אתמול התבשרנו על עוד חברה ישראלית שנמכרה לידיים זרות בעקבות חוק הריכוזיות: שיכון ובינוי, אחת מחברות הבניה והתשתיות הגדולות בישראל שהוקמה ב-1922 על ידי ההסתדרות ונמכרה ב-1996 למשפחת אריסון, תעבור בקרוב לידיו של המיליארדר האמריקאי נתי סיידוף. 47% ממניות החברה המוחזקות בידי שרי אריסון ימכרו לסיידוף תמורת 1.1 מיליארד שקלים, סכום הנמוך ב-178 מיליון שקלים משווי המניות של אריסון בחברה, הנסחרת לפי שווי של 2.72 מיליארד שקלים לכלל האחזקות.
על אף המשבר שבו מצויה שיכון ובינוי בעקבות פרשית השוחד באפריקה, ספק אם אריסון הייתה מחליטה למכור את שליטתה בחברה במחיר נמוך כל כך ובעיתוי גרוע כל כך מבחינתה, ללא חוק הריכוזיות. באפריל האחרון פרסמה החברה בדו"חות כי היא צפויה להגיע להיקף פעילות של יותר מ-5.94 מיליארד שקלים, שמעבר אליו החברה תחשב כ"חברה ריאלית משמעותית" על פי הגדרות חוק הריכוזיות.
תחליטו – מפעל או קרן פנסיה?
החוק שנחקק ב-2013 אוסר על בעל שליטה אחד להחזיק בחברה פיננסית (בנק חברת ביטוח וכו') במקביל לחברה ריאלית בעלת היקף פעילות משמעותי. המטרה של החוק הייתה למנוע מצב שבו מתקיימים ניגודי אינטרסים בניהול כספי הציבור, המשמשים גם כמקור מימון לחברות הריאליות במשק. כך אולצו בעלי ההון הגדולים בישראל לבחור האם להמשיך לשלוט בחברות ריאליות או בבנקים וחברות ביטוח. על אף ששיכון ובינוי עדיין לא הגיע לרף שקבעה הממונה על ההגבלים, אריסון החליטה להקדים ולמכור את החברה בטרם יחייב אותה החוק לעשות כן עד סוף 2019.
אריסון בחרה להישאר בתחום הפיננסי עם אחזקותיה בבנק הפועלים, אבל בעלי הון אחרים דווקא בחרו למכור את אחזקותיהם בחברות הפיננסיות. יצחק תשובה מחפש כבר יותר משנתיים קונה לחברת הביטוח הפניקס ללא הצלחה. אי-די-בי שבשליטת אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה מדללת את החזקותיה בכלל ביטוח.
למעשה חוק הריכוזיות ייצר מצב שבו חברות ישראליות ריאליות או פיננסיות עומדות למכירה הכפופה לסד זמנים, שלא בהכרח תואם את האינטרס המיטבי של החברה או של בעלי השליטה בה. היעדר פוטנציאל רחב של רוכשים ישראלים לחברות הללו שולח את בעלי השליטה לחפש רוכשים פוטנציאלים אל מעבר לים. וכך נכסים שנשלטו בעבר על ידי בעלי הון ריכוזיים אבל ישראלים עוברים לידיים של הון בינלאומי.
מי הייתם רוצה שישלוט בכספי הפנסיה שלנו?
נתי סיידוף שרוכש את שיכון ובינוי הוא ישראלי במקור שירד מהארץ כבחור צעיר לפני ארבעים שנים, התמקם בארצות הברית ושם עשה את רוב הונו בעסקאות נדל"ן. סיידוף, המחזיק באלפי דירות בקליפורניה כנראה מאוד מעוניין לעשות עסקים בישראל, שכן בשנים האחרונות ניסה לרכוש את אפריקה ישראל ללא הצלחה. סיידוף גם התמודד בשנה האחרונה על רכישת בזק ויורוקום.
כשמסתכלים על התהליכים שמתרחשים במפת השליטה במשק הישראלי מאז חוקק חוק הריכוזיות בדצמבר 2012 צריך לשאול האם למשק הישראלי עדיפה השליטה של סיידוף בחברות כמו שיכון ובינוי על פני קבוצת אריסון? האם הניסיונות של תשובה למכור את הפניקס לחברות סיניות תטיב עם החוסכים שאת כספי הפנסיה שלהם מנהלת החברה? האם החוק הזה משיג את מטרתו ומהן תוצאות הלוואי שלו?
יתכן שחלקנו נהנים לראות את האנשים החזקים במשק נאלצים למכור נכסי ענק בהם הם מחזיקים. יתכן שמרוב הנאה, מתפספס לפעמים הדיון הדרמטי באמת: מה משרת את האינטרס הציבורי?