בימים האחרונים אנו עדים לסימנים ראשונים של התייקרות במוצרי הצריכה הבסיסיים ביותר. סוגת, המחזיקה בכ-63% ממכירות האורז בישראל, הודיעה על התייקרות צפויה של 15%-30% במחיר האורז. העגבניות התייקרו בשבוע האחרון לרמה של 6.5 שקלים לק"ג ועל פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחירי הירקות והפירות עלו בחודש האחרון ביותר מ-9%. אז האם אנחנו עומדים לפני גל התייקרויות?
קודם כל כדאי לשים את הדברים בפרופורציה. מדד המחירים לצרכן תקוע כבר ארבע שנים. כלומר, סביבת המחירים של 2018 דומה מאוד לזו של 2014. המדד הזה כמובן לא כולל את מחירי הדיור שעלו מאז 2014 בכ-20%. בזמן הזה השכר הממוצע עלה בכ-9%. זאת אומרת שאם מניחים את נושא הדיור בצד, היום אנחנו יכולים לרכוש במשכורת שלנו יותר מאשר לפני ארבע שנים.
כשבאים לבחון את ההתייקרות של הימים האחרונים כדאי לבחון מהן הסיבות להתייקרות, האם היא נובעת מגורמים נקודתיים כמו מחסור בתוצרת הנובע מגל חום חריג או מסיבות מתמשכות כמו עליית שכר או עליה בעלויות היצור. האם מדובר בתופעה עולמית או מקומית והאם מדובר בעליית מחיר רוחבית של שורה של מוצרים או שמא מדובר בתופעה נקודתית של מוצר כזה או אחר.
בהודעתה של סוגת ביחס להעלאה הצפויה של מחיר האורז, החברה מנמקת את הצעד בעליית מחיר חומרי הגלם המגיעים בעיקר מהודו ותאילנד. ייסוף בערך המטבע התאילנדי במקביל ליבול לא מוצלח יצר מחסור עולמי במספר זנים מרכזיים. בעלי הזיכרון הארוך זוכרים אולי שב-2007 מחירי האורז זינקו לתקופה כשמחסור עולמי בתירס כתוצאה מהשימוש שהחל בתירס כדלק משך איתו גם את החיטה שאיבדה שטחי גידול לתירס ובהמשך הביא את הממשלות של דרום מזרח אסיה לאגור אורז ולייצר משבר מלאכותי. בסופו של דבר מחירי האורז בישראל זינקו במהירות. הסיפור הזה ממחיש לא רק את ההשפעה של התרחשות בצד אחד של העולם על מחיר המוצר בקצה אחר של העולם אלא גם את הקשר שיש בין מוצרים שונים. מכאן שייתכן שהעלייה של מחירי האורז היא נקודתית כרגע אבל היא יכולה עדיין להתגלגל למשהו רחב הרבה יותר.
לעומת האורז, שמחירו כסחורה גולמית נקבע בשוק הגלובאלי, הירקות והפירות שאנו צורכים לא ממש תלויים במחיר העגבנייה במקסיקו. מאחר ומדובר במוצרים טריים שהצריכה שלהם קרובה גם גיאוגרפית וגם בזמנים לתהליך הייצור, התנודתיות במחיר שלהם גבוהה הרבה יותר ומושפעת באופן קיצוני יותר מתנאי מזג האוויר או ממשברים נקודתיים אחרים. מצד שני התיקון של המחיר במוצרים מהסוג הזה מגיע הרבה יותר מהר.
נקודה נוספת שלעיתים משפיעה על מחירי הסחורות יותר מעלות הסחורה עצמה הוא מחיר הנפט בעולם. מאחר והנפט מעורב בכל תהליכי הייצור, בין אם כמקור אנרגיה, כחומר גלם או כדלק לשינוע הסחורה, למחירי הנפט השפעה משמעותית על המחיר של כל סחורה אחרת.
בסופו של דבר, אחרי תהליכי הייצור, העליה או הירידה בעלויות הייצור או שינויים במחירי הסחורות בעולם וההחלטות של אופ"ק (ארגון המדינות יצרניות הנפט המרכזיות בעולם) על מחירי הנפט, אנחנו מגיעים לקצה שרשרת השיווק בסופר. שם נקבע מחדש המחיר של כל מוצר ומוצר גם בהתאם למחיר שאנחנו הצרכנים מוכנים לשלם עבורו. החקלאים מכירים את התופעה הזו על בשרם, כשפערי התיווך שגוזרים המשווקים מגיעים למאות אחוזים. לפעמים התופעה הזו גם מתהפכת כשהירקות הופכים להיות “לוס לידר” (Loss leader)’ שיטה בה מוצר שמושך צרכנים נמכר במחיר הפסד מתוך ציפייה שהרווח של מוצרים אחרים בחנות מכפר על ההפסד. הדוגמא הקלאסית לזה בישראל היא מבצע "עוף בשקל".
בשורה התחתונה, על אף שבישראל אוהבים מאוד עגבניות, סכנת ההתייקרות של סל המזון טמונה דווקא במחירי האורז ומוצרים דומים הנסחרים בתנאים גלובאליים. כדאי גם לשים לב לוועידת אופ"ק שתתכנס בשבוע הבא, שם ינסו השחקניות המרכזיות רוסיה וסעודיה לקבוע מדיניות למחירי הנפט בחודשים הקרובים.
