בעוד כשבוע תקיים הכנסת דיון בהצעת החלטה להכרה ברצח העם הארמני, אותה יזמה יו"ר מפלגת מרצ, חברת הכנסת תמר זנדברג, ובתוך כך ארגוני ארמנים קוראים לכנסת להניח לקורבנות רצח העם הארמני לנפשם ולא להשתמש בסוגיית ההכרה ברצח העם שלהם ככלי ענישה נגד התורכים.
שני ארגוני ארמנים ישראלים – "Nairi", איגוד הארמנים ישראלים בפתח תקווה ו-“Noyan Tapan”, המרכז הארמני לתרבות וחינוך, הכוללים גם יהודים יוצאי ארמניה, פרסמו הצהרה בה הם קוראים למדינת ישראל שלא להשתמש באופן ציני בנושא הכרת רצח העם הארמני למטרות ניגוח פוליטי. ארטיום צ'רנאמוריאן, יו"ר עמותת "Nairi" ועיתונאי בשפה הארמנית בישראל, אמר ל'דבר ראשון' כי מזה 15 שנים רואים הארמנים בישראל איך כל הפוליטיקאים הישראלים, מימין ומשמאל, משתמשים בהכרת הרצח העם "למשחקים פוליטיים". לדבריו, בכל פעם שטורקיה משמיעה ביקורת או טענות על הכיבוש, הסגר ברצועת עזה או בנושא המקומות הקדושים בירושלים, כמה ימים לאחר מכן מופיעה בכנסת יוזמה להכרה ברצח העם הארמני.
שיעזבו אותנו ואת הנשמות של הקורבנות בשלום. לא רוצים שייקחו ויעלו יותר את הנושא. כמה אפשר לשחק עם זה? תכירו או שתעזבו את זה
"העם היהודי היה צריך מזמן להכיר ברצח העם הארמני", אומר צ'רנאמוריאן ומוסיף בתסכול, לאחר שהשתתף במספר מושבים בכנסת בהם דובר על הכרה ברצח העם, "כמה פעמים אפשר לבוא לכנסת ולראות אותם מדברים על רצח העם. שיעזבו אותנו ואת הנשמות של הקורבנות בשלום. לא רוצים שייקחו ויעלו יותר את הנושא. כמה אפשר לשחק עם זה? תכירו או שתעזבו את זה. בושה וחרפה שלא רוצים להכיר ברצח העם של עם שגם הציל יהודים".
בהצהרה המשותפת לארגונים הארמנים נכתב: "הניחו לקורבנות רצח העם הארמני לנפשם ואל תשתמשו בסוגיית ההכרה ברצח העם שלנו ככלי ענישה נגד ממשלת תורכיה". הארגונים מוסיפים כי בפני מדינת ישראל, בשבעים שנות העצמאות, עמדו הזדמנויות רבות להכיר ברצח העם הארמני. למרות זאת, הם טוענים, במהלך 70 שנה של יחסים מתוחים עם טורקיה נעשה שימוש בנושא ללא כל זכות מוסרית או פוליטית, כשוט וכפטיש במטרה להכאיב לטורקים מוסרית ופוליטית. סוגיית ההכרה ברצח העם שימשה ככלי לשלוט ולרסן אותם ואף שימשה לסחוט ויתורים נוחים.
דרישת הארגונים, המופנית לכל הפוליטיקאים הישראלים, חברי הכנסת והממשלה, היא להפסיק לקרוא להכרה ברצח העם הארמני. "לא להתייחס אליה או לדון בחוסר משמעות בסוגיה זו, אשר לכם כמדינה לא היה האומץ להכיר בה". במילים קשות מוסיפים הארגונים נגד מדינת ישראל שחרטה על דגלה את זיכרון השואה כי "הממשלה והפרלמנט של העם אשר איבד מעל שישה מיליון קורבנות ושרד את מחנות המוות הנוראיים, עד למועד זה, התעללו ללא בושה בזיכרונם של שני מיליון הקורבנות הארמנים, והשתמשו בהם עבור 'המשחקים' הפוליטיים המלוכלכים שלהם".
השבוע הודיעה זנדברג כי הגיעה לסיכום משותף עם יו״ר הכנסת, יולי אדלשטיין על כך שהדיון, שהיה אמור להתקיים היום (שני), בהצעת ההחלטה להכרה ברצח העם הארמני ידחה ליום שלישי הבא, לאחר הבחירות בטורקיה. "נגמרו התירוצים. בעוד שבועיים הכנסת תצטרך לקבל החלטה על ההצעה שלי ואני מצפה מאד לראות את כל חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה מתעלים מעל הפוליטיקה הנמוכה ועושים היסטוריה. רצח עם הוא רצח עם והגיע הזמן שנכיר בו כי זה צודק, מוסרי ונכון".
ככל הנראה בקשתו של אדלשטיין לדחות את הדיון קשורה להחלטתו בתחילת החודש, של ראש הממשלה בנימין נתניהו לדחות את הדיון בהצעת חוק ההכרה ברצח העם הארמני, יוזמת חבר הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני), בוועדת השרים לאחרי הבחירות בטורקיה. ההחלטה התקבלה לאור המלצות הגורמים המקצועיים במשרד החוץ שהביעו חשש שמא העלאת הנושא להצבעה לפני הבחירות בטורקיה, תסייע לנשיא טורקיה, רג'פ ארדואן, במסע הבחירות שלו וילכד את תומכיו סביב אויב משותף.
