שאני מעדיף לא לנקוט בשמה, ועכשיו היא בדרך לקיבוץ בצפון, הן הפנו אלינו. בנוסף אנחנו מקבלים פניות ממחלקות הרווחה בת"א ואשקלון, מפעילים בשטח ועוד".

כל קיבוץ מצביע?
"זה משתנה בין הקיבוצים. יש קיבוצים שההנהלה מקבלת את ההחלטה, ואם אף אחד לא מערער, ההחלטה עומדת ושרירה. יש קיבוצים שמראש הולכים על אסיפה והצבעה, זה תהליך של הסברה, של הבנה. התהליך הזה הגיע להשלמתו בקצת יותר מ-30 קיבוצים, בכולם ההחלטה עברה באופן חיובי, וחלקם ברוב סוחף. אתמול הייתי בקיבוץ רמות מנשה, הצגתי את המצגת, היתה שיחה ו-24 הצביעו בעד לקלוט עד חמישה אמהות ואחד היה נגד. בשבוע שעבר הייתי ברמת דוד, 57 בעד ואחד נגד."

מכתב לקיבוצים בבקשה לקלוט מבקשי מקלט.

"בבית העמק היה נוהל משונה, רוב ההנהלה היתה בעד ואחד התנגד. כנראה נהוג שם לעשות קלפי חשאי, ולא הצבעה באסיפה. אני משוכנע שאם היו עושים אסיפה, וחברי הקיבוץ היו שומעים אותי – על כך שהם חוקיים, שהם לא יהוו נטל כלכלי, על מה שהם עברו, שהם יעבדו ויחזיקו את עצמם, היו מצביעים אחרת. אני מניח ומקווה שבהצבעה החוזרת כן תהיה אסיפה, ושיהיה שם רוב שיחליט לקלוט את שלוש האמהות החד הוריות שהתארגנו לכך."

עופר מספר שמדובר ביוזמה שעלתה מהשטח, שמזכירות התק"צ אימצה אותה, אבל בשלב זה לא הקצתה לנושא תקציב, אם לא לוקחים בחשבון את ההשקעה של המתנדבים.

למה זה לוקח כל כך הרבה זמן ויש כל כך מעט קליטה בינתיים?
"יש קיבוצים שקיבלו את ההחלטה ביחד עם פתרונות להכל, יש קיבוצים שבהם קיבלו החלטה חיובית, אבל השיבוץ לוקח זמן. אנחנו בסוף שנת הלימודים, וכרגע שובצו קרוב ל-20 נשים, מתוכן חמישה כבר בקיבוצים, והשאר יעברו עם סיום שנת הלימודים אלא אם יש מקרים דחופים. היעד שלנו עד סוף החופש הגדול שכולן יקלטו. רוב הנשים מגיעות עם ילד עד שלושה, כשיש מקרים של ארבעה וחמישה ילדים, שקשה יותר למצוא להם פתרונות. צריך להיות ברור – זה לא יפתור את בעיית מבקשי המקלט. היעד שלנו כרגע זה 100 נשים, שמתוך אלו שבסיכון גבוהה להידרדרות, זה אחוז נאה. זה מעשה שלא הקיבוצים, ולא אף אחד אחר עשו כמוהו כבר מזמן. זו לא טיפה בים. 100 נפשות שהצלת, כל אחד ואחד מהם הוא עולם ומלואו, ואנחנו מראים שזה אפשרי".

שתי בנות בקיבוץ נווה אור, לפני כחודש (צילום: ד"ר אבי עופר).

"המקרה של בית העמק רק מבליט עד כמה זה חריג ויוצא דופן" מדגיש עופר. "רוב הקיבוצים עושים את התהליך לאט בצורה מובנית כדי שהוא יצליח.".

מה קרה עכשיו שהקיבוצים נרתמו לדבר הזה? הרי שנים שהקיבוצים בתהליך של קריסה חברתית וערכית
"התשובה לא קשורה רק לקיבוצים. זה קשור בכלל לחברה הישראלית – שעל כל מני עוולות היא מבליגה, אבל פתאום בינואר, תוך שבוע שבועיים עוצמת המחאה הגיעה לרמה מאוד גובהה. זה קרה בכל המדינה, ההבדל הוא שנתנו לנו דד ליין, הממשלה עשתה את שגיאת חייה, ועוד על נושא שכל ישראלי שלא שכח להיות יהודי הקונוטציה שלו לגירוש הזה היא ברורה וחד משמעית. וזו הסיבה שכל הציבור הישראלי התגייס נגד הגירוש בעוצמה שלא נראתה כמותה."

"בקיבוצים זה עבד בצורה דומה, גם היתה את התחושה שאסור שזה יקרה, ואצלנו יש עדיין את היכולת הארגונית, את הפרישה הארצית. אם בנאדם בעיר מחליט שהוא רוצה לעזור למבקש מקלט, הוא צריך לשים אותו אצלו בסלון, אם קיבוץ מחליט שהוא רוצה לעזור ל-4 מבקשות מקלט אז הוא ימצא 4 חדרים נטושים, ישפץ אותם ויוכל לעשות את זה. הכוחות החיוביים של התנועה הקיבוצית, אלו שאייפינו אותה כל השנים, חזרו לתמונה. זה דבר מעודד ומרגש."

יש טענות שעולות כלפי המהלך הזה של הקיבוצים – הראשונה היא איפה הייתם עם אלו שזקוקים לסיוע מהציבור הישראלי והיהודי, למשל מבקשות הדיור הציבורי'? 
"את הדיור הציבורי העביר רן כהן, שהוא כידוע חבר קיבוץ, אז להגיד שלקיבוצים לא אכפת מהדיור הציבורי? אכפת להם. דבר שני אין מה להשוות את הגורמים המוחלשים במדינת ישראל, עם מבקשי המקלט. הם היחידים שרוצים לגרש אותם אל עתיד מסוכן. כל החלקים החלשים בחברה הישראלית, שלכולם צריך לעזור, הממשלה צריכה לדאוג, וצריך לבחור ממשלה כזו."

טענה נוספת היא שלקיבוצים יש את הפריווילגיה להצביע ולהחליט לכאן או לכאן, ואילו לדרום ת"א אין 
לדרום ת"א אכן אין את הפריווילגיה לקבוע מי יגיע לשם, אבל מי הביא אותם לשם? הממשלה. זרקה אותה באוטובוסים. לעומת זאת אנחנו מנסים להוציא מדרום ת"א כמה שיותר. אם באותן 6 שעות של שפיות, שהממשלה אימצה תוכנית דומה לשלנו, היו מסייעים לנו, אז היינו יכולים להוציא יותר, כשהקיבוצים מסייעים."

ראש הממשלה נתניהו, שר הפנים דרעי ומנכ"ל רשות האוכלוסין פרופ' יוסף במסיבת עיתונאים בנושא התכנית למבקשי מקלט. 2 באפריל 2018 (צילום: הדס פרוש/ פלאש90)

השליחות של יוסף

בבית העמק פחות ששו לשוחח איתנו, נראה שבעבור אוכלוסיה שלא רגילה להיות באור הזרקורים בנושאים פנימיים היתה היממה האחרונה מעט מלחיצה. מי שכן שמח לדבר איתנו הוא יוסף בן משה, חבר קיבוץ רמות מנשה שהיה מבין אלו שהצביעו ביום שלישי בערב בעד קליטת מבקשות המקלט לקיבוצו. ברמות מנשה למעלה מ-300 חברות וחברים ובן משה חי בו כבר 40 שנים, אחרי שעלה מארגנטינה. והאסיפה היתה מצומצמת, אבל ההחלטה בנושא עברה ברוב קולות מוחץ, רק אחד התנגד.

מה היו הטענות נגד הקליטה?
"יש כאלו שאומרים שקודם כל צריך לדאוג לבנים שלנו, והם מסתננים וכל מני דברים כאלה. הם לא מסתננים, הם הגיעו לגבול, העלו אותם על אוטובוסים והורידו אותם בתחנה מרכזית תא. רצו שהם יחליפו את העובדים הערבים בבתי מלון ומסעדות."

בשבוע שעבר היה בלאגן בין תומכי ומתנגדי השלטון מאריתריאה בדרום ת"א, זה לא מפחיד?
"למה מפחיד? קודם כל אנחנו נבדוק, לא נקלוט תומכי משטר. תומכי משטר צריך להחזיר לאריתריאה, הם לא פליטים. הבעיה היא שמשרד הפנים לא בודק את הבקשות".

אולי זה מצביע על האופי שלהם? שהם אלימים?
"מה זה אלימים? תמיד האדם הלבן אומר על האדם הלא לבן שהוא אלים ומסוכן. אני מדרום אמריקה, ואני יודע מה זו גזענות סמויה. תמיד זה ככה. אנחנו שכחנו להיות יהודים, כלומר במובן ההיסטורי היהודי".

בן משה הפליא לתת דוגמאות מההיסטוריה היהודית, ונשמע שהנושא בדמו. "עצם העובדה שאנחנו קיבוץ מחייבת אותנו גם למבט רחב. זאת אומרת יש לנו שליחות, והשליחות היום היא לטפל באומללים האלו, ולתת איזו הצהרה – כי אנחנו לא נפתור את הבעיה. אבל אנחנו רוצים להראות שאפשר גם לפזר ולקלוט. זה עניין הומניטרי".

מבקשי מקלט בדרום תל אביב (צילום ארכיון: רוני שוצר \ פלאש 90)

איך נראה התהליך עכשיו?
"יש עוד לדאוג לעניין של החינוך, ולהסדיר את הסוגיה עם ההרחבה הקהילתית, אבל אבל מבחינה עקרונית ובקשר לקיבוץ הנושא סגור."

יש לך מה למסור לחברי קיבוצים שעתידים להצביע בנושא? למה זה חשוב בעיניך?
"זה חשוב, כי זה נותן טעם להיות חבר קיבוץ. חוץ מזה, במה אנחנו מתאפיינים?"