דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבד אל-חכים חאג' יחיא

ראיון / "לסגור פערים, לא לצמצם": ח"כ חאג'-יחיא דורש שוויון, ובדרך נאבק בתאונות הבנייה

ח"כ חאג' יחיא, על רקע פועלי בניין (צילום אילוסטרציה: Anneli Salo / ויקיפדיה| מרים אלטשר/פלאש90).
ח"כ חאג' יחיא, על רקע פועלי בניין (צילום אילוסטרציה: Anneli Salo / ויקיפדיה| מרים אלטשר/פלאש90).

הוא למד הנדסה אזרחית, הקים ועדת משנה בכנסת לבטיחות בבניין וחתום על חוקים שנועדו למנוע את התאונה הבאה | חוקי ה'נאמנות' והלאום הם בעיניו גזענות לשמה: "לממשלה הזו יש מנגנון הרס עצמי בעושק של אנשים, בגזענות ובאפליה" | וטרור החמאס? "כל עוד מתקיים כיבוש, הדם יישפך"

שי ניר

לחבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) יש דרישה פשוטה מממשלת ישראל: להציב יעד של שוויון מלא לאזרחים הערבים, ולקבוע לוחות זמנים ליישומו. "אני מדבר על סגירת פערים, לא צמצום", אמר חאג' יחיא ל'דבר השבוע', "מדינת ישראל מהיום הראשון, אפילו במגילת העצמאות, דיברה על שוויון. אבל בכל פעם שאנחנו מעלים דרישה לשוויון קונקרטי בתקציבים, בפיתוח, במקומות עבודה, בחינוך ובטיפול בעוני, כל ממשלה אומרת שאי אפשר לסגור את הפער של שלושים, ארבעים וחמישים שנים. הממשלה צריכה להכין תכנית לסגירת הפער תוך 10-15 שנים. בלי לוחות זמנים, זה לא יסתיים".

זוהי הקדנציה הראשונה של חאג' יחיא בכנסת, כשבמרכז פעילותו עומד המאבק בתאונות הבניין. מתחילת שנת 2018 הן גבו את מותם של 38 עובדים ועוברי אורח, ומספר דומה של עובדים נהרגו גם בכל אחת מהשנים שקדמו לה. למרות זאת, עד קדנציית הכנסת הנוכחית הקטל בענף הבניין לא תפש מקום משמעותי בשיח הציבורי, ובתוך תקופה קצרה יחסית קיבל מקום מרכזי בסדר היום. השינוי הגיע בזכות שילוב כוחות: מאבק אזרחי שהובילו ארגונים ופעילים, סכסוך עבודה שהכריזה ההסתדרות והניב הסכם עם המדינה לשיפור הבטיחות, וחבירה של שלושה חברי כנסת מקצוות פוליטיים שונים מאוד – יו"ר ועדת העבודה והרווחה אלי אלאלוף (כולנו), איל בן ראובן (המחנה הציוני) וחאג' יחיא. "שלושתנו קבענו שנלך יחד. הקמנו צוות משימה למקם את זה גבוה על סדר היום" אמר חאג' יחיא והוסיף, "יש לנו הצעות חוק משותפות, חלקן עברו וחלק עדיין מחכות לאישור של ועדת השרים לחקיקה". בנוסף הוקמה ועדת משנה לבטיחות בבניין כחלק מוועדת העבודה והרווחה, וחאג' יחיא נבחר לעמוד בראשה.

חאג' יחיא (53), תושב טייבה שבמשולש, הוא איש התנועה האיסלאמית. לכנסת הגיע מטעם מפלגת רע"מ (רשימה ערבית מאוחדת), אחת מארבע המפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת. הוא כיהן פעמיים בראשות העיר טייבה, הארוכה מביניהן ארכה שנתיים. חאג' יחיא הוא בוגר הטכניון בהנדסה אזרחית והנדסה גיאודטית (מדידות), השכלה שמעניקה לו פרספקטיבה רחבה על ענף הבנייה ואתגרי הבטיחות שהוא מזמן.

בתיכון הוא היה תלמיד מצטיין, ולתנועה האיסלאמית הגיע כמעט במקרה. כשהיה בן 15 הגיעו לביתו מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית וחברי מפלגה נוספים והציעו לאביו, מוחמד, להצטרף למפלגה ולשלוח את בנו ללימודי רפואה במוסקבה על חשבון המפלגה כשיסיים את התיכון. חלק מבני המשפחה ראו בכך הזדמנות גדולה, אך האב, שהיה אדם מאוד דתי ואדוק, התלבט. חבריו אמרו לו כי אם בנו אכן ייסע ללימודים, הוא יתרחק מהדת ואולי יהיה גם כופר. בסופו של דבר החליט האב שלא יקום ולא יהיה, וחברותו של הבן בתנועה האיסלאמית הייתה סלולה.

להציל חיים, למנוע פגיעה במשפחות

אנחנו שואלים את חאג' יחיא מה הביא אותו לעיסוק בתאונות הבניין. "קודם כל, זה החיים של אנשים", הוא משיב, "אבל הנושא הזה משפיע גם על המשפחות של העובדים שנפגעים, בין אם הם נהרגים או נפצעים קשה. זה יכול להעביר משפחה ממצב נורמטיבי למצב של עוני, ואפילו עוני קשה מאוד. אחת הבעיות היא שהרבה מהמעסיקים משלמים חלק מהשכר בשחור. הכוונה היא שזה לא מופיע בתלוש המשכורת. במשכורת מופיע שהם מקבלים שכר מינימום והיתר משלמים להם בשחור. מי שנפגע מקבל קצבה מביטוח לאומי לפי גובה השכר שמופיע בתלוש, והם מקבלים את מה שמקבלים ונשארים עניים."

חברי ועדת העבודה והרווחה, חה"כ אלי אלאלוף (כולנו), חה"כ האלוף במיל איל בן ראובן (המחנ"צ) וחה"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) בסיור פתע בשני אתרי בנייה באשדוד (צילום: דוברות ח"כ אלאלוף)
חברי ועדת העבודה והרווחה, חה"כ אלי אלאלוף (כולנו), חה"כ האלוף במיל איל בן ראובן (המחנ"צ) וחה"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) בסיור פתע בשני אתרי בנייה באשדוד (צילום: דוברות ח"כ אלאלוף)

חאג' יחיא מונה בפנינו את הישגי החקיקה שהוביל יחד עם ח"כ בן ראובן וח"כ אלאלוף: חוק לסגירת אתרי בניה במקומות בהם יש הרוג או פצוע, וחוק המחייב מינוי עוזר בטיחות בכל אתר בנייה בנוסף על מנהל העבודה שאחראי על הבטיחות. הצעות חוק נוספות שנמצאות על שולחן הכנסת כוללות את הפניית ההכנסות מקנסות ועיצומים כספיים על עבירת בטיחות להדרכה ולשיפור הבטיחות בבנייה, והצעת חוק שתחייב קבלנים הניגשים למכרז להפריד את עלות אמצעי הבטיחות והפיגומים משאר העלויות של הפרוייקט כדי למנוע 'חיסכון' בה, שעלול להיות קטלני.

תוצר נוסף של עבודתו הפרלמנטרית של חאג' יחיא הוא בהקמתה של ועדת משנה בראשותו, המקבלת תלונות על הפרת בטיחות בעבודות בניין. "במקור העליתי לסדר היום של הכנסת בקשה להקמת ועדת חקירה בנושא תאונות עבודה בבנייה" אמר חאג' יחיא והוסיף, "בסופו של דבר התפשרתי עם הקואליציה על הקמת ועדת המשנה הזו, שאני אעמוד בראשה".

חאג' יחיא מצביע על בעיה נוספת שמקשה על טיפול כולל של המדינה בתאונות הבניין – העובדה כי האחריות לנושא פזורה בין משרדי ממשלה שונים, שמחזיקים באינטרסים שונים. "אני דרשתי שהנושא יעלה באחת מישיבות הממשלה ושהממשלה תתייחס לזה כנושא חשוב. כל עוד זה לא עולה שם, אז בפועל האחריות מחולקת בין כמה משרדי ממשלה: השיכון, העבודה והרווחה, והאוצר שצריך לספק גם את הכסף והתקנים. אחת הבעיות שנוצרות במצב הזה זה ששר האוצר, שיש לו רגישות למחירי הדירות וזה הטיקט שלו, יבלום מיידית הצעה לשיפור הבטיחות אם והוא חושד שהיא תייקר את הדיור. לכן צריך שתהיה החלטת ממשלה בנושא, ושתקום ועדה בין משרדית".

ח"כ חאג' יחיא (מימין), עם ח"כ אלי אלאלוף (משמאל) וח"כ איל בן ראובן (שני משמאל) בסיור פתע בשני אתרי בנייה באשדוד, אוגוסט 2017. (צילום: דוברות ח"כ אלאלוף)
ח"כ חאג' יחיא (מימין), עם ח"כ אלי אלאלוף (משמאל) וח"כ איל בן ראובן (שני משמאל) בסיור פתע בשני אתרי בנייה באשדוד, אוגוסט 2017. (צילום: דוברות ח"כ אלאלוף)

היבט נוסף אותו מעלה חאג' יחיא הוא האכיפה, לא רק מההיבט של פיקוח על הבנייה אלא גם במישור הפלילי וטיפול תקיף נגד קבלנים עבריינים. "שלושתנו (אלאללוף, בן ראובן ויחיא) הגענו למפכ"ל המשטרה, שרים ולפרקליט המדינה כדי להקים במשטרה יחידה של מומחים בענף הבניין כי היום אין. במשטרת התנועה יש מומחים לתנועה. עד היום, אין קבלן ששללו את הרישיון שלו, או פסק דין על גרימת מוות ברשלנות. האבסורד הוא שהם יכולים לשלול לו רישיון כי לא שילם אגרה, אבל לא יכולים לשלול על מוות של אנשים ופציעה שלהם בגלל רשלנות. בגלל שאין למשטרה מומחים אז עושים מיקור חוץ. קח למשל את חקירת הקריסה של החניון ברחוב הברזל בת"א, כמה זמן עבר מאז? לא כתבי אישום, לא סגירת תיקים, לא כלום. העונשים שעד היום קיבלו מנכ"לים של חברות, יזמים וקבלנים זה כמה אלפי שקלים קנס. הכי קשה זה כמה שעות של עבודות למען הציבור".

סוגיה נוספת לטיפול מיידי עליה מצביע חאג' יחיא הוא שיפור הדרכות הבטיחות לעובדים. "יש צורך בקיום הדרכות בפועל, ולא כפי שזה נעשה כיום", הוא אומר, "היום כשמנהל העבודה נותן הדרכה לעובד חדש זה בקושי חמש דקות, ראיתי את זה בעצמי, מחתימים את העובד ומנהל העבודה מכוסה. יש צורך בהדרכה וסדנאות לעובדים שמגיעים מהשטחים. מגיעים משם בעלי מקצוע טובים אבל הם לא רגילים לעבוד בגובה וכל אמצעי הבטיחות גם לא מוכרים להם. זה גורם להרבה נפגעים. חלק מההסכם עם הסינים הוא לעבור 4 ימים של הדרכות. צריך לעשות גם לפועלים האלה הדרכה כזו אבל לא תאורטית. להראות להם איך לעבוד ולוודא שהם מבינים. אני יכול להיות המורה הכי טוב לתאוריה של שחיה אבל אני לא צף במים. אם אתה לא רואה אותו מבצע או מדריך, התוצאה לא תהיה טובה".

"בלי תכניות מתאר, התקציבים ליישובים הערביים לא יתממשו"

בחזרה לדרישתו של חאג' יחיא לשוויון מלא לאזרחים הערבים בישראל. אחרי עשרים שנים של דשדוש, קיבלה ממשלת נתניהו הנוכחית את החלטה 922, ש'צבעה' מיליארדי שקלים מתקציב המדינה לפיתוח ושיפור התשתיות ביישובים הערביים בישראל. "ראינו בתכנית הזו שינוי", אומר חאג' יחיא, "היא הגיעה אחרי יותר משישים ישיבות, גם עם הרשימה המשותפת וגם עם ראשי הרשויות המקומיות". שאלנו את חאג' יחיא מדוע, לדעתו, דווקא ממשלת ימין החליטה על העברת תקצוב מסיבי לחברה הערבית? "גם בממשלה הכי ימנית עדיין חוששים מהעתיד", הוא משיב. עם זאת, הוא מסביר כי ללא אישור תכניות מתאר ליישובים הערביים, הסטת התקציב לבדה לא תוכל לפתור את בעיותיהם.

"אני נתתי לראש הממשלה פתק ביד, וכתבתי לו שבלי אישור תכניות מתאר לישובים, התכנית הזו תהיה כמו להעביר משלוח תרופות למדינה בבצורת שמחזירים לך את התרופות, כי התרופות הן לאחרי האוכל. אם אין אוכל, אז אי אשר לקחת את התרופה. שר הרווחה כץ אמר שהרשויות הערביות מחזירות 100 מיליון שקלים שנועדו לבניית מעונות יום. למה החזירו? כי אין קרקע מופשרת לבנייה כדי לבנות. הבנת את המשמעות של 922? אם אתה לא מאשר תכנית מתאר, הכספים של משרד השיכון לא יגיעו לפיתוח, אתה לא יכול לבנות בתי ספר והתקציב של החינוך לא יתבצע."

מרכז העיר טייבה (צילום: סהיר דיוואני / ויקימדיה)
מרכז העיר טייבה (צילום: סהיר דיוואני / ויקימדיה)

היעדר תכניות המתאר מקשה גם על פתרון מצוקת הדיור בחברה הערבית, וכמובן על הבניה הבלתי-חוקית ביישובים. "לא יכול להיות שלא יאושרו בישובים הערבים תכניות מתאר ואח"כ באים אלינו בטענות על בניה ללא היתר ושיהרסו לנו. עד עצם היום הזה, אף אזרח ערבי לא היגר מהמדינה כי הרסו את הבית שלו. מה האופציה שלו? הראשונה שאנחנו מעדיפים זה לאשר תכניות ולתת לבנות אופציה שניה ללכת לקנות דירה או מגרש בישובים יהודים והאופציה השלישית לבנות על האדמה שלו, בלי להיכנס לאדמה של מישהו אחר ולבנות ללא היתר. האופציה האחרונה היא השנואה עלינו. מי שבונה ללא היתר הוא נפגע לפני אחרים. בנית ללא היתר אז אין לך שירותים ואין לך תשתיות. לא יכול לקבל חשמל, לא מים, לא יכול לקבל כביש ולא ביוב.

"יש טענה למה אנחנו לא בונים לגובה. זה לא כי ערבים לא חיים בבנייני קומות. ערבים גרים בקומות בחיפה, בנצרת וגם בבאר שבע. גם בטייבה יש כמה רבי קומות ואנשים משכירים וקונים שם דירות. התשובה היא כי אתם לא מאשרים לנו לבנות לגובה. לא יכול להיות שתכנית מתאר לטייבה, בה 45 אלף תושבים, לא יכול להיות שתכנית המתאר תאשר בניה של מקסימום 4 קומות. היום המחירים של המקרקעין והכמות הדלה של מגרשים שהפשירו לבנייה הם מעט מאוד והמחירים בשחקים –מיליונים. אם מותר לי לבנות 3-4 קומות המחיר של 300 או 400 אלף לדירה, העלות של הקרקע, אז תבין קמה תעלה גם הדירה. היינו רוצים שבמקום שהקרקע תהיה מחולקת ל-3 דירות אז שתהיה מחולקת ל-15 דירות ואפילו ל-20. זה יוכל להוזיל את המחיר."

בסוגיית התעסוקה, חאג' יחיא לא מתרגש מהירידה בנתוני האבטלה בחברה הערבית. "אני מבדיל בין מובטלים לבין לא מועסקים. מובטל אתה יכול לרשום רק אחרי שעבדת במקום עבודה והפסקת לעבוד, ועכשיו אתה בא כדורש עבודה. מי שלא עבד, לא יירשם כמובטל. הייתי רוצה לראות יותר מקומות עבודה במיוחד לנשים. היום יש תכנית של משרד הכלכלה, והם השיבו לשאילתא שלי שאם התכנית תיושם, נגיע ב-2020 למצב של 41% נשים ערביות עובדות. נשים רוצות לעבוד אצלנו ואנחנו רוצים שהן יעבדו, אבל אם אתה לא מוצא מקומות עבודה אתה לא יכול לעבוד."

עוד מחסום לשוויון הוא השתתפות הממשלה בתקציבי הרשויות המקומיות הערביות, המכונה 'מענקי איזון'. "משרד הפנים הקים, אחרי לחץ שלנו, ועדה הבודקת את מענקי האיזון לרשויות המקומיות. רשויות מקומיות עניות, שלא יכולות לאזן בין ההכנסות העצמיות להוצאות, המדינה באה ואומרת 'אני נותנת לך מספיק כדי לחיות על הלחם. ההוצאות העיקריות, מה שיחסר לך, תקבל מענק איזון'. לאחר בדיקה שלנו, באישור גורמים ממשרדי הממשלה, לרשויות הערביות חסרים חצי מיליארד שקלים בשנה. אם היו מתקנים את הקריטריונים לפי הצורך, היינו צריכים לקבל את חצי המיליארד הזה. בשנתיים האחרונות נתנו מענק חד פעמי של 200 מיליון שקלים, אבל אני רוצה שזה יהיה בתוך סעיף תקציבי."

"הגזענות מתחילה מהמנהיגים"

היום-יום בכנסת חושף בפני חאג' יחיא את חלקם של הפוליטיקאים ומנהיגי המדינה ביצירתה ותחזוקה של הגזענות כלפי ערביי ישראל. "זה מתחיל מראש הממשלה שאומר 'הערבים נוהרים לקלפיות', ונאומים של חברי כנסת וסגן שר שאומרים שהם עושים לנו טובה שאנחנו בכלל חיים פה. גם ח"כ קיש, שאמר שצריך לומר במקום 'ישראל אכבר' במקום 'אללה אכבר', וחזר בו לאחר מכן. אם המנהיגים היו באים ואומרים שאין הבדל בין האזרחים ואנחנו רק מתווכחים על העמדות הפוליטיות, הייתי יכול לקבל את זה. יש גם חבר כנסת שלא שווה להזכיר אותו שעולה לדוכן המליאה ואומר 'כנסת נכבדה בחלקה' (אורן חזן, ש.נ.). משפט כזה הוא גזענות."

מבחינתו, הדוגמה הבוטה ביותר לאפליה של הח"כים הערבים הוא היחס הממשלתי להצעות החוק שלהם. "רציתי לראות במדינה הזו שאפילו בכנסת ידונו בחוק שאנחנו מציעים לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. יש הצעות חוק טובות שאנחנו מגישים שגם ח"כים מהקואליציה חתומים עליהם, ועדת השרים לחקיקה מסתכלת מי עומד בראש הצעת החוק, ואם זה שלנו, היא דוחה אותו".

"גם חוק ה'נאמנות בתרבות' (יוזמת חקיקה של שרת התרבות מירי רגב להעברת הסמכות לשלילת תמיכה ממוסדות תרבות על רקע הסתה אל משרד התרבות, שלא הצליחה לגבש רוב בקואליציה, ש.נ.), הוא גזענות לשמה. זה שלטון שבא ואומר אלף, בית וגימל לא מקובלים, רק פרעה אמר אתם תראו את מה שאני רואה, תעשו כמו שאגיד לכם. גם חוק הלאום למשל, מי נהרג בפעולה בעזה? פרסמו בכל מקום שהוא דרוזי, אז למה דרוזי צריך להיות סוג ב'? אני חושב שאזרח הוא אזרח, ולא קשור מה הוא עושה. עובר על החוק? ייענש. בעצם העובדה שאתה אזרח אתה צריך להיות שווה."

הפגנה נגד חוק הלאום בכיכר רבין (צילום: תומר נויברג / פלאש 90).
הפגנה נגד חוק הלאום בכיכר רבין (צילום: תומר נויברג / פלאש 90).

אבל מדינות רבות בעולם הן מדינות לאום, שמדגישות את השפה או הסמלים של לאום מסוים על אף היותן דמוקרטיות.

"אין מקום בעולם שיש בו את החוק הזה. באים ואומרים שצרפת היא מדינה של צרפתים, אבל מדינת ישראל שונה מכל מדינה אחרת, כי המיעוט שנמצא פה הוא לא מיעוט שהיגר. פה זה לא צפון אפריקאים שהיגרו לצרפת. אנחנו לא היגרנו לישראל,  ישראל באה אלינו. מישהו חושב שאם ישראל הייתה קמה באוגנדה, אז היינו באים להגר אליה בשביל לקבל אזרחות שם? ברור שלא."

ח"כ חאג' יחיא. ארכיון (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
ח"כ חאג' יחיא. ארכיון (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

"אמרתי לממשלה כמה פעמים שאין סכנה קיומית לישראל מבחוץ, אלא שהסכנה היא מבפנים. לממשלה הזו יש מנגנון הרס עצמי בעושק של אנשים, בגזענות ואפליה. העבודה של הממשלה הזו היא למחוק את האפשרות לשלום עתידי בין העם הפלסטיני למדינת ישראל. למשל להביא את חוק הגנים הלאומיים כדי לעשות עוד התנחלות בתוך סילוואד. מגדירים שזה גן לאומי, אבל מאפשרים שתהיה בנייה בתוכו. איפה יש גן לאומי שמאפשרים בנייה בתוכו? רק בירושלים. כשאתה מכניס מתנחלים, אתה תוציא אותם? ביום שתקום מדינה פלסטינית, מה תעשה? אותם מתנחלים יגורו בשטח הפלסטיני ויהיו אזרחי מדינת ישראל? האם הם יקבלו על עצמם להיות אזרחי המדינה הפלסטינית ויחול עליהם אותו חוק פלסטיני? ברור שכוונת החוקים היא למנוע אפשרות עתידית כזו אחרי שהשלטון הזה יתחלף."

איזה צעדים ממשיים היית רוצה לראות, שאלנו. "אם הממשלה הייתה יכולה להכריז על מבצעי תג מחיר כארגון טרור, ומי שיתפס יידון לפי חוק הטרור, זה לא ירתיע?", שואל חאג' יחיא, "אם היו דנים בבית משפט צבאי את מי ששרף את משפחת דוואבשה, או מוחמד אבו-ח'דיר ששרפו אותו בחיים, זה לא היה שונה? אם היו מתייחסים אליהם כאל טרוריסטים והיו אומרים שגם את הבתים של המשפחות שלכם נהרוס, זה לא היה שונה? ההקלה הזו, כשמישהו בא ועושה סקר על אם לגרש או לא לגרש את הערבים אזרחי מדינת ישראל, עצם העובדה שאתה מעלה את זה, זה מוביל לגזענות ולאפליה ומעודד אנשים לתקוף. עצם השאלה מטילה ספק בלגיטימיות שלנו כאזרחים פה."

"לא מגנה את הטרור, זו תוצאה של הכיבוש"

שאלנו את חאג' יחיא האם הוא מוכן לגנות את ארגון הטרור חמאס, שאחראי לירי רקטות מרצועת עזה על המרחב הדרומי של ישראל. הוא סירב. "אני לא עוסק בגינויים. אני נגד שפיכת דם ואני בעד שלום. הצד החזק הוא מדינת ישראל. היא זו שיכולה לעשות שלום, אבל לצערי הרב, עוד לא נפל להם האסימון שהשלום הוא אינטרס ישראלי. שלא יעשו טובה לאף אחד. ביום שהמדינה תבין שהאינטרס שלה הוא בשלום אז הוא יגיע, אבל כנראה שזה יהיה מאוחר."

"אני מדבר על מצב שיש כיבוש. כל עוד הוא לא מסתיים הדם יישפך. זו הבעיה. לא שמישהו מסכים לזה אבל זו עובדה, דם ימשיך להישפך בשני הצדדים. גם אנשים שנהרגים בצד הפלסטיני הם אנשים שיש להם משפחות. יש להם את הזכות להיות עם ככל העמים. יש להם את הזכות להיות עם עצמאי בארצו."

האם אתה מוכן לומר שאתה מתנגד לירי רקטות על אזרחים?

"אתה שואל שאלה שלא זה הנושא. למה מהגדה המערבית לא מגיעים טילים? אתה חושב שהם לא יכולים לייצר? שזה רק כי צה"ל שם? אם אתה מגיע להסכמים של אמת שכל אחד יקבל את הזכויות שלו, את החיים המכובדים שלו ויוכל לחיות בכבוד, גם הנושא הזה ייפתר. מי אמר שאני בעד שפיכת דם של כל בנאדם? אני לא בעד. אבל הטילים והפיגועים הם תוצאה, ולא הסיבה. הסיבה היא הכיבוש. נרצה, לא נרצה, נאהב או לא נאהב, זו עובדה שכל עוד יש כיבוש, זה ימשיך."

פעילים בזרוע הצבאית של חמאס (צילום: Rahim Khatib / פלאש90).
פעילים בזרוע הצבאית של חמאס (צילום: Rahim Khatib / פלאש90).

מאז שהחמאס השתלטו על רצועת עזה, ניתן לראות שעל אף היציאה החד צדדית של ישראל משם, המון משאבים מושקעים בתוקפנות נגד מדינת ישראל ולא חותרים לנורמליזציה.

"שייח אחמד יאסין אמר תקופה ארוכה לפני שחיסלו אותו שהם מוכנים להודנה ארוכת שנים, אפילו עשרים שנים ויותר. מדינת ישראל לא רצתה להתעסק עם זה. היום מחפשים את ההסכמים, אבל בגלל תקשורת ולחצים פוליטיים שם. הפעולה שהייתה בעזה, אני לא מבין בביטחון אבל כשאתה מדבר על הסדרה, מה יכולת להשיג בפעולה כזו אם אתה הולך להסדרה? ישראל לא עשתה התנתקות ולא יציאה חד צדדית, היא עשתה פריסה מחדש. היא אומרת 'אני אהיה בחוץ ואכנס מתי שאני רוצה'. זה המצב החדש, וזה המצור.

"מישהו ברצועת עזה פרסם שהוא מחפש עובד במאפייה. הגיעו 3000 שרובם אקדמאים. מה אתה מצפה מאנשים שאלו החיים שלהם, ואתה חונק וחונק וחונק. תן לאנשים לחיות, ואז החיים יהיו נורמליים וגם הביטחון יהיה נורמלי. הפתרון יהיה בהקמת המדינה הפלסטינית."

נראה שמי שמערימים היום יותר קשיים ממדינת ישראל זה היריבות של הפלגים הפלסטינים, אולי אפילו מציאות של מלחמת אזרחים פלסטינית.

"זו לא מלחמת אזרחים. זה בדיוק כמו שיש חילוקי דעות כמו במפלגות בישראל."

רק שהמפלגות גם חמושות.

"הן חמושות כי זה פועל יוצא של הכיבוש. בחמאס אמרו שהם מוכנים שאבו מאזן ילך למו"מ, יעלה את מה שהוא ישיג למשאל עם ואם העם יאשר, הם יהיו הראשונים לתמוך בהסכם. האמירה שחמאס הוא זה שמונע שלום לא נכונה. בחמאס אומרים 'אתה ראש הרש"פ? ראש אש"פ? לך למו"מ. אנחנו אומרים לך שמדינת ישראל לא תתן לך ללכת להסכם'."

לפני ההסכם עם ישראל, איזה עתיד אנחנו רואים לסכסוך הפנים פלסטיני?

"בתוכם הם יגיעו לסיכומים. לא ירחק הזמן עד שהסולחה בין הפלגים תגיע."

החמאס יהיה חמוש?

"אני לא יכול לדבר על התנאים, אבל הבעיה שעוד מעט גם הפתח יגיע להבנה שפני מדינת ישראל לא לשלום. ואז אולי יפרקו את הרשות. ישראל תחזור עם כל המחויבות של הכובש – עבודה, חינוך, בריאות וזה מאוד מסוכן לנו ולאזור."

זה נשמע כאילו אתה עושה רומנטיזציה לאיבה הפנים פלסטינית בין החמאס לפתח. אבו מאזן בעצמו ובהחלטותיו חונק כלכלית את הפקידות ברצועה, ומצד שני כשחמדאללה מגיע לביקור ברצועת עזה אז הניחו מטען צד לשיירה שלו.

"מדינת ישראל לא צריכה להתעסק במלחמות בין הפלגים. יש ראש רשות פלסטינית שכל העולם מכיר בו. זו הכתובת. תלכו למשא ומתן. בתוך המו"מ תדברו על היישום, האפשרויות, מה יהיה המעמד של רצועת עזה.

"ישראל צריכה ללמוד מההיסטוריה. ירושלים נכבשה ע"י הצלבנים במשך יותר מתשעים שנים בהן הם שינו את העיר. אחרי זה הגיע צלאח א-דין ושחרר והחזיר את הכל למקומו. למה? כי הצלבנים לא רצו להיות בשלום. הם באו ופירקו. הם באו ושלטו בערים ובכפרים וסכסכו בניהם. האם זה מנע את הגעתו של מנהיג שבא ואיחד את כולם? האם מדינת ישראל יכולה לסמוך לעד על זה שהערבים יהיו מפולגים? האם מדינת ישראל צריכה להיות כל הזמן במצב שבו אחוז גבוה מהתקציב ילך לביטחון, על חשבון רווחה וחינוך?

אין אפשרות להפריד בין המצב של העם הפלסטיני לבין המצב בישראל. יש שלוש אופציות לעתיד הפלסטיני שקשור במדינת ישראל: הראשון והכי טוב לכולם, הקמת מדינה על בסיס קווי 67' שכוללת את רצועת עזה והגדה. לא יהיו שתי מדינות נפרדות. השני זה אפרטהייד, שאנחנו לא רחוקים ממנו, וזה כולל את סיפוח אזור C. השלישי הוא מדינה דו לאומית. גם אם יהיה אפרטהייד אז הוא לא יימשך הרבה, והוא יוביל בסופו של דבר למדינה דו לאומית".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!