דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

אחרי העליות / פלוג: המצב עכשיו טוב, זה הזמן לטפל בחולשות הבסיסיות

הנגידה שצפויה לסיים את תפקידה בחודשים הקרובים, הזהירה כי דווקא כעת כשאנחנו בשיאה של גאות, יש לטפל בחולשות הבסיסיות של המשק | בין השאר הציעה להגדיל את דמי האבטלה ולהרחיב השקעה בחינוך

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג (צילום ארכיון: הדס פרוש / פלאש 90).
נגידת בנק ישראל קרנית פלוג (צילום ארכיון: הדס פרוש / פלאש 90).
יונתן קירשנבאום

"יש לנצל את מצבו הטוב של המשק הישראלי כדי להידרש לטיפול באתגרי הטווח הארוך שיתרמו לצמיחה מאוזנת יותר, בת קיימא ומכלילה" כך אמרה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, בכנס האגודה הישראלית לכלכה שהתקיים היום (חמישי) במכללה למנהל בראשון לציון . פלוג צפויה לסיים בקרוב את תפקידה, ובחודשים האחרונים חזרה במספר הזדמנויות על אזהרתה לקברניטי הכלכלה, לפיה המשק הישראלי נמצא בשיא הגאות ועכשיו בדיוק הזמן לטפל בבעיות היסוד שלו, וזאת על ידי הרחבת ההשקעה הציבורית.

"דווקא תקופה שבה מצב המשק טוב היא הזמן הנכון לנקיטת רפורמות ולטיפול בחולשות הבסיסיות, אבל כנראה שהמצב הטוב הוא גם זה שלא מייצר תחושת דחיפות. לא מעט נכתב על כך שמשבר הוא למעשה הזדמנות, אך האם באמת צריך לחכות למשבר כדי לטפל בבעיות הייסוד של המשק הישראלי?" אמרה פלוג.

על פי פלוג, ממשלת ישראל צריכה לנצל את המצב הכלכלי החיובי דווקא כדי להגביר את ההשקעה בחלקי המשק שיביאו להגברת הפריון בעתיד. בייחוד חזרה פלוג על הטענה שלה כי ההשקעה הציבורית בחינוך היא נמוכה מדי, ויש להגביר אותה כדי להבטיח צמיחה מוגברת בעתיד. "רק צמיחה מכלילה ובת קיימא, הנשענת על עלייה מתמשכת בפיריון תביא לעלייה מתמשכת ברמת החיים ולצמצום הפערים והעוני" אמרה פלוג, וקראה לממשלה להרחיב את תקציב מערכת החינוך. " לנוכח ההישגים הנמוכים במיוחד של תלמידים מרקע חלש, וההוצאה הנמוכה לתלמיד בהשוואה בינלאומית, יש מקום לתוספת תקציב שתמוקד בהעדפה מתקנת ללא פגיעה ביתר התלמידים" אמרה פלוג.

פלוג פתחה בתיאור התמונה המקרו כלכלית של ישראל, ובמגמות באי השוויון בה. כך, על אף העובדה כי המשק הישראלי צומח בקצב גבוה יחסית למדינות המפותחות, ושיעור האבטלה בה נמצא בשפל, הצביעה פלוג על מספר נקודות שמבטאות "צמיחה שאיננה ברת קיימא ואיננה מכלילה" לטענתה.

כך, הראתה פלוג כי על אף העובדה ששיעור אי השוויון בישראל נמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות, קיימת בה תופעה רחבה של עוני. "גם אחרי הירידה, שיעור העוני בקרב נפשות בישראל הוא הגבוה ביותר בכל מדינות ה-OECD" אמרה פלוג.

בנוסף, התייחסה הנגידה לשיעור האבטלה הנמוך, בה מתגאה הממשלה באופן קבוע. פלוג טענה כי השינויים במדיניות הרווחה שהנהיג שר האוצר באותה התקופה, בנימין נתניהו, אכן העלו באופן ניכר את מספר המועסקים בישראל, אך לא תרמו לירידה בשיעור העוני. בשנים 2002-2003 קוצצו קצבאות הקיום והוקשחו הקריטריונים לקבלת דמי אבטלה, דבר שדחף אנשים רבים שלא נאלצו לעבוד עד אז להצטרף לשוק העבודה כדי להמשיך להתקיים. עיקר הלחץ הופעל על בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר, שנשענו עד אז על אותם הקצבאות לצורך קיום. פלוג הראתה כי עיקר ההצטרפות לשוק העבודה  קרה בחמישון התחתון בישראל, שהכנסתו מעבודה זינק מ-35% ב-1997 ל-61% היום.

עם זאת, פלוג טוענת כי כניסתם של אותם העניים לשוק העבודה לא תרמה לצמצום הפערים. "חלק ניכר מאלו שהצטרפו לכוח העבודה הם עובדים בעלי מיומנויות נמוכות, וכתוצאה מכך גם בעלי כושר השתכרות מוגבל" אמרה פלוג. "כתוצאה מכך, חלה עלייה ניכרת בשעורי העוני בקרב משפחות שיש בהן שני מפרנסים: בקרב האוכלוסייה הערבית 15% מהמשפחות עם שני מפרנסים מצויות מתחת לקו העוני, ובקרב החרדים השיעור גבוה בהרבה – 27%!". למעשה, מצביעה הנגידה על מלכוד, בו הקצבאות לא מספיקות כדי לתמוך בבעלי הכנסה נמוכה, אך גם היציאה לעבודה לא מחלצת מעוני.

אחד הפתרונות אותם מציאה הנגידה הוא חזרה למצב בו הקצבאות מאפשרות קיום ברמה גבוהה יותר. לטענתה, כדי לקדם צמיחה ברת קיימא בישראל, יש להעלות את קצבאות האבטלה, ולשחרר את הלחץ על מחפשי העבודה בישראל. "דמי האבטלה שלנו מאד צנועים, ולא מאפשרים למובטלים לחפש עבודה שמתאימה לכישורים שלהם. בגלל הזמן הקצר (בו ניתנת הקצבה), הם נאלצים לקחת כל עבודה".

למעשה, פלוג יוצאת נגד האידאולוגיה בה מחזיקים מתווי המדיניות הכלכלית בישראל בשנים האחרונות. על פי אידאולוגיה זו, יש לדאוג לכך שהעניים יצאו לעבוד, בכל מחיר, ויקחו אחריות על גורלם. ההנחה שהובילה את ההחלטה לקצץ את הקצבאות בתחילת העשור הקודם הייתה כי תושבי ישראל העניים נשארים עניים כי הם לא מוכנים לעבוד- ויש לבטל את התמריץ שלהם להישען על שירותי המדינה כתירוץ שלא להצטרך לשוק העבודה.

הפתרון אותו מציעה הנגידה היא למעשה ההיפך מאותה האידאולוגיה שהובילה לקיצוץ הקצבאות: על המדינה להשקיע את המשאבים ביצירת הזדמנויות לכל העובדים בישראל להגיע לרמת חיים סבירה דרך השקעה בהכשרה מקצועית וחינוך. במקביל, מציעה הנגידה להגדיל את קצבאות האבטלה, כדי למנוע לחץ מיותר על העובדים, מתוך הנחה כי תושבי ישראל לא מעוניינים להיות עניים. כך, לטענתה, הדרך להוציא משפחות עובדות בישראל מעוני היא לא הפעלת לחץ כלכלי, אלא מתן הזדמנות.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!