ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה היום (שני) על מנת לדון בהצעה הממשלתית לחוק מוסר תשלומים לקראת קריאה שנייה ושלישית בעניינו.
הצעת החוק, שקיבלה את אישור הממשלה לפני מספר חודשים, היא יוזמה של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, ומטרתה לתת מענה לאחת הבעיות המרכזיות עמן מתמודדים עסקים קטנים. לפי נתוני הסוכנות – ממוצע ימי האשראי לעסקים עמד בשנת 2015 על 72 יום, ממועד ביצוע העסקה.
עד כה לא היו כללים המסדירים את מועדי התשלום במשק. דו"ח של הצוות לבחינת ייעול תהליכי התשלום לספקים בממשלה בראשות החשבת הכללית משנת 2014, מצא כי 67% מהחשבוניות משולמות על ידי הממשלה, רק לאחר המועדים הקבועים בהוראות הקובעות פרק זמן לתשלום של 45-24 יום. גופים ציבוריים אחרים, בהם רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות, אינם נתונים בסד זמנים כלשהו לביצוע התשלום, וקיימת שונות במספר ימי האשראי בפועל בין מוסדות המדינה השונים שיכולים להגיע גם לשוטף+90 ושוטף+120.
בשיטת המדוברת, מקבל הספק את התשלום בתוך מספר ימים קבוע מתחילת החודש שאחרי הגשת החשבונית. כך למשל, תשלום מוסכם של שוטף+90 על חשבונית שהוגשה היום, 23.5.2016, יתקבל 90 יום לאחר ה-1.6.2016.
מיותר לציין כי פרקטיקה של דחיית תשלומים מקשה במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים, החסרים את היכולת והחוסן הפיננסי להמתין פרקי זמן ממושכים עד לקבלת התשלום. הם נאלצים לשאת בנטל ממוני כבד, ולחפש אחר מקורות מימון חלופיים עד לקבלת התמורה. בנוסף, בתוך מגזר העסקים הקטנים הולכת ומתרחבת אוכלוסיית עובדי הפרילנס שאופי עבודתם דומה לזה של שכירים, אך תנאי העבודה שלהם (תנאי תשלום, תנאים סוציאליים ועוד) הם כשל עסקים, וגם הם נאלצים לספוג ימי אשראי ארוכים, כאשר היכולת לשלם לספוג היא נמוכה ביותר.
עפ"י הצעת החוק, משרדי ממשלה ישלמו שוטף+30 ובעסקאות בניה ותשתיות שוטף+70 ואילו רשויות מקומיות: ישלמו שוטף+45 ובעסקאות בניה ותשתיות שוטף+90. ובעסקאות שמתוקצבות באופן ייעודי על ידי מקור חיצוני (לדוג' הממשלה), תוכל הרשות לדחות את התשלום עד לקבלת התקציב מאת המקור החיצוני.
עוד קובע החוק כי גופים ציבוריים – כגון גופים כמו תאגידים סטטוטוריים, חברות ממשלתיות, גופים מתוקצבים מוסדות להשכלה גבוהה, קופות חולים – ישלמו שוטף+45 אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות או אם המועד האחר לתשלום אינו בלתי הוגן באופן חריג.
במהלך שלוש שנים תתבצע בדיקה על ידי הסוכנות של השפעת הצעת החוק ובעקבותיה, יוכלו שר הכלכלה והתעשייה, שר האוצר וראש הממשלה, בהתייעצות עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים לשנות מההסדרים בהצעת החוק.
"מדובר בבשורה דרמטית עבור העסקים הקטנים" אמר מנהל הסוכנות לעסקים קטנים והבינוניים, רן קויתי, "ואנחנו מיישרים קו עם הסטנדרטים המקובלים במדינות מפותחות. פיגור התשלומים מוביל למצב אבסורדי בו העסקים הקטנים נותנים אשראי לגופים ציבוריים ולעסקים גדולים, במקום הבנקים. זאת בעוד שעסקים קטנים סובלים מתנאי האשראי הנחותים ביותר".
