עשרות תושבי שכונת גבעת עמל בתל אביב שקיבלו זימון לדיון בתביעות פינוי, סילוק יד (סילוק ממקרקעין, נ.צ.כ) ואף תביעות כספיות בגין שימוש בקרקע לאורך שנים, הגיעו הבוקר (חמישי) לבית משפט השלום אך בכניסה לאולם השופטת ריבה ניב הוצבו שורה של אנשי משמר בתי המשפט שסירבו להכניס אותם לדיון אליו זומנו. התובעות הן חברות יזמיות אשר קנו את הקרקע וזכויות הפיתוח בה וביניהן חברת אלעד מגורים בע"מ בבעלות איש העסקים יצחק תשובה.

"אמרו לנו להתייצב היום ב-8:30 בבוקר בית המשפט כי רוצים לפנות אותנו מהבית. עורכי הדין נכנסו והשופטת לא הסכימה לנו להכנס. זימנה אותנו ולא נתנה לנו להכנס". אמרה סיוון, בת 27, תושבת גבעת עמל. לדבריה בתחילה נכנסו עורכי הדין לאולם, אולם בשל צעקות התושבים עצרה השופטת את הדיון.

בתחילה התירה השופטת כניסת נתבע אחד מכל תיק, זאת על אף שהדיון עסק ב-22 תיקים כנגד משפחות, שבכל אחת מהן נתבעים 8 – 20 אנשים שונים, פעמים רבות בני דורות שונים ובעלי מעמד משפטי שונה. "התייחסו לנתבעים כאילו הם זהים האחד לשני, כעדר", אמרה עו"ד טליה זקס-ענב. "בשלב מסויים ניתנה הוראה לעורכי הדין של הנתבעים לדבר איתם בחוץ, וכשרצינו להכנס חזרה לאולם – לא יכולנו. המאבטחים לא נתנו לנו להכנס, בעוד שבפנים התנהל דיון במעמד צד אחד, עם עורכי הדין של היזמים, והחברה היזמית בבעלות תשובה". לדבריה באולם בית הדין נכחו בעלי דין מטעם צד התובעים, בעוד שבשלב זה נותרו עשרות המועמדים לפינוי מחוץ לאולם. "נאסר עליי להכנס בעוד שהקלסרים שלי, עם כל המסמכים המשפטיים של הנתבעים נמצאים בפנים, ועורכי הדין של הצד השני חופשיים לעיין בהם בלי שאעשה דבר".

משנכנסו לבסוף לאולם נתברר לעורכי הדין של הנתבעים כי בדיון שהתקיים בהיעדרם נקבע מועד חדש. כמו כן נטען כי התקיים שיח עם עורכי הדין של חלק מהנתבעים. "יש פה הרבה נתבעים והרבה מאוד עורכי דין, זה שהיה שם עו"ד שמייצג אדם מסויים זה לא אומר שעורכי הדין שמייצגים את כלל התושבים היו באולם. מעולם לא הייתי עדה להתרחשות כזו", אמרה זקס-ענב. עו"ד משה ישראל התעקש שיירשם בפרוטוקול כי עורכי הדין של הנתבעים נאלצו לחכות בחוץ ונאסר עליהם להכנס לדיון, בעוד שבתוך האולם התקיים דיון בהיעדרם, אולם השופטת סירבה לרשום את דבריו בפרוטוקול.

מדובר בחיים של אנשים, ומה שהשופטת לא השכילה להבין לצערנו, הוא שהצדק צריך להעשות אבל גם להראות. זוהי אחריות הממשלה ועיריית תל אביב, שהפקירו את משפחות אלפסי ופרג׳ון לטובת תשובה וכוזאינוף.

"נראה שלתושבי גבעת עמל יש דין אחר ותקנות אחרות", אמרה עו"ד זקס-ענב. מדובר באנשים, בני אדם, ילדים, זקנים ונכים. הבסיס של המדינה הזו – וגם אם הם לא היו – גם לו היו אחרון העבריינים מגיעה להם הזכות לדיון הוגן ושווה כמו לכל אחד אחר".

בהחלטת השופטת נכתב "עקב חוסר האפשרות לנהל את הדיון רב המשתתפים, ולאחר שהוצע לנתבעים לשלוח נציג אחד ממשפחה שיהא נוכח באולם, אך הם סרבו להצעה זו, מתבטל הדיון הקבוע להיום".

כמו כן הובהר כי הדיון אינו מתקיים בדלתיים סגורות, וכי הדיון הבא ב-30.6 יהיה דיון פרוצדורלי בלא צורך בהתייצבות הצדדים. רבים מהתושבים הצהירו כי בכוונתם להגיע בכל מקרה. הנתבעים שהגיעו גם הצהירו שיפעלו במטרה לקבל מבית הדין הוצאות יום העבודה בגין זימונם לדיון היום.

ח״כ אילן גילאון (מרצ), המשמש גם כיו״ר שותף בשדולת הדיור התייחס לאשר התרחש בבית המשפט: ״מדובר בחיים של אנשים, ומה שהשופטת לא השכילה להבין לצערנו, הוא שהצדק צריך להעשות אבל גם להראות. זוהי אחריות הממשלה ועיריית תל אביב, שהפקירו את משפחות אלפסי ופרג׳ון לטובת תשובה וכוזאינוף. אלה לא כוחות… על הממשלה והעירייה במשותף להתערב בסוגיית גבעת עמל ולמצא פתרון הוגן עבור התושבים אותם שלחה לפני שנים להיות מגני המולדת". גילאון אמר את הדברים בכנס בנושא בנייה ציבורית באקדמיה לאמנות ועיצוב, ״בצלאל״, בירושלים.

שכונת גבעת עמל הוקמה בשנת 1948 על ידי תושבי שכונות בתל אביב שנאלצו לברוח מבתיהם בעת קרבות מלחמת העצמאות, על חורבות הכפר הבדואי ג'מוסין. בשנת 1954 ביקשה העירייה לפנות את תושבי השכונה, אולם פסק דין של בית המשפט העליון קבע כי התיישבו במקום בהתאם להוראות עיריית תל אביב ורשויות נוספות וכי אין לפנותם מביתם. בשנת 1961 נמכרה הקרקע במחיר מוזל לחברה פרטית 'דיור ב.פ.', עם זכויות בניית 400 יחידות דיור, תמורת התחייבות בחוזה שהתושבים בשכונה ישוכנו בדירות חדשות שייבנו. החברה לא עמדה בהתחייבויותיה, ומנהל מקרקעי ישראל לא פעל לאכיפת ההסכם, זאת על אף הרחבת אישור הבניה ל-900 יחידות דיור. בשנת 1987 נמכרה הקרקע לחברות הנדל"ן א.מ.ת.ש ודנקנר השקעות (היום נקראת החברה אלעד ישראל מגורים, והיא בבעלות יצחק תשובה).

מלבד חברות אלו גם למשפחת כוזהינוף ולעריית תל אביב בעלות על חלקים מהשכונה (וכן רשומות לזכותה זכויות הבניה של 134 דירות). בין עיריית תל אביב ליצחק תשובה נחתם בשנת 2014 "הסכם פינויים" בו מונה תשובה לפנות עבור העירייה את התושבים הגרים בשטח שבבעלותה (רוב תושבי השכונה), בתמורה להיתרי בניה בשטחים שבבעלותו. החל ממרץ 2014 החלו שורת פינויים בשכונה בצווי בית משפט, ובסיוע כוחות משטרה.