ערים? כנראה שאם כן, שאר היונקים כבר הלכו לישון. מחקר חדש שפורסם שלשום בכתב העת Science חושף כי יותר ויותר יונקים שבעבר היו פעילים ביום או גם ביום וגם בלילה, מעבירים יותר משעות הפעילות שלהם ללילה כדי להימנע ממפגש עם בני אדם. המחקר המקיף בחן מעל ל-76 מחקרים במסגרתם נערכו תצפיות, מעקבי GPS וצילומים של 62 מינים שונים של יונקים, מעכברים ועד פילים, מאנטילופות ועד טיגריס בשש יבשות שונות. הפעם האחרונה בה התרחש מעבר כזה בשעות הפעילות של יונקים היה בעקבות הכחדת הדינוזאורים, אז מדובר היה במעבר מהלילה ליום.
בהרי סנטה קרוז שבקליפורניה, החלו בשנים האחרונות זאבי הערבות (קיוטי) לצוד יותר במהלך שעות הלילה ולישון ביום. המעבר שנגרם עקב מסלולי ההליכה ורכיבת האופניים בהרים המתוירים במהלך שעות היום הוביל את הזאבים להימנע מחיכוך עם האדם ולצוד בלילה. המעבר מוביל גם לשינוי בתזונה של זאבי הערבות וכך הם החלו לצוד יותר חיות ליליות כגון עכברים, עכברושים וארנבות ופחות חיות הפעילות ביום כגון ציפורים וסנאים.
הצד האופטימי שבי אומר שאולי יש פה נתיב לקיום משותף בנוף שאחרת יהיה מאתגר במיוחד
במרחק אלפי קילומטרים מהרי סנטה קרוז, גילו החוקרים כי גם הטיגריסים שחיים בנפאל באזור הרי ההימלאיה החלו להימנע משבילים המתוירים על ידי בני אדם בשעות היום, והגבירו את הפעילות שלהם באותם שבילים בלילות.
כאמור, המחקר ערך השוואה בין תצפיות, מעקבים, מכשירי GPS ומצלמות של פעילות יונקים רבים ממגוון רחב של יבשות, ביום ובלילה ובחן תגובות לפעילות מוגברת של בני האדם כגון טיולים, צייד, בניית כבישים והתרחבות עירונית שמתרחשת ברובה בשעות היום. בעוד שההשפעה על כל מין משתנה, בממוצע מצאו החוקרים כי פעילות מוגברת של בני האדם קשורה לעלייה של פי 1.36 בתנועה בלילה של היונקים. עוד הדגישו החוקרים כי השינויים אינם קשורים לגודל היונק, מרחב המחייה שלו או העובדה שהוא טורף או אוכל צמחים.
כך מצא המחקר כי בפולין, חזירי בר עברו מ-48% פעילות בלילה מסך הפעילות שלהם ביערות הטבעיים לכמעט 90% פעילות בלילה באזורים עירוניים. דובים חומים באלסקה מבלים רק 33% מהפעילות שלהם בלילה אך כשהם נתקלים בתיירות חיות בר הם מבלים 76% מהזמן בשעות החשכה. אנטילופות בזימבבואה למשל החלו לגשת למקורות המים יותר בשעות החשיכה.
עוד חשף המחקר כי החיות אינן יודעות להבחין בין פעילויות בני אדם שעלולות להזיק להן, דוגמת צייד לפעילויות תמימות לכאורה כגון טיולים בטבע. "בני אדם לא צריכים להפגין אלימות או התנהגות דורסנית הרסנית כדי לעורר פחד אצל בעלי חיים, לרוב עצם הנוכחות שלנו מספיקה", אמרה קייטלין גיינור, דוקטורנטית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שערכה את המחקר. "אנחנו חושבים שאנחנו לא מותירים עקבות אחרינו כשאנחנו בחוץ, אבל יש לכך השלכות מתמשכות על התנהגות בעלי החיים", הוסיפה.
שינוי שעות הפעילות של בעלי החיים עלול להשפיע עמוקות על המארג האקולוגי במקומות בהם הוא מתרחש. לדוגמה, בעלי חיים טורפים עוברים לאכול בעלי חיים ליליים והדבר יכול לאפשר התפשטות של יצורים שנטרפו בעבר, הפעילים ביום. השפעה אפשרית נוספת היא על הרגלי החיזור והזיווג של בעלי החיים השונים. עדיין לא ברור כיצד הם יושפעו מהמעבר לפעילות בחושך.
עורכי המחקר עדיין אינם בטוחים כיצד השינוי ישפיע על הסביבה שלנו. "הצד האופטימי שבי אומר שאולי יש פה נתיב לקיום משותף בנוף שאחרת יהיה מאתגר במיוחד", אמר ד"ר ניל קרטר, שחקר את אוכלוסיית הטיגריסים והשתתף במחקר. "מה שאנחנו לא יודעים זה אם זה עלול להשפיע לרעה על הטיגריסים". לעומתו, פרופ' תומאס מולר מאוניברסיטת פרנקפורט, שלא השתתף במחקר, אמר לגארדיאן כי "במונחים אקולוגיים, תחושת הבטן שלי היא שרוב ההשפעות יהיו שליליות".
זוהי אינה הפעם הראשונה בה משנים יונקים את שעות הפעילות שלהם. מחקר שערכו הדוקטורנט רועי מאור ופרופ' תמר דיין מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם מדענים מ-University College Of London והתפרסם בשנה שעברה בכתב העת Nature Ecology and Evolution חשף כי היונקים הקדמונים היו חיות לילה, וכי כ-200,000 שנה בלבד לאחר היכחדות הדינוזאורים, שהיו פעילים ביום כמו מרבית הזוחלים, החלו היונקים לעבור בהדרגה לפעילות ביום.
"במונחים אבולוציוניים זה שינוי מיידי, ונראה שהקשר בין היעלמות הדינוזאורים להופעת פעילות יומית אצל יונקים הדוק מאוד. בתחילה הופיעו יונקים שפעלו גם ביום וגם בלילה, ובהמשך התפתחו גם פעילי יום מובהקים – הבולט ביניהם הוא האב הקדמון של הקופים", אמר מאור.
"מחקר זה הוא הראשון המציג ראיות חד-משמעיות לכך שיונקים פעילי יום הופיעו רק לאחר היעלמות הדינוזאורים", הוסיפה פרופ' דיין. "האפשרות לפעול בשעות היום היא ככל הנראה אחד הגורמים לשגשוגם של היונקים עם הסרת שלטון הדינוזאורים, ולהתפתחות מואצת של מגוון רחב של יונקים מאז ועד היום. בנוסף מצביע המחקר על כך שחלוקת זמני פעילות, בדומה לחלוקת משאבים אחרים בטבע, מאפשרת דו-קיום יציב בין מינים שונים". גיינור התייחסה אף היא לעובדה הזאת במחקרה ואמרה כי "דינוזאורים היו כוח מאיים שהיה בכל מקום, ורק לאחר הכחדתם הגיחו היונקים לאור היום. "וכעת", הוסיפה גיינור "בני האדם השתלטו בתור הכוח המאיים שנמצא בכל מקום ואנחנו דוחקים את בעלי החיים האחרים בחזרה ללילה".
