ועדת המדע והטכנולוגיה אישרה היום (ראשון) את הצעת החוק המאשרת לארבע שנים נוספות את איסור שיבוט בני אדם בישראל, לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.
בתום שבע שנים מהארכת החוק, אישרה היום הוועדה ארבע שנים נוספות של הארכת הוראת השעה האוסרת שיבוט בני אדם בישראל. הנוסח שאושר כולל שינוי בסעיף המגדיר "שיבוט אדם", וזאת במטרה למנוע את עקיפת החוק באמצעות טכנולוגיות חדשות שלא פורטו במסגרת החוק הקיים והתפתחו לאחר חקיקתו.
התיקון שהתקבל כולל בתוכו הגדרה המתייחסת לתוצאה הסופית של שיבוט אדם: איסור של "יצירה של עובר אדם הזהה מבחינה גנטית לאחר, אדם חי או מת".
בהסבר החוק נכתב כי הוא "קובע תקופה קצובה שבה נאסר על יצירת אדם בדרך של שיבוט או על ידי שימוש בתאי רבייה, שעברו שינוי גנטי מכוון קבוע", זאת "כדי להבטיח שבצד האיסור הקבוע בו, לא תהיה פגיעה מתמשכת בענף המחקר החשוב והמתפתח של שיבוט לצרכים תרפויטיים".
יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) "הוועדה מדביקה את הקדמה של המחקר ומאפשרת זאת בצורה חוקית. אנחנו עושים את ההבדל בין המחקר, לניסויים בבני אדם ושיבוט, כאשר הרצון הוא לסייע למחקר הרפואי ולקדמו ככל שניתן".
יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב "לא יעשה מחטף בנוגע לחוק. במידה שיגיע לכנסת נאפשר דיון ציבורי משמעותי".
עו"ד טליה אגמון, סגנית בכירה ליועמ"ש משרד הבריאות ציינה כי, "החוק שנחקק במקור ב-1999, היה בין הראשונים שאסר במפורש שיבוט אדם. בגלל שמדובר בנושא מדעי שמתפתח כל הזמן הוא נחקק לתקופה זמנית ואנחנו עכשיו בפני הגדרה נוספת שלו. הזמניות תורמת מאוד לדיון המתמשך הזה, ואנו בודקים כל הזמן מה קורה בעולם ומה ההתפתחויות".
פרופסור נסים בנבניסטי, ראש המרכז לתאי גזע באוניברסיטה העברית ציין כי "אם דולי והיונק המשובט הראשון קרה כמעט לפני 20 שנה ועד לפני שנתיים וחצי הטכנולוגיה הזו בכלל לא הייתה אפשרית באדם, היום מבינים שהטכנולוגיה אפשרית גם כלפי אדם". לכן, הסביר "יש יותר תוקף באיסור, ויש להיות עם היד על הדופק לגבי טכנולוגיות חדשות", מנגד הדגיש כי "חשוב גם לשים לב לתיקון גנים בטיפול במחלות, שאנחנו כן רוצים לשלב אצלנו".
לשאלת יו"ר הוועדה, ציין בנבניסטי כי השלב המתקדם ביותר של שיבוט אדם הגיע לעובר בן חמישה ימים, "אך לא החדירו את זה לרחם כי זה אסור". הוא הדגיש כי הבעיות החמורות הן בעיות הבטיחות וכי הטכנולוגיות הללו אינן בטוחות לעובר. "רוב הציבור חושב שניקח אדם ונשבט אותו, אך המדע חושב על תיקון מחלות ולקיחה של תאים עובריים לתיקון. אני לא רואה שיבוט של אדם בוגר אלא יצירה של עובר חדש ללא מחלות".
לגבי מקומה של ישראל בתחום המחקר ציין הפרופסור כי "במרבית הנושאים בתחום הזה אנחנו מהמחקרים המתקדמים ביותר בעולם". אך הסביר כי במחקר שקשור בשיבוט ישראל אינה המדינה המתקדמת ביותר וזאת בשל האיסור אתי הקיים.
אתי פרץ, נציגת הציבור בוועדת הלסינקי העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם, ציינה כי "יש מודעות יותר גדולה ואמונה או כמיהה גם מצד חולים רבים, שהמחקרים והטכנולוגיות האלה יביאו מזור שהוא בחזקת אפילו נס".
לעומתה, חדווה אייל, דוקטורנטית מהאוניברסיטה העברית תהתה מדוע לא אוסרים לגמרי את השיבוט: "הנימוק של ההגבלה של החוק הוא שיש לאפשר דיון, הבקשות לדיון היו בעיקר בשביל שיקבעו חוק קבוע. קשה להבין מהדו"ח איזה שיקול מחקרי יצדיק שיבוט, היום אין כזה, ספק אם יהיה. דולי הרי הומתה בהמתת חסד". ח"כ מקלב השיב כי "לא יעשה מחטף בנוגע לחוק. במידה שיגיע לכנסת נאפשר דיון ציבורי משמעותי".
לשון החוק: "קובע תקופה קצובה שבה נאסר על יצירת אדם בדרך של שיבוט או על ידי שימוש בתאי רבייה, שעברו שינוי גנטי מכוון קבוע, כדי להבטיח שבצד האיסור הקבוע בו, לא תהיה פגיעה מתמשכת בענף המחקר החשוב והמתפתח של שיבוט לצרכים תרפויטיים".
בהמשך אישרה הוועדה פה אחד הצעת פשרה של הארכת החוק לארבע שנים והעבירה אותה לקריאה שנייה ושלישית במליאה.
בשפת היום יום הכוונה במונח שיבוט היא בדרך כלל לשיבוט מלאכותי, המתאר תהליכים מלאכותיים שבסופם מתקבלים העתקים של רצפי DNA, אורגניזמים, תאים או רקמות הזהים באופן מלא או כמעט מלא, מבחינה גנטית, למקור שעל פיו הם נוצרו. לאורך ההיסטוריה שובטו בהצלחה מספר בעלי חיים, הידועה והמוכרת שבהם היא הכבשה דולי. תהליך השיבוט שנוי במחלוקת והוא נאסר לביצוע בעוברי אדם במדינות רבות.
