מה דעתך בנוגע לתקציב דו שנתי בשנים 2018-2017?

"תראה, למשק הישראלי אני לא חושב שזה דבר כל כך חשוב. זה דבר נורא לדמוקרטיה הישראלית. מכיוון שהתקציב הוא החגיגה השנתית הדמוקרטית, ממש הביטוי החשוב ביותר לאמנה החברתית כלכלית בין אזרחי המדינה לבין הממשלה. הממשלה מבקשת מאיתנו כל שנה דוח על ההכנסות שלנו, אנחנו משלמים את המסים שלנו כל שנה, והממשלה נותנת לנו דוח מה היא עושה עם המסים שלנו והתקציב – זה ממש גולת הכותרת. כאשר לא מצליחים לאשר את התקציב רואים את הממשלה והכנסת כמתפטרות. זה אקט חשוב בצורה בלתי רגילה. לכן אני לא מכיר אף מדינה נורמלית שבה יש תקציב דו שנתי. הבלוף הגדול שהממשלה מספרת לנו, שכשהיא רוצה לעשות תכנון רב שנתי אז היא צריכה לעשות תקציב דו שנתי… זה בלוף, מכיוון שחוק יסוד: משק המדינה קובע במפורש שיחד עם חוק התקציב השנתי תוגש גם הצעת תקציב רב שנתית שמאפשרת תכנון רב שנתי."

מה עמדתך על התקציב הדו שנתי הקודם בשנת 2011-2 ?

"מבחינה כלכלית זה בכלל לא משנה, מכיוון שבימים אלה נדונה בבג"ץ עתירה מאוד מאוד חשובה שעוסקת בשאלה האם אפשר בכלל לעשות העברות תקציביות במהלך השנה. הממשלה והכנסת ויושבי ראש ועדת הכספים לדורותיהם עושים צחוק מהחוק, ואחרי שחוק התקציב מאושר מביאים בתקופה מאוד מאוד קצרה בקשות לוועדת הכספים לעשות העברות תקציביות בהיקפים אדירים, והם מאשרים את זה וכמובן זה עומד בניגוד גמור למהות של חוק היסוד".

כשאמרת עושים צחוק, זה נמדד בכמות הבקשות או בסכומים שלהן?

"גם במספר הבקשות וגם בסכומים. אם אני זוכר נכון אז בחודש הראשון לאחר אישור התקציב, אני לא בטוח, דובר על העברות בהיקפים של 20 מיליארד שקל."

אתה טוען שהממשלה מפֵרה את החוק בכמות השינויים בתקציב?

"לדעתי היא מפֵרה את החוק. אני לא בטוח שהממשלה מסכימה לקביעה שהיא מפרה את החוק, אני מאוד מקווה שאם היא הייתה חושבת כך היא לא הייתה מעזה לעשות זאת. היא חושבת שזה בסדר, אבל לדעתי זה בוודאי עומד בניגוד גמור לכל מהותו של חוק היסוד."

מבחינתך, הסיבה לבחירה בתקציב דו שנתי היא השאיפה לצמצום הדמוקרטיה, ללא כל קשר לתכנון כלכלי?

"בוודאי. וזה מעיד על זה שהממשלה מפחדת להתעמת עם הציבור. קשה מאוד להעביר תקציב. קשה. כל אחד בא ו'סוחט' דבר כזה או אחר וקשה להימנע מזה. בהיעדר כושר מנהיגות של הממשלה הזו, אז במקום להתעמת, במקום לעשות הליך יפה ונורמלי ומכובד, היא מתחמקת ממנו. בוודאי שזה קל יותר לעשות תקציב דו שנתי מבחינה פוליטית, מאשר חד שנתי. מכיוון שכל שנה היא צריכה להעביר את התקציב ואם היא לא תעביר היא תלך הביתה. אין לזה שום השפעה כלכלית."

פרופ' יוסף אדרעי הוא מומחה למדיניות מסים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.