הכלכלה הישראלית מראה בתקופה האחרונה סימנים מדאיגים של האטה, אשר עלולה להגיע עד לכדי מיתון. סכנת המיתון אינה חדשה ולמעשה מזה כמה שנים יש בישראל, כמו במרבית הכלכלות המפותחות בעולם, צמיחה נמוכה.
מיתון משמעותו צמצום משמעותי בפעילות הכלכלית במשק – פחות עסקאות, פחות כסף שעובר מצרכנים לבעלי עסקים, פחות מקומות עבודה, עלייה באבטלה וכן ירידת שכר. ירידת השכר מביאה בתורה באופן מעגלי להפחתת יכולתו של הציבור לרכוש מוצרים, לקיומן של פחות עסקאות וחוזר חלילה.
על הדאגה ממיתון ניתן ללמוד, לדוגמא, מהודעת הועדה המוניטרית של בנק ישראל שליוותה את פרסום הריבית לחודש מאי. "הוועדה המוניטרית", נכתב בהודעה בלאקוניות אופיינית, "סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה ולצמיחה נותרו גבוהים". גם דו"ח המדד המשולב של ארגון ה-OECD שפורסם בתחילת אפריל מנבא לכלכלת ישראל האטה כלכלית משמעותית בחודשים הקרובים.
האם המיתון אורב מעבר לפינה? על פי הכלכלנית ד"ר תמר בן-יוסף יש בהחלט חשש כזה.
ד"ר בן-יוסף: "להבנתי המשק בסכנת מיתון ללא ספק. אפשר לראות את זה במדדי הצמיחה שמתכנסים במדד שיורד לאפס ונתוני הייצור הנמוכים. לכך אפשר להוסיף גם את ההאטה הגלובלית באירופה ובארצות הברית. אני יכולה להגיד יותר מזה: לדעתי אנחנו כבר נמצאים במיתון" קובעת ד"ר בן-יוסף, ומסבירה "היצוא והצריכה הפרטית לא במיטבם כבר כמה שנים. הייצוא דועך והצריכה הפרטית גדלה במספרים נמוכים ביותר."
לטענת בן-יוסף המיתון מורגש בשטח. "הצרכנים מרגישים מיתון, השווקים מרגישים מיתון" כהגדרתה.
ואכן, במצב מתמשך של צמיחה איטית, כשבמקביל מדד המחירים הוא שלילי לא ניתן להתעלם מטענת "המיתון כבר כאן". הכלכלה הישראלית עומדת בהקשר זה על בלימה. טלטלה בשווקים העולמיים, לדוגמא, עלולה להיות הזרז שימשוך את כלכלת ישראל למשבר קשה. לכן ניתן להבין את הדאגה שעולה בעקבות הדיווחים על הדשדוש בכלכלה הסינית, אחד ממנועי הצמיחה העולמית.
קיימים מספר תרחישים שעלולים להכניס את המשק למשבר קשה שיקח שנים לצאת ממנו. קריסה של אחת מהמעסיקות הגדולות, או פיטורים המוניים של חברות רב לאומיות הפועלות בישראל (בהקשר זה מדאיגים הדיווחים על חברת אינטל). האם ואיך נערכת ממשלת ישראל לתרחישים מסוכנים אלו?
איך ממתנים מיתון?
לקברניטי הכלכלה יש קושי להתמודד עם הצמיחה הנמוכה, שכן שניים ממנועי הצמיחה המשמעותיים כבר פועלים במלוא המרץ. שיעורי התעסוקה בישראל בקרב דורשי עבודה נמצאים במצב של כמעט תעסוקה מלאה. מן הצד השני שיעורי הריבית של בנק ישראל נמצאים בשיא שלילי, והריבית היא כמעט אפסית (0.1% ריבית). בנק ישראל מיצה כמעט לחלוטין את האפשרות להוריד ריבית שתתמוך בהשקעות ותמריץ את הכלכלה.
הצעד הנכון והמשמעותי שהממשלה עשויה לנקוט בו העלאה דרמטית של הוצאות הממשלה. אך בממשלת ישראל שולטת תפישת עולם המתנגדת להגדלת ההוצאות, ושואפת כל העת למעשה לצמצום הוצאות הממשלה. המהלך היחיד המאלץ את הממשלה להגדיל את הוצאותיה, ובכך לנסות למנוע את הגלישה למיתון, הוא הגדלת השכר של המגזר הציבורי. כך נוצר מצב שההסכם שהושג במאבק של הסתדרות העובדים, ורק לאחר איום בשביתה כללית במשק, הופך למעשה לאחד הכלים היחידים שמופעלים על ידי האוצר על מנת לזרז צמיחה ולמנוע מיתון.
בערב חג הפסח חתמו ההסתדרות והאוצר על הסכם העלאת שכר עובדי המשק הציבורי. החתימה על ההסכם הגיעה אחרי מו"מ לא קל. ההסתדרות נאלצה לאיים בשביתה כללית במשק בעוד האוצר התעקש על עלייה מתונה בשכר, במיוחד בהתחשב בצמיחה הנמוכה והמדד השלילי. בסופו של דבר סיכמו במהלך דצמבר 2015 יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ושר האוצר, משה כחלון, על העלאה של 7.5% בשכר במגזר הציבורי. חודשים רבים של משא ומתן ועבודה על הסכם מפורט הביאו לשורה נוספת של הסכמות על צורת הביצוע של העלאת השכר, והסכם זה נחתם ממש ערב החג.
אך המשא ומתן המפרך הוא מעט תמוה, לנוכח העובדה שייתכן שתוספת שכר משמעותית לעובדי המגזר הציבורי ובעיקר לעובדי הקבלן ולמקבלי השכר הנמוך צריכה להיות אינטרס מובהק של שר האוצר וקברניטי המשק. העלאת השכר היא נשק אפקטיבי נגד ההאטה במשק והחשש ממיתון, ויתכן שזה בעצם אחד הכדורים היחידים במחסנית של משרד האוצר.
בן-יוסף מסבירה: "ברור שהעלאת שכר שהיא צעד קיינסיאני יכולה להניע את השוק. ברגע שאתה מזרים כסף לשכבות הבינוניות והחלשות הוא מתורגם לצריכה. הצריכה מניעה את הצמיחה."
הסכם השכר צפוי להגדיל את השכר במגזר הציבורי ב-7.5% במספר פעימות, המתפרשות על פני שלוש שנים. חישוב כולל של עלות ההסכם לאוצר אינו קיים, אך במהלך המשא ומתן והקרבות בין ההסתדרות לאוצר, הייתה מקובלת על שני הצדדים הנוסחה הכללית שכל תוספת של 1% לשכר משמעותה כמיליארד שקלים לאוצר המדינה. האם התוספת הזו היא משמעותית באופן שיכול להשפיע על הצמיחה?
ד"ר בן-יוסף: "כדי להבין את ההשפעה שיש לכסף שמוזרם ע"י הממשלה למשק, פותחה במסגרת התאוריה הקיינסיאנית (קיינס היה כלכלן ותיאורטיקן בריטי משפיע שעיצב רבות את הכלכלה העולמית במהלך המאה ה-20. ע. כ.) נוסחת מכפיל, המכפיל הקיינסיאני. הרעיון של נוסחת המכפיל אומר שאם הממשלה מבצעת השקעה, נגיד בתי ספר או שכר לעובדים, אזי בשלב ראשון יש את האנשים שמקבלים שכר והולכים לחנויות. בעלי החנויות יוכלו לשלם יותר לעובדים שלהם ולספקים שלהם שיוכלו בעצמם לקנות יותר. האפקט דומה למשק כנפי הפרפר. כלומר להגדלת השכר יש אפקט של פי כמה וכמה על המשק יותר מהסכום הישיר שמוזרם, מבלי להיכנס לנוסחא אני יכולה להגיד שהעלאת שכר בהיקף כזה היא בהחלט משמעותית".
