משה כחלון (כולנו) שר האוצר, סיכם אתמול (שלישי) עם שר הבריאות ושרת המשפטים כי רפורמת הקורנפלקס תצא לדרך כבר בשבועות הקרובים. הרפורמה שאושרה בחוק ההסדרים בסוף 2015 נועדה להוריד את מחירי המזון היבש בישראל על ידי צמצום הדרישות מיבואני מזון.
בדיון שערכה שלשום ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת הוחלט לדחות את יישום חוק הקורנפלקס בשל בקשת משרד הבריאות לקבל זמן היערכות נוסף. מנהל שירות המזון הארצי במשרד הבריאות הלין על כך שאנשיו עושים מאמצים כבירים על מנת להשלים את ההערכות לרפורמה, אך מחסור בכח אדם מעכב את העבודה. שר האוצר ששהה בחו"ל זעם על הדחייה ודרש משר הבריאות לזרז את אנשי משרדו ולהביא להפעלת החוק כמה שיותר מהר.
מה ישתנה בתנאי הייבוא של מזון יבש?
בשנת 2011, בעקבות המחאה החברתית, מונתה ועדת קדמי על מנת לבחון את המחירים והתחרותיות בשוק המזון. על פי מסקנות הוועדה, אחת הבעיות המרכזיות במחירי המזון נובעות מאחוזי הרווח הגבוהים אותם גוזרים מרבית היבואנים. היבואנים חותמים על חוזי בלעדיות עם היצרנים בחו"ל, ובכך מונעים תחרות על הייבוא של אותו המותג. תנאי הרגולציה המחמירים בישראל הקשו על יבואנים קטנים או יבואנים שאינם רוכשים את המוצר ישירות מהיצרן לייבא מוצרי מזון לישראל. עד כה נדרש יבואן של מוצר מזון להביא את המוצר לבדיקות מעבדה בישראל, ולקבל אישור להכניס את המוצר לארץ. כמו כן היבואן נדרש להציג מסמכים מהיצרן המעידים על איכות המוצר תנאי הייצור שלו וכו'.
מעתה יוכלו יבואנים לייבא לארץ כל מוצר מזון רגיל (לא מזון תינוקות או מזון מיוחד המותאם לאנשים עם בעיות רפואיות) ללא כל צורך באישור משרד הבריאות. הייבואן יתחייב לעמוד בתקנות ובכללים של משרד הבריאות. לדוגמא: פרסום הערך התזונתי על האריזה, העדר רעלים וחומרים מסוכנים במזון, תנאי ייצור והובלה נאותים וכו'. יבואן שימצא כי לא עמד בתקנים ייענש על כך. שיטה זו של אכיפת תקנות נהוגה בארצות רבות, והיא מעבירה את האחריות לאיכות המוצר מרשויות המדינה ליצרן, ליבואן ולצרכן ומבוססת על פקחים הבודקים את המוצרים בשווקים באופן אקראי. בכוונת משרד הבריאות להוסיף במסגרת הרפורמה עוד 50 פקחים ל-150 הפקחים הפועלים כעת תחת שירות המזון במטה המשרד ובמחוזות. התרבות הצרכנית באירופה מבוססת על כך שיצרן לא יעז לשקר לרשויות המדינה ולצרכנים, עם זאת גם שם מעת לעת נחשפת פרשה של יצרנים שלא פעלו על פי התקנים ביודעין (פרשת זיהום האוויר ברכבי פולקסוואגן למשל).
מי ירוויח ומי יפסיד מהרפורמה?
המרוויחים הגדולים מהרפורמה יהיו יבואנים קטנים או יבואנים שאינם נשענים על קשר עם יצרנים קבועים. לדוגמא: כל יבואן בעל רשיון יוכל לרכוש בטורקיה או ברומניה את מוצרי קדבורי הבריטית המיובאים לארץ על ידי חברת כרמית ולמכור אותם בישראל מבלי שיהיה לו צורך בקשר עם היצרן.
המרוויח השני יהיה הצרכן שיוכל לרכוש את מוצרי המותגים אותם הוא אוהב ואליהם הוא רגיל – בפחות כסף. כמה פחות? עדיין לא ברור.
המפסידים הגדולים יהיו היבואנים הרשמיים של מותגים חזקים. מי שהורגלו עד כה בבלעדיות שמאפשרת להם לגזור נתחי רווח שמנים יאלצו לחתוך מחירים. חלק מהרשתות הקמעונאיות יסבלו גם הן בעקבות פגיעה בתחרותיות של המותגים הפרטיים שלהן שנתפסים בדרך כלל כזולים לעומת מוצרים ממותגים ומיובאים.
המפסיד הנוסף צפוי להיות היצרן המקומי שייאלץ להתמודד עם שוק תחרותי יותר ועם מוצרים מיובאים במחירים זולים יותר.
