מושב הקיץ של הכנסת, שיפתח בעוד שבועיים, צפוי להיות סוער מבחינת המערכת הבנקאית. שר האוצר כחלון הצהיר זה מכבר כי הוא מתכנן להוביל רפורמה במערכת הבנקאית במתווה דומה לזו שעשה לשוק הסלולר כאשר שימש שר התקשורת בשנת 2010.

בראיון שנתן השבוע שר האוצר ליהודה שרוני ממעריב אמר כחלון כי הרפורמה במערכת הבנקאית תובא לממשלה בשבועות הקרובים והחקיקה תחל כבר במושב הקרוב.

מול כחלון ניצבת שוב ושוב נגידת בנק ישראל, הפרופ' קרנית פלוג, המבקשת לצנן את רוח הקרב הנושבת במפרשי הרפורמה. פלוג תופסת את תפקידה המרכזי בשמירה על יציבות המערכת הפיננסית גם כשזו באה על חשבון האינטרס קצר הטווח של הלקוחות.

את עמדתה של הנגידה ביחס לתכניותיו "האגרסיביות" יותר של כחלון לענף הבנקאות ביטאה פלוג כשאמרה לפני כשלושה חודשים "החשיבה קצרת הטווח במערכת הפוליטית נוטה לייחס פחות חשיבות על יציבות המערכת לטווח הארוך ולכן חשוב שהשמירה על היציבות תהיה מחוץ לתחום של המערכת הפוליטית".

המצב בענף הבנקאות היום דומה מאוד למצב ששרר בענף הסלולר לפני הרפורמה. שני בנקים (לאומי ופועלים) שולטים בכ-60% מהשוק. אחריהם נמצאים שלושה בנקים נוספים המוגדרים בינוניים (דיסקונט, הבינלאומי ומזרחי) עם נתח שוק של כ 35%. 5% נוספים מהשוק נמצאים בידיהם של מספר בנקים קטנים.

פלוג מול כחלון. קרדיט: דבר ראשון.

הטענה המקובלת כנגד הבנקים בישראל היא כי הריכוזיות הגבוהה בשוק מובילה לתחרותיות נמוכה, עמלות גבוהות לצרכנים, רמת יעילות ושירות נמוכות והקצאת אשראי מעוותת הפוגעת במשק הישראלי. מנגד, נשמעת הטענה כי אמנם מדובר בשוק ריכוזי, אך דווקא בתחום האשראי אין בעיה של תחרותיות, והבנקים מציעים הלוואות רבות לצרכנים במחירים נוחים. על פי מבקרי הצעות הרפורמה שנשמעו עד כה הכנסת מתחרים חדשים לתחום האשראי אינה נדרשת מבחינת הצרכנים ועלולה להוביל לערעור היציבות של הבנקים.

מה בדיוק מתוכנן ברפרומה ומהם חילוקי הדעות בין שר האוצר לנגידה?

הפרדת חברות האשראי מהבנקים והפיקוח עליהן

מדד הרכישות בכרטיסי אשראי שפורסם אתמול (יום א') על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלה כי בעשור האחרון הוכפל ערך סך כל הרכישות המבוצעות בישראל באמצעות כרטיסי אשראי. סה"כ מדובר במחזור של מעל ל-260 מליארד שקלים בשנה. מדובר בענף עם שיעור צמיחה שנתי של כ 8%.

אחת ההמלצות המרכזיות בדו"ח הביניים של ועדת שטרום (או בשמה המלא: הועדה להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים הנפוצים בישראל), אותה הקים כחלון עם כניסתו לתפקיד שר האוצר, היא הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים על מנת לאפשר כניסת שחקנים חדשים לשוק האשראי, בתקווה שאלו יורידו את הריביות הגבוהות הנגבות כיום מהלקוחות הפרטיים ומהעסקים הקטנים.

ע"פ ההמלצות בדו"ח הביניים של ועדת שטרום, בשלב ראשון יופרדו 'ישרכארט' ו'לאומי-כארד' מבנק הפועלים ובנק לאומי, ובהמשך הדרך יבחן הצורך להפריד גם את 'ויזה-כאל' מהבנקים השולטים בה – דיסקונט והבינלאומי. כחלון לעומת זאת מעוניין להפריד את 'ויזה-כאל' כבר בשלב הראשון. הנגידה פלוג מצידה מקבלת את המלצות ועדת שטרום ומאמינה כי יש להימנע מהפרדת ויזה כאל מהבנקים בשלב זה.

סוגיה נוספת הנוגעת להפרדת חברות האשראי מהבנקים בה חלוקים כחלון ופלוג, הינה משך הזמן בו לא יורשו הבנקים לחזור לשוק כרטיסי האשראי. ועדת שטרום המליצה על תקופה של ארבע שנים שלאחריה יבחן שוק כרטיסי האשראי מחדש. כחלון מצידו אומר כי יש להרחיב את משך ההרחקה של הבנקים מכרטיסי האשראי לתקופה של עשר שנים על מנת לאפשר שהות מספקת לכניסה של שחקנים חדשים לשוק והתפתחות של תחרות בו. פלוג שמקבלת באופן עקרוני את עמדת הועדה אמרה כי הרחקת הבנקים לזמן ממושך כל כך תביא דווקא לצמצום של מספר החברות הפעילות בשוק האשראי.

מי יפקח?

נכון להיום הפיקוח על ענף האשראי ועל מערכות הסליקה נמצא בידי המפקחת על הבנקים אותה ממנה הנגידה. כחלון תופס את בנק ישראל כמי שמחוייב ליציבות המערכת הבנקאית ולא לתחרות ועל כן הוא מבקש להעביר את הפיקוח לאגף שוק ההון במשרד האוצר. הנגידה, לעומת זאת, רואה בפיקוח על מערכת האשראי כנקודת שליטה קריטית של בנק ישראל המאפשרת לה להבטיח את יציבותן של המערכות הפיננסיות בישראל.

על פי פלוג כל תקלה במערכת האשראי יכולה להביא לשיתוק של המערכות הפיננסיות ועל כן היא מבקש לשמור על הפיקוח תחת שליטת בנק ישראל. פלוג מתבססת על הפרדה בין משרד האוצר לבנק ישראל, ותופסת את משרד האוצר כזרוע ביצועית להחלטות פוליטיות בעוד שהחלטות בנק ישראל הינן מקצועיות ולא תלויות בשיקולים פוליטיים, כביכול.

הכנסת קרנות הפנסיה לשוק ההלוואות

החלק השני בהמלצות ועדת שטרום נוגע להכנסת קרנות הפנסיה לשוק ההלוואות. בכוונת כחלון לאפשר לקרנות המחזיקות ביותר מטריליון שקלים של חסכונות פנסיונים להלוות את כספי הפנסיה בחזרה לחוסכים. כחלון מאמין כי הכסף הגדול שנמצא בקרנות הפנסיה יוכל להיות משקל הנגד לבנקים. לעומתו פלוג חוששת מהמהלך שלתפיסתה עלול להזרים אשראי זמין לצריכה פרטית באופן שיסכן את החסכונות הפנסיוניים ויערער את יציבות המערכת הבנקאית יתר על המידה.

מעבר להחלטות הקשורות להמלצות ועדת שטרום, נראה כי כחלון מנהל בחודשים האחרונים מאבק כח כנגד המערכת הבנקאית שמצידה מחזירה מאבק. חוק הגבלת שכר הבכירים ופרשת סירוב הבנקים לתת הלוואות לרוכשי הדירות בתוכניתו של כחלון "מחיר למשתכן" היו ככל הנראה רק הקדמה למאבק איתנים זה שצפוי להתנהל בחודשים הקרובים.