בזמן שמלחמת הסחר בין ארה"ב לסין צוברת תאוצה, גם מלחמת הסחר בין רואנדה לארה"ב, סביב בגדי יד שנייה שמציפים את השוק האפריקאי, מתחממת. בזמן שטראמפ עדיין לא קיים את הבטחתו לפעול כנגד עליית המיסים של רואנדה, טנזניה וקניה החליטו אף הן להצטרף השבוע למלחמה ולהעלות את המיסים שלהן. מחוזקת מחוסר התגובה האמריקאית, העלתה השבוע גם רואנדה את המיסים שלה פעם נוספת.
קניה וטנזניה הודיעו כי המכס על ייבוא פריטי הלבשה והנעלה יעלה לרמה של 5$ לקילו, לעומת 0.2$ לקילו לפני. מטרת עליית המכסים היא מלחמה בתופעת בגדי יד שנייה, המיובאים למדינות בכמויות ומציפות את השווקים באפריקה. "מגזרי ייצור הטקסטיל וההנעלה שלנו נסגרים עקב תחרות גוברת ולא הוגנת מצד ייבוא טקסטיל והנעלה", אמר הנרי רוטיץ' שר האוצר הקנייתי. כבר במרץ 2016 הודיעו טנזניה וקניה, לצד רואנדה ואוגנדה כי הן מעלות את המכסים מ-0.2$ לק"ג ל-2.5$. אולם טנזניה, קניה ואוגנדה חזרו בהן מההחלטה בעקבות לחץ אמריקאי וחשש מתגובת אמריקאית בהעלאת מכסים מצידה, אך רואנדה נשארה בשלה חרף איומיו של טראמפ כי יוציאה מהסכם African Growth and Opportunity Act, הסכם המעניק פטור ממס למוצרים ממדינות אפריקה שמדרום לסהרה. דבר שעדיין לא התבצע באופן רשמי.
ב-29 במרץ הכריז טראמפ כי בכוונתו להשהות בתוך 60 יום את הפטור ממס לו זכו פריטי לבוש מהמדינה בעת כניסתם לשוק האמריקאי, אך למרות שהדד ליין חלף, ארה"ב עדיין לא נקטה בצעדים רשמיים. רואנדה לעומת זאת, אולי מחוזקת מחוסר התגובה האמריקאית העלתה אף היא השבוע את המכס על ייבוא טקסטיל יד שנייה מ- 2.5 ל-4 דולרים.
בשבוע שעבר יצאו מספר ארגוני עובדים בניגריה, אוגנדה וזימבבואה, הפועלים במסגרת ארגון העובדים הגלובלי Indusriall, כנגד תופעת בגדי יד שנייה. העובדים העירו על חוסר הצדק והאבסורד – בעוד מדינות אפריקה מייצאות את מרבית הכותנה המשמשת כחומר הגלם העיקרי בתעשיית הטקסטיל לאסיה, שם היא מעובדת, נתפרת ונמכרת למערב, מקבלים תושבי היבשת את הבגדים המשומשים של המערב , ומונעים מהמדינות לפתח תעשיית טקסטיל איתנה
הכרזתו של טראמפ באה בעקבות לחץ מצד איגוד חברות מיחזור הטקסטיל האמריקאי על נציבות הסחר של ארה"ב, לפעול אל מול המכס שהוטל על ידי המדינות האפריקאיות, מכס שלטענתם עלול לגרום לפגיעה תעשיית הטקסטיל האמריקאית ולהצטברות של עודפי בגדים ופסולת בארה"ב. מעבר לפגיעה בתעשייה, חוששים בארה"ב מהשלכות אקולוגיות. עוד טוענים באיגוד כי ההחלטה להטיל מכס על ייבוא מוצרים מארה"ב סותרת את הסכם ה-AGOA שבו בתמורה לפטור ממכס בכניסה לארה"ב מתחייבות המדינות לאמץ מדיניות כלכלית על פי ערכי השוק החופשי, ולהסיר חסמים מפני ייבוא אמריקאי לאפריקה.
AGOA טוב לאפריקה?
לפי נתוני נציבות הסחר האמריקאית, ייבוא הבגדים לרואנדה בשנת 2016 עמד על 18 מיליון דולר בלבד, הרבה מתחת לשאר מדינות אפריקה. לשם השוואה הייבוא לקניה עמד על מעל 120 מיליון, טנזניה ואוגנדה ייבאו כל אחת מעל 60 מיליון. ייצוא הבגדים של רואנדה לארה"ב תחת ה-AGOA עמד באותה השנה על כ-2 מיליון בלבד.
מבחינת הנתונים ניתן לומר כי העמדה בה נקטו הן נשיא רואנדה קגאמה והן טראמפ היא עקרונית ברובה. טראמפ ואיגוד חברות מיחזור הטקסטיל האמריקאי חוששים מגל של 'פטריוטיזם' אפריקאי שיוביל להתבוססות תעשיות מקומיות בתמיכה ובבעלות סינית. גל כזה יותיר את ארה"ב תקועה עם כמויות של בגדים שאזרחיה לא צריכים יותר ואין להם מה לעשות איתם. קגאמה לעומת זאת, המשמש גם כראש האיחוד האפריקאי, מרוויח תדמיתית, לאור עמידתו כמנהיג אפריקאי גאה שנלחם על כבודה של היבשת אל מול ארה"ב. בהקשר הזה חשוב לציין כי הסכם ה-AGOA הוא אחד הגורמים המרכזיים שמושכים את חברות ייצור הטקסטיל ומותגי האופנה אל היבשת השחורה ולכן השהייה של רואנדה מן ההסכם עלולה לפגוע בכדאיות שלהן להשקיע במדינה.
רוזה ויטקר שהייתה ממובילות ניסוח הסכם AGOA תחת ממשל קלינטון כינתה את מדיניות טראמפ בריונית, והזהירה כי עלולה לפגוע בארה"ב והוסיפה כי "המדינות האפריקאיות, ממה שהן אמרו לי מרגישות מוזנחות. פשוט נכנעו עכשיו."
שתיים רבות השלישית לוקחת
ואכן, המנצחת הברורה במלחמת הסחר נכון לעכשיו היא סין. מגמות ייצור הטקסטיל הגלובלית במסגרתם ניתן לראות את אתיופיה מתפתחת כיעד הבא לייצור הבגדים של כולנו, הובילה את רואנדה לפזול אף היא לכיוון ולנסות למשוך גם היא משקיעים סינים שיביאו איתם מקומות עבודה רבים שתעשיית טקסטיל יציבה ואיכותית יכולה ליצור בתכנית הנקראת ,תוצרת רואנדה'. עד שנת 2025 מקווה אוגנדה לייצר 350,000 מקומות עבודה בתעשיית הטקסטיל. בהקשר זה מעניין לראות את הקשר בין שתי מלחמות הסחר של טראמפ. "המטרה של רואנדה היא לראות עוד חברות מייצרות בגדים פה" אמר שר החוץ אוליבר נדוהונגיריה לסוכנות הידיעות AP. "דבר נוסף הוא לתת לאנשי רואנדה את הכבוד שהם ראויים לו, לא ללבוש בגדיי יד שנייה שכבר נלבשו על ידי אחרים" הוסיף שר החוץ.
בסוף השבוע שעבר לקראת תום הדד ליין האמריקאי ביקר נשיא רואנדה קגאמה בפארק תעשיית טקסטיל באתיופיה במהלך ביקור בן שלוש ימים במדינה. במהלך הביקור נפגש הנשיא עם נציגים של הנציבות האתיופית להשקעות משיכת המשקיעים לפרויקט תיעוש הטקסטיל במדינה, וכן עם נציגים של מותגים וחברות ייצור טקסטיל גלובליות. גורמים רשמיים במשרד החוץ הרואנדי הגדירו את הביקור כמוצלח במיוחד ואמרו כי אתיופיה תשתף את רואנדה בתובנות מהניסיון האתיופי. אתמול לאחר תום המועד האמריקאי נחנך פארק תעשיית טקסטיל חדש במדינה שאמור לספק פרנסה ל-5,000 עובדים באופן ישיר לצד נותני שירות נוספים.
מלבד ההזדמנות להשקעות ולפתיחת מקומות ייצור ברואנדה הסינים מרווחים בנוסף מפתיחת השוק לבגדים יד ראשונה סינים. מאז עליית המכס על בגדי יד שנייה ב-2016 זינק מחירם בשוק פי שלוש, ואזרחים רבים שאינם יכולים להרשות לעצמם בגדים תוצרת רואנדה החלו במקום זאת לצרוך בגדים יד ראשונה מיובאים מסין. היקף הייצוא מסין זינק בהתאם והגיע ב-2017 להקיף של כ-1.2 מיליארד דולר.
פח הזבל העולמי
בגדי היד השנייה נקראים ברחבי יבשת אפריקה 'מיטומבות' על שם החבילות הגדולות שהם מגיעים בהן. הבגדים מציפים את אפריקה בעודפים רבים של בגדים ממדינות המערב. לטענת המדינות תופעת המיטומבות פוגעת בהן שלושה אופנים. ראשית הבגדים שנמכרים בפחות מדולר לבגד פוגעים בתעשיית הטקסטיל של מדינות אפריקה ולא מאפשרות להן להתפתח ולהתחרות במחירי הרצפה של העודפים מן המערב. שנית היא פוגעת בתרבות הלבוש האפריקאית שנכחדת אל מול הטי שירטים והג'ינסים המערביים הזולים. ושלישית העודפים רבים מדי וגם לאחר המעבר בשווקים האפריקאים ישנם כמויות ענק של בגדים בהם צריך לטפל כפסולת, באמצעות הטמנה או שריפה. זהו מפגע סביבתי הגורם לזיהום אוויר, הצטברות של פסולת ונזקים נוספים.
עד שנות ה-80 הייתה תעשיית הטקסטיל באפריקה מקומית, בדומה למרבית מדינות העולם, אך עליית הגלובליזציה הניאו ליברלית ביחד עם צמיחת האופנה המהירה, הובילה את אפריקה לקבל את עודפי הבגדים של המערב. דבר זה פגע קשות בתעשייה המקומית שהתקשתה לעמוד בתחרות הלא שיוונית הזאת.
שיטת האופנה המהירה שהרגילה אותנו לצרוך הרבה בגדים, בזול יותר ובתחלופה מהירה יותר מבוססת ברובה על עודפים רבים. חברות האופנה מייצרות כמויות רבות של בגדים, הרבה מעבר לכושר המכירה הממשי שלהם. דוגמא לכך ניתן לראות בהכרזה של H&M בסוף חודש מרץ כי נותרה עם עודפים של בגדים במלאי שלה בשווי של 4.3 מיליארד דולר. אותם עודפים שלא מצליחים להימכר בחנויות עוברים לחנויות העודפים ומשם לארגונים וחנויות יד שנייה וצדקה, אך גם לאחר כל התהליך הזה נותרים עודפים רבים שמועמסים על מכולות ונשלחים למדינות אפריקה.
