"משטרת ישראל צרפה לשורותיה 32 נשים מוסלמיות, וחלקן אף דתיות בלבוש מסורתי", אמר הבוקר (חמישי) ראש המנהלת לשיפור שירותי המשטרה ביישובים הערביים, ניצב ג'מאל חכרוש, בכנס שרי ביטחון הפנים בירושלים. "מדובר בקידום החברה הערבית למקום החשוב ביותר- מהחינוך בבית ולגיטימציה חברתית כי אישה יכולה להיות שוטרת ולשרת את הציבור הרחב, ערבי ויהודי כאחד".
בשנה שעברה מונה חכרוש למפקד המינהלת לשיפור שירותי המשטרה במגזר הערבי, והיה למוסלמי הראשון במשטרת ישראל בדרגת ניצב. המינהלת פועלת להקמת תחנות משטרה ביישובים הערביים, לחיזוק הקשר בין המשטרה לקהילה במגזר ולעידוד גיוס צעירים ערבים למשטרה. "כל פעילויות המינהלת מוכוונות להביא לפתרון משבר האמון בין האזרח הערבי לשוטרים, להוריד את האלימות בחברה הערבית ולספק את הדבר החשוב ביותר לאזרח הערבי – הביטחון האישי", אמר חכרוש ל'דבר ראשון', "זה המצרך הכי יקר לאזרח, לא משנה איזה, כל הפעילויות שלנו מוכוונות כדי לספק את הביטחון."
חרכוש התייחס מעל בימת הכנס לתהליכים הפנימיים בחברה הערבית בישראל, "החברה הערבית משתנה, היא מאבדת את הצביון החברתי שלה, ושלטון 'החמולה' איבד את כוחו בעולם של הצעירים. הדבר הוביל לכאוס בחברתנו. כאן התחיל המשבר בין החברה הישראלית לחברה הערבית בכלל, ובין משטרת ישראל לחברת הערבית בפרט".
עוד אמר חכרוש, כי במציאות בה המשטרה לא נכחה בכפרים, איך מצפים שיהיה אמון? "תבינו את המשמעויות – מאז שנת 67' לא הוקמה תחנת משטרה חדשה ביישובים הערביים. שנים על גבי שנים שהקשב הארגוני היה מחוץ ליישובים הערביים, ובחברה הערבית לא הייתה לגיטימציה לשרת במשטרה, יותר מכך – הדבר אף נחשב כבגידה. איך בעיה תיפתר אם אתה לא נוכח שם לראות, לשמוע ולטפל? אני אומר לכם אמירה קשה – האם מישהו מכם היה מרגיש בטוח והאם היה מרגיש בעל מעמד שווה במציאות בה אין משטרה בקרבת ביתו? וקריאה לניידת נענית בהגעה כעבור 1/2 שעה או שעה?".
חכרוש החמיא לבוס שלו במשרד לביטחון פנים, ועקץ את נבחרי הציבור הערבים, "בזמן שהחברה הערבית נתנה מבטחיה בנבחרי ציבור אשר בחרו דרכם בהתלהמות ואלימות, ממשלת ישראל בהובלתו של השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, יזמה תכנית חדשנית ומהפכנית לאיחוי המצב עם הקמת המנהלת לשיפור שירותי משטרה בחברה הערבית בישראל. החלטה זו מעידה על הנאורות, ליברליות והאומץ שיש כאן מאחר והצעד הזה התקבל בזמן משבר אמון קשה, והחשדנות הייתה משני הצדדים".
בדבריו סקר את הישגי התכנית החדשה, בין היתר עם הקמתן של 12 תחנות משטרה חדשות ביישובים הערביים, גיוס 1,350 שוטרים חדשים לאיוש התחנות ויוזמה לפרויקטים משטרתיים – חברתיים בקהילות הערביות, גיוס של למעלה מ-300 שוטרים ערביים מוסלמים לשורות המשטרה, הקמת שתי תחנות משטרה חדשות בכפר ג'סר א זרקא ובכפר כנא, אותם כפרים שחוו אירועים קשים מול משטרת ישראל לאורך השנים, ועוד חמש תחנות חדשות שיקומו עד סוף השנה. נוסף לכך, ציין ניצב חכרוש את תכנית הדגל של המשטרה בהקשר זה ל"עתודה פיקודית", שמטרה לחנוך ולהכשיר פיקוד צעיר ערבי על מנת למשוך לאיזון ושילוב שוטרים ערביים בדרג הפיקוד ומקבלי ההחלטות בארגון.
"הדבר הוכיח את עצמו בצורה שהפתיע גם אותנו עד מאוד", אומר ניצב חכרוש. "השינוי היה מידי, פחות אלימות ויותר שיח פורה בין המשטרה לתושבים. המהפך החל כשהאזרח הבין שהמשטרה איתו ולא נגדו. הצעדים הראשונים היו קשים, אבל היום אנחנו מבינים כי הסכר נפרץ. תכנית הגיוסים שלנו הכווינה לכך כי מכל יישוב ערבי יגויס לפחות שוטר אחד. אחד שיהיה "סמל" לשלטון החוק ביישוב. אחד הלובש מדים וכולם רואים אותו. אותו שוטר אנו מאמינים כי הוא יהווה שגריר של משטרת ישראל ברחוב הערבי, וסוכן שינוי של החברה הערבית בתוך משטרת ישראל".
